"צהריים טובים, הלילה במהלך פעילות שגרתית של בילוש לוד בוצע מעצר של עריק חרדי והועבר למ"צ בניגוד להנחיית ראש המשמרת, ובניגוד להנחיה משטרתית שהופצה בשבועות האחרונים. אירוע זה מתוחקר על-ידי התחנה ולקחיו יופצו בהמשך. מצרף בזאת שוב את ההנחייה בנושא מעצר עריקים חרדים. יש להוריד שוב עד אחרון השוטרים והמפקדים. נא לאשר!".
ההודעה הזו הופצה אתמול (שישי) בין כל שוטרי תחנת רמלה. התחקיר הפנימי שבוצע שם בסוף השבוע לא עסק במקרה שבו כשלו שוטרי התחנה במילוי משימת-העל שלהם - לאכוף את החוק. במקום זאת, התחקיר עסק בניסיון להבין כיצד קרה ששוטרי התחנה דווקא אכפו אותו: השתמשו בסמכות המוקנית להם במפורש להילחם בעבירה פלילית חמורה הנקראת "עריקה" - עבירה שהעונש עליה הוא שבע שנות מאסר - לעצור עריק ולהעביר אותו לידי המשטרה הצבאית, הגוף האמון על הטיפול בעריקים.
עם זאת, משטרת ישראל החליטה שהיא לא עוסקת בנושא, וכעת גם הורו גורמים בכירים בארגון לאכוף באופן מחמיר את הנוהל שהוציא המטה הארצי בעניין עוד בסוף השנה שעברה, ושוכפל והופץ מטעמי קציני המבצעים במחוזות לכל השוטרים בארץ.
ביום ראשון ייערך בבית המשפט העליון דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון לאכוף את משטרת ישראל בביזיון בית הדין, אחרי שבעתירות קודמות התחייבה המדינה כי הנושא יתוקן ובית המשפט העליון העיר כי אין למשטרה את הזכות להתעלם מחובותיה בנושא. אך הוראות בית המשפט העליון והתחייבויות המדינה לחוד, והמציאות לחוד, והנה כאמור דווקא המעשה של מי שפעל כנדרש, עצר את העריק והעביר אותו למשטרה צבאית, הוא המושא לחקירה ולנזיפה.
להודעה לשוטרי התחנה על החקירה והאופן החמור שבו רואים בתחנה את מעצר העריקים והעברתם למשטרה הצבאית היה מצורף גם הנוהל בנושא, והדרישה לעיין בו שוב ולאשר קריאה.
המסמך שחושף את ההנחיה: אל תעצרו עריקים
מהמסמך הפנימי של מחוז מרכז במשטרה שהגיע אמש לידי ynet עולה כאמור כי המשטרה קובעת שלא תבצע פעילות יזומה לאיתור עריקים מצה"ל - תוך שהיא מנחה את שוטריה להימנע מפרובוקציות ולא להביע עמדה בשטח.
הנוהל המצורף חתום על-ידי שיר אושרי, עוזר קצין המבצעים של מחוז המרכז במשטרה, והוא בעצם הפצה מחדש של נוהל שהופץ כבר ב-23 בדצמבר 2025 מטעם המטה הארצי תחת הכותרת "הטיפול בעיכוב אקראי של עריקים ושת"פ עם המשטרה הצבאית". קטעים מתוך הנוהל נחשפו לפני כמה חודשים בידי ג'וש בריינר ב"הארץ". אנחנו מביאים כאן את המסמך עצמו, האופן שבו הוא אוכפים אותו על השוטרים - והתגובות הנזעמות בצה"ל.
בדברי הרקע בתוך המסמך נכתב כך: "איתור ומעצר עריקים עלול להוביל לאירועי סד"צ (סדר ציבורי - ל"ת), לרבות מחאות ועימותים - הן נקודתית באזור המעצר והן באופן רחב יותר כתגובה לכך". עוד נכתב כי "לאחרונה אנו עדים להחרפת השיח בנושא גיוס חרדים ומעצר עריקים, ובשל רגישות הנושא צורף רענון הנחיות מבצעים".
גורם צבאי בכיר התייחס למסמך, ואמר כי "לא יאומן שכך נפתחת פקודה מטעם המטה הארצי של המשטרה, שבעצם אומרת שאולי לא כדאי לאכוף את החוק - בגלל שאכיפתו עשויה ליצור למשטרה בעיה אחרת שהיא תצטרך לטפל בה - ועוד מוסיף חטא על פשע ומדבר על 'החרפת השיח בנושא'. מה פירוש החרפת השיח? זו סיבה לא לאכוף את החוק, ועוד חוק שנוגע ישירות לביטחון המדינה?".
בהנחיות לשוטרים שבתוך המסמך נקבע כי אם שוטר נתקל במקרה בעריק, אין לבצע מעצר. לפי המסמך: ״במקרה של עיכוב אקראי של עריק על-ידי כוח משטרה, הכוח ימסור לעריק הזמנה לסור למתקן המשטרה הצבאית הרלוונטי וישוחרר״. כלומר, במקום להביא את העריק באופן מידי - יימסר לו זימון והוא ישוחרר לדרכו.
ההוראה הזו עומדת בניגוד חריף לאמור בחוק שירות ביטחון, המעניק לשוטרים סמכות מפורשת במקרה של עריקים שנלכדו במקרה, נניח על-ידי מחסום משטרתי שבודק תעודות או אלכוהול, "לעצור את האדם ולהחזיקו במעצר" עד שיועבר לידי הצבא.
בנוסף, מודגש במסמך כי יש לתדרך את השוטרים לפעול בצורה מושכלת בזירה מתועדת, "לרבות הימנעות מפרובוקציות ואי הבעת עמדה", וכן יש "לבצע תיעוד מבצעי בדגש על חריגים". המשמעות: ההנחיה אינה רק לצמצם אכיפה, אלא גם להימנע מכל ביטוי או פעולה שעלולים להתפרש כהתערבות או חיכוך מצד השוטרים. גורם במשרד המשפטים אמר בתגובה: "מה פירוש 'אי הבעת עמדה?'. מי ביקש ממך אדוני השוטר שתביע עמדה, זולת העמדה שאומרת שצריך לציית לחוק?".
חרדים חוסמים את כביש 38 במחאה על מעצר עריק
(צילום: לירן תמרי)
גורמים בכירים במשרד המשפטים בירושלים אומרים כי ההתנהלות הזו לא רק עומדת בניגוד לאינטרסים של ביטחון לאומי, ולא רק בניגוד לחוק המעניק למשטרה סמכות, "ולכן גם חובות" לבצע מעצר עריקים, אלא שהדברים עומדים בסתירה חריפה לסיכום שאליו התחייבה המשטרה בדיוני המעקב שהתקיימו בראשות היועצת המשפטית לממשלה – שלפיו "המשטרה תעכב כל משתמט או עריק שהיה עמו מפגש אקראי למשך פרק זמן קצר, עד להגעת כוחות המשטרה הצבאית להמשך טיפול".
גם כאשר המשטרה הצבאית מבקשת לבצע פעילות יזומה, ההנחיות לאנשי המשטרה ברורות ומבקשות למנוע ממנה כל סיוע. לפי המסמך, פעילות כזו תבוצע רק לאחר תיאום ואישור, שיינתן רק אם כוח השגרה בתחנה, ללא תגבור נוסף, מאפשר זאת.
כלומר, ההגדרה שמשימת איתור ומעצר העריקים היא פחות חשובה משאר המשימות שאיתן מתמודדת התחנה, ו"במצב שבו המשטרה תמיד לא יכולה לתת מענה לכל האתגרים, ההוראה הזו אומרת בעצם שלעולם לא יינתן סיוע". אלא שבהמשך נאמר במסמך בדיוק ההפך: "אין לקיים פעילות משולבת של משטרת ישראל והמשטרה הצבאית בנושא לכידת עריקים (מחסומים משותפים וכו'). משטרת ישראל אינה מבצעת פעילות יזומה בנושא".
הגורם הצבאי הבכיר סיפר כי בין המשטרה וצה"ל שיתוף פעולה נמשך כמעט מאז קום המדינה בנושא לכידת עריקים. חלק ממנו מתבסס על אותן ביקורות ומחסומים שעורכת המשטרה בשל נושאים אחרים, אבל פעמים רבות "נתפסים" שם במקרה עריקים, "ואז הנוהל היה ברור לגמרי. הרי אם אתה תיתן לו צו התייצבות אין שום סיכוי שהוא יגיע. כאן כל העיקרון של הלכידה, שאתה לא נותן לו, לאדם שהוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, להימלט".
"מדובר בשערורייה" אומר הגורם הצבאי הבכיר לסיכום, "במקום לאכוף את החוק, המשטרה כותבת לעצמה נהלים פנימיים איך לא לאכוף אותו, וברור מה המניעים ומי המניע. משטרת ישראל פועלת נגד החוק ופוגעת בביטחון המדינה".
סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג קבע בפסק דין בעניין גיוס החרדים לצה"ל עוד בדצמבר כי "אל לנו לשכוח מושכלות יסוד. אכיפת החוק, כל חוק, היא אחד התפקידים העיקריים של כל שלטון. הרשויות המוסמכות אינן רשאיות להתנער מתפקיד זה".
רק באחרונה התקיים דיון מעקב שקיימה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בנושא גיוס משתמטים, בו הוצגו נתונים של צה"ל שלפיהם כ-71 אלף מיועדים לשירות מוגדרים כיום כמי שאינם מתגייסים, זאת בניגוד לחוק. לפי הערכת גורמי הביטחון, כ-80% מהם משתייכים לציבור החרדי. במסמך צוין גם כי קיימים קשיים משמעותיים באכיפה, שאותם משטרת ישראל כאמור לא מנסה לפתור.
ממשטרת ישראל טרם נמסרה תגובה.
