הצבא וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה קבעו כי הסנקציות האישיות נגד משתמטים חרדים עובדות - אבל לא מספיק. כך עלה בדיון מעקב שנערך השבוע בלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. במהלך הדיון התריעו שוב הגורמים המקצועיים שקיימת "בעיה קשה" בשיתוף פעולה על המשטרה עם הצבא בסיוע לאתר ולעצור סרבני גיוס.
הדיון נערך בהשתתפות נציגי צה"ל, המשטרה ומשרדי הביטחון הפנים והאוצר. במהלכו עלה כי אמנם מספרי הגיוס בקרב החרדים עלו, אך ישנה אכיפה לא מספקת וחוסר שיתוף פעולה מצד המשטרה, בעוד הצבא מתחייב להגיע תוך חצי שעה לכל מקום שבו יעוכב משתמט. המשמעות: פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס ואי מיצוי פוטנציאל הגיוס. במילים אחרות, נוצר מצב של אכיפה בררנית.
עוד עלה במהלך הדיון כי אלמלא חוק הפטור מגיוס של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט היה "באוויר" - מספר המתגייסים היה גבוה יותר. החוק, שהקראת סעיפיו הסתיימה וכעת ממתין להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בוועדה, מהווה לדעת הגורמים תמריץ שלילי לגיוס חרדים - כבר עכשיו וביתר שאת אם יחוקק.
משתתפים בדיון אמרו כי "ברור שהכוונה בחוק ביסמוט להעניק חנינה למשתמטים החרדים ולדחות את הסנקציות תפגע במספרי הגיוס. בלי הציפייה לחוק השתמטות מספרי הגיוס היו גבוהים יותר".
לדעת המשתתפים, הדיונים בוועדת חוץ וביטחון העלו שהנתונים החדשים שהציג הצבא לפיהם הסנקציות עובדות מחייבים דיון מחודש בקונספט של החוק בוועדה. לכן יש פנייה של חברי כנסת ליועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, לקיים דיון מחודש בנושא הסנקציות - משום שלפי הנתונים החוק המוצע לא מתאים למציאות.
בדיון הקודם הציגו גורמי הצבא את הערכתם לפיה מספר המתגייסים בשלישון הגיוס הראשון (שהחל ביום 1.7.25) יעמוד על כ-1,100 מתגייסים מקרב בני הציבור החרדי - עלייה של 20% לעומת השלישון המקביל בשנת הגיוס שעברה. גורמי הצבא העריכו כי בשלישון הגיוס הראשון יגויסו אפילו יגויסו יותר מ-1,100. לדבריהם,, ניכרת מגמת עלייה בגיוס בני הישיבות לתפקידי תומכי לחימה, ויש גם עלייה, אם כי מתונה יותר, לתפקידי לחימה.
נכון ל-15 בפברואר 2026, מספרם הכולל של מיועדים לשירות ביטחון, שמצויים כיום בסטטוס של "צו 12" - שמהווה אזהרה אחרונה לפני הגדרתם כעריקים - עומד על כ-43 אלף. בעוד מספרם הכולל של המשתמטים משירות צבאי, מתוך כלל חלקי האוכלוסייה, עומד על כ-32 אלף. כלומר, ישנם כ-75,000 מיועדים לשירות ביטחון אשר מצויים כיום בסטטוס של "צו 12" או שהם הוכרזו כמשתמטים, רובם בני הציבור החרדי. מדובר בעלייה של כ-4,675 מלש"בים ביחס לנתונים שנמסרו במסגרת דיון המעקב האחרון.
הנתונים רחוקים מלעמוד בצרכי הצבא. גורמי האוצר הדגישו כי קיים תמריץ שלילי לגיוסם של החרדים, בשל אותה ציפייה לחוק שיפטור אותם מגיוס, יבטל את מעמד המתשמטים ואת צווי ה-12 שכבר הוצאו - ויחזיר את המימון הממשלתי עבור פעילותיהם של משתמטים הלומדים במוסדות תורניים. אלמלא הציפייה לחוק ניתן היה לצפות כי נתוני הגיוס היו גבוהים יותר.
נציגי צה"ל והמשטרה הודו: יש חשש מהפרות סדר של חרדים
הצבא אמנם הצליח לגייס עוד כמה מאות חרדים, אך בפועל מספרם של אלו שמוגדרים כמשתמטים - זינק. בדיון הקודם הוצגו לרמטכ"ל שלושה צעדים מרכזיים שיש לצה"ל כדי להגביר את האכיפה נגד משתמטים; העלאת רף הענישה, הורדת רף ימי ההשתמטות (מתי מועמד לגיוס יוגדר כמשתמט) וקביעה לפיה מי שנשפט בגין השתמטות, והמשיך בדרכו, יעמוד להליך פלילי. בניגוד למצב הקיים שבו משתמטים "נהנים" מטיפול משמעתי בלבד אם הם ממשיכים לא להתייצב.
כעת, נציגי הצבא הדגישו את החשיבות בשיתוף הפעול בין צה"ל למשטרה, בין היתר על-ידי אכיפה פרטניות נגד משתמטים ועריקים, פעולות יזומות ועיכוב משתמטים במפגשים אקראיים עם גורמי משטרה. לצעדים אלו אפקט השפעה כפול - הרתעה וחשיבות ערכית של אכיפה שוויונית כלפי האוכלוסייה.
חילוץ החיילות מבני ברק
(צילום: דוד קשת ושמעון ברוך)
הם הודו כי יש קושי לעצור משתמטים חרדים בשל הפרות הסדר שנלוות לכך. כפי שבא לידי ביטוי בחילוץ החיילות מבני ברק השבוע, עקב שמועה שהגיעו לחלק צווי גיוס, למרות שבפועל הגיעו לאזור כחלק מפעילות רווחה במסגרת תפקידן. הגורמים הודו כי למעשה אין אכיפה באותם ריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי - משום שהמשטרה לא מאשרת פעולות כאלה מהחשש להתפתחות של כאוס רחב היקף והפרות סדר.
יתרה מכך, המשטרה משחררת משתמטים שמעוכבים על-ידה במפגשי אקראי, לצד מסירת הזמנה לסור לתחנת המשטרה הצבאית הקרובה. במקרים רבים שחררה המשטרה עריקים ומשתמטים שעוכבו במפגשי אקראי מבלי להמתין לנציגי הצבא, למרות ההתחייבות בצה"ל להגיע תוך חצי שעה לכל מקום שבו מעוכב משתמט.
נציגי המשטרה התנערו מההאשמות, וטענו כי "סייעו" לצה"ל בלא מעט מקרים כדי לאכוף את חובת הגיוס. לדבריהם, ירבוי המשימות של הארגון לא מאפשרים לסייע לפעילות יזומה של המשטרה הצבאית או להחזיק בעריקים ומשתמטים שעוכבו באקראי, ולו לפרק זמן קצר בשל מגבלת כוח האדם.
בסוף הדיון הודגש כי לסנקציות האישיות יש פוטנציאל להגדיל את מספר המתגייסים. אמנם הוחלט על הקמת צוות שרים שיבחן את צעדי האכיפה במישור הכלכלי-אזרחי - אך הממשלה הגוררת רגליים ואין התקדמות כלשהי בגיבוש המדיניות הממשלתית. הגם שבעקבות הישיבה הראשונה של הצוות, מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה לכלל השרים ואף נשלחה תזכורת בעניין, אף אחד מהמשרדים לא העביר עד כה לצוות התייחסות מקצועית לצעדי אכיפה אפשריים במישור הכלכלי-אזרחי, לשם קידום גיוסם של משתמטים.
גורם במשטרה מסר בהמשך: "ייתכן שבצבא שכחו, אך האחריות לאיתור עריקים מוטלת על המשטרה הצבאית – ולא על משטרת ישראל. כאשר מתבקשת עזרה בגיוס פלוגות מילואים לצורך מתן מענה להפרות סדר, הצבא נעלם למרות שהבטיח. המשטרה מתוחה מקצה לקצה".
תמונת מצב - חוק הגיוס
לפי לוח הזמנים שהוצג לחרדים לפני ההצבעה על תקציב המדינה בקריאה ראשונה, "חוק ביסמוט" היה צריך להגיע להצבעה בוועדת חוץ וביטחון לפני כשבוע. ש"ס ודגל התורה הצביעו בעד התקציב והבטיחו להקפיא את האיום עד להצבעה על התקציב בקריאה שנייה ושלישית במהלך חודש מרץ - ובינתיים לא נערכה הצבעה על "חוק ביסמוט" בוועדת חוץ וביטחון.
3 צפייה בגלריה
המתנה למוצא פיה של יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון. פרנקל-שור וביסמוט
(צילום: יובל חן, אלכס קולומויסקי, שלו שלום )
איפה הדברים עומדים? החרדים מחכים לייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון ולנוסח המוכן להצבעה שלדבריהם יגיע בתחילת השבוע הבא. נציגי ש"ס ודגל התורה קיימו דיונים ממושכים עם היועצת המשפטית לוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת משפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, יו"ר הוועדה ביסמוט - ובאחת הפגישות השתתף גם רה"מ נתניהו למשך כמה דקות.
פרנקל -שור דרשה להכניס לחוק החמרות כדי שהוא לא ייפסל בבג"ץ, בין היתר דרשה לא לכלול ביעדי הגיוס מתנדבי שירות לאומי באיחוד הצלה, מד"א, זק"א, אלא רק מי שיתגייס לצבא. כמו כן, דרשה יישום סנקציות מיידי ולא בהדרגה וללא התערבות וועד הישיבות - כפי שמופיע בנוסח המקורי של ההצעה. החרדים לא אהבו את זה.
החרדים התלבטו באפשרות להעביר את החוק ללא הערות היועצת ולהסתכן בפסילתו או לקבל את ההערות בכל זאת ולהעביר חוק שיהיה קל יותר להעמיד במבחן בג"ץ. אפשרות שלישית היא שבמועצת גדולי התורה יעידיפו לפסול את החוק ולא להעבירו. "זה סיכוי נמוך", אמרו גורמים במפלגות החרדיות.
מוקדם יותר תקף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ברדיו קול ברמה את ההמתנה של החרדים ליועצת המשפטית פרנקל-שור. "אני לא מצליח להבין אותם, הפכו את היועמשי"ת לכנסת לאיזה רשכּבְּהַ"ג (כינוי לגדול הדור הליטאי)", אמר. "אנחנו צריכים להחליט, בשביל זה אנחנו בכנסת. הפכנו אותה לבעלת הבית? אנחנו נלחמים באקטיביזם המשפטי ובבהרב-מיארה, ואז אנחנו הופכים עכשיו את היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון למן דאמר (מי שמחליט - ש"פ), מי היא בכלל? אנחנו צריכים לחוקק. אם בג"ץ יפסול, ייתן צו ביניים - תוך שבוע נחוקק מחדש".
לירן תמרי השתתף בהכנת הכתבה
