שנתיים לאחר שישראל חתמה על חוזה הנשק הגדול ביותר בתולדותיה, בסך 3.5 מיליארד אירו, הגיעה השבוע משלחת ישראלית מיוחדת לגרמניה כדי למסור את החלק המבצעי הראשון של מערכת חץ 3. מחר (יום רביעי), אחרי טקס רשמי, יפרסו כוחות הביטחון הגרמניים לראשונה באופן מבצעי את המערכת להתרעה והגנה מפני טילים בליסטיים.
המערכת תוצב בבסיס האווירי הולצדורף, כארבעים קילומטר דרומית לברלין. הולצדורף יהפוך לבסיס הגדול ביותר של הצבא הגרמני במזרח, ויהווה קו ראשון לאיום האווירי מצד רוסיה. בכך הופכת גרמניה למדינה הראשונה שקונה ומפעילה את המערכת הזו מחוץ לישראל.
תיעוד מניסוי מערכת חץ 3 ליירוט טילים מחוץ לאטמוספירה
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
למסירת המערכת יש גם משמעות פסיכולוגית: בשנה האחרונה היו מחלוקות בין ישראל לגרמניה על רקע המלחמה בעזה, וגרמניה אף הטילה אמברגו "נשק רך" על ישראל. גם כעת מחו גורמים רבים על עסקת הנשק בין המדינות, אך לדברי איש צבא גרמני "המלחמה של ישראל בשנתיים האחרונות, הסיכונים שמולם עמדה ממספר יעדים, וההצלחה יוצאת הדופן של המערכות האוויריות שלה, הבהירו לגרמניה שהיא חייבת להציב את המערכות הללו בשטחה, בעיקר מול האגרסיביות הרוסית. זהו מהלך שמציב את גרמניה במקום אחר מבחינה ביטחונית".
ההצטיידות במערכת החץ מהווה חלק אינטגרלי ממירוץ החימוש של גרמניה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. מוקדם יותר השנה שינו המחוקקים בגרמניה את החוקה, ואפשרו למדינה להיכנס לחוב גדול יותר מאשר התירה החוקה עד אז, וזאת בעיקר כדי שגרמניה תוכל לבנות את צבאה ואת יכולות ההגנה שלה.
4 צפייה בגלריה
גרמניה תהיה המדינה הראשונה שמפעילה את המערכת מחוץ לישראל
(צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
כאמור, מחר תפרוס גרמניה את החלק המבצעי הראשון של מערכת חץ 3. שני החלקים הנוספים שנמכרו לה אמורים להיכנס לשימוש עד 2030, ולהיות מוצבים בבסיסים בצפון ובדרום המדינה.
"הטקס שבו תימסר המערכת המבצעית הראשונה של מערכת חץ לגרמניה הוא סמלי ומשמעותי מהרבה בחינות", אומר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית. "גרמניה מצטרפת לארה"ב וישראל כמדינות היחידות המסוגלות להגן על אזרחיהן מפני טילים בליסטיים. זה שינוי של סדרי עולם".
4 צפייה בגלריה
חיילים בצבא גרמניה. רכישת המערכת: חלק ממירוץ החימוש שהחל בפלישה הרוסית לאוקראינה
(צילום: Petras Malukas / AFP)
"צריך לזכור שההסכם בין המדינות נחתם עשרה ימים לפני השבעה באוקטובר. התחייבנו על מערכת מבצעית תוך שנתיים ועמדנו בכך למרות שהיינו חייבים כל הזמן למצוא פתרונות מיידים למדינה שהייתה המלחמה, זה היה אתגר טכנולוגי ומקצועי אדיר ועמדנו בו".
התעוררו קשיים לאור אמברגו הנשק שהטילה גרמניה במהלך המלחמה?
"גרמניה נשארה בת ברית. מותר לא להסכים על כל מיני דברים. ההסכם והעמידה בזמנים הם סימנים של שותפות. הגרמנים הגיעו וראו בישראל ביצועים פנומנליים נגד מטחים מתוזמנים נגד ריכוזי אוכלוסייה, ונקווה שזה יוביל ליחסים טובים יותר ולשותפויות עתידיות בכל התחומים. אנחנו בפרויקט לא הרגשנו שום קרע אלא מסרים מאוד חזקים ממשרדי הביטחון".
"אני חייב לציין פה גם את הממד האישי שלי: התחלתי כמהנדס אווירונאוטיקה שהתחיל את פרויקט החץ, עמדתי בראשו והמצאתי את חץ 3 עד שהגיע למבצעיות. זו גאווה גדולה לראות אותו מגן על אזרחי ישראל, אבל היום אני גאה יותר כי עכשיו המערכת מגינה על תושבים בעולם. אני בן לניצולת שואה, וההרגשה להגן על אזרחי גרמניה היא מאוד עוצמתית. אתה גדל תחת השריטות של ההורים שלך וזה משפיע על העיצוב של החיים שלך. אבל אני לא משווה את גרמניה הנוכחית לגרמניה ההיא".
אתה חושב שזו רק ההתחלה? שיהיו יותר רכישות מגרמניה ומדינות אחרות?
"אני חושב שהדרישה הייתה מגיעה בכל מקרה מפני שאנחנו נותנים פתרון לשדה הקרב המודרני והעתידני. הפלישה של רוסיה לאוקראינה רק הגבירה את הדחיפות של הצורך הקיים. אין לי ספק שזו רק אבן בניין ראשונה, ואחרי שהגרמנים ילמדו לתפעל אותה הם יצטרכו עוד מערכות".
משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא״ת במשרד הביטחון, אמר: "אני גאה מאוד באנשיי במנהלת חומה שעמלו בשנים האחרונות לילות כימים כדי להגיע לרגע הזה. האמברגו לא העיב על היחסים בין אנשי הפרויקט משני הצדדים. בעובדה שישראל עוזרת בהגנה על אזרחי גרמניה אני רואה עוצמה לאומית בכל היבט אפשרי- טכנולוגי, ערכי ודיפלומטי. ישראל מחזקת כאן את מעמדה כשותפה מהימנה, ומטביעה חותם כסמן ימני עולמי בתחום ההגנה האווירית וההגנה מטילים".
