בג"ץ דחה היום (רביעי) את העתירה שדרשה למנוע מפרקליט המדינה עמית איסמן לעסוק בחקירת הדלפת הסרטון מפרשת שדה תימן, ולהורות לשר המשפטים יריב לוין למנות גורם חיצוני שיפקח על החקירה, שבמרכזה ניצבת מעורבותה של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב קבעו כי אין עילה להתערב בחוות הדעת המעודכנת של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, יעל קוטיק, שלפיה מניעותו של פרקליט המדינה הוסרה. השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט.
העתירה הוגשה לאחר שבחוות דעת מעודכנת ממרץ נקבע כי אף שמניעותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נותרה בעינה, אין עוד מניעה שפרקליט המדינה איסמן יעסוק בפרשה. זאת לאחר שהמשטרה הודיעה כי פעולות החקירה הסתיימו וכי לא נמצאה תשתית ראייתית למעורבות גורמים מחוץ למעגל הפרקליטות הצבאית בפרשה.
הנשיא עמית קבע כי השר נמנע במשך שבועות וחודשים מלמנות גורם מפקח בהתאם למתווה שקבע בג"ץ בגלגולים הקודמים של הפרשה, וכי אין לאפשר לו כעת להסתמך על היעדר המינוי כדי לערער על תוצאות החקירה. לדבריו, "פסק הדין בעניין משמר הדמוקרטיה לא נועד לאפשר לשר להשתמש בסמכותו כמנוף לחץ להשפעה על חקירה פלילית".
עוד קבע עמית כי משהוסרה מניעותו של פרקליט המדינה, החלטת השר משנת 2023, שלפיה איסמן ימלא את תפקיד היועץ המשפטי במקרים שבהם היועצת מנועה, חוזרת לתוקפה באופן אוטומטי.
השופט כבוב הצטרף לעמית והדגיש כי נקודת המפתח היא חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים. "בחוות דעת מעין אלה איננו נוהגים להתערב", כתב, והוסיף כי העותרים "לא הביאו לפתחנו ראשית ראיה" שתסתור את מסקנתה שלפיה אין עוד בסיס לחשש לניגוד עניינים של פרקליט המדינה.
מנגד, השופט מינץ סבר כי לא ניתן היה להסיר את מניעותו של איסמן מבלי שמונה תחילה גורם חיצוני שיפקח על החקירה. לדבריו, "בהיעדר גורם מפקח לא ניתן להבטיח שהיא אכן הגיעה לתחנה הנכונה", בהתייחסו לחקירה שכבר הגיעה, לשיטת המשטרה, לסיומה. מינץ סבר כי בג"ץ היה צריך להוציא צו על תנאי ולדרוש משר המשפטים להסביר מדוע אינו ממנה מפקח בהתאם לפסק הדין הקודם.
שלושת השופטים הסכימו פה אחד לדחות את דרישת העותרים להורות למשטרה לבצע פעולות חקירה נוספות. עמית מתח ביקורת חריפה גם על הטענות בדבר "טיוח", וקבע כי לא היה בסיס לתייג את היועצת המשפטית לממשלה או את פרקליט המדינה כחשודים בפרשה.
פרשת שדה תימן והדלפת הסרטון
במאי האחרון החליט הרמטכ"ל על הדחתה של תומר-ירושלמי מהצבא, על רקע אחת הפרשות הטעונות בצה"ל מאז תחילת המלחמה. הפרשה החלה בחקירת חשד להתעללות חמורה בעצור פלסטיני שהוחזק במתקן הכליאה הצבאי בדרום. במסגרת החקירה נעצרו לוחמי מילואים מכוח 100 של המשטרה הצבאית, והדבר הוביל לסערה ציבורית ופוליטית חריפה - כולל מחאות ועימותים סביב בסיס שדה תימן. בהמשך הוגש כתב אישום נגד חמישה חיילי מילואים, אך הוא בוטל לאחר מכן, בין היתר על רקע קשיים ראייתיים והקושי להביא לעדות את העצור ששוחרר לרצועת עזה.
יפעת תומר-ירושלמי לאחר שחרורה מנווה תרצה
(צילום: שאול גולן)
הפרשה קיבלה תפנית נוספת לאחר פרסום סרטון ממצלמות האבטחה במתקן, שבו נראו לכאורה חלק מהאירועים שעמדו במרכז החקירה. הסרטון עורר סערה בפני עצמו, אבל בהמשך הפך מוקד הפרשה לשאלה מי הדליף אותו לתקשורת, והאם גורמים בפרקליטות הצבאית היו מעורבים בכך. באוקטובר 2025 הודיע צה"ל כי נפתחה חקירה פלילית בעניין פרסום הסרטון, ובמקביל נבדקה מעורבותם של גורמים בפרקליטות הצבאית.
ימים לאחר מכן התפטרה הפצ"רית דאז לאחר שהוצאה לחופשה. במכתב ההתפטרות שלה הודתה כי אישרה את הוצאת החומר לתקשורת, וטענה כי עשתה זאת כדי להדוף, לדבריה, "תעמולה שקרית" נגד גורמי אכיפת החוק בצבא בעקבות חקירת הלוחמים.
