אחרי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", לפיו לארה"ב וישראל היה מועמד חריג להחליף את ההנהגה האיראנית – נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד - עולה השאלה כיצד ולמה הייתה הערכה שהתוכנית תתממש, ומדוע אדם שנחשב כה קיצוני סומן ל"המלכה"?
מדובר באותו אדם שבזמן כהונתו כנשיא איראן, הבהיר באחד מנאומיו בעצרת הכללית של האו"ם כי ישראל אחראית "למעשי רצח המוניים וטרור נגד אזרחים פלסטינים ובאזור כולו". הוא גם התייחס לשואה באותו הנאום ואמר כי מדינות רבות "עדיין משתמשות בה כתירוץ לשלם לציונים". כעת, לפי "ניו יורק טיימס'", זהו האיש שבוושינגטון ובירושלים תלו בו את התקווה לשינוי באיראן.
ב-9 במרץ דווח בתקשורת האיראנית כי אחמדינג'אד בירך על בחירת המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, שעל בחירתו דווח באיראן יום קודם לכן. בימים שלפני בחירת מוג'תבא, בתחילת המלחמה, דווח כי אחמדינג'אד שרד "ניסיון התנקשות" נגדו, אך כעת טוענים בדיווח האמריקני, כי מדובר היה בכלל בניסיון לשחררו ממעצר בית.
על תליית התקוות באחמדינג'אד מוסיף דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן: "זה משקף את חוסר ההבנה העמוק לגבי המערכת הפוליטית באיראן. מי חשב שהבן אדם הזה יוכל להשתלט על איראן? זה מתחבר גם לסיפור של הכורדים (הרעיונות שעסקו באפשרות להיעזר בכורדים להפלת המשטר -לב"א), ולחשיבה שהריגת חמינאי תפיל את המשטר. זה חוסר הבנה כל כך עמוק לגבי מי זו איראן".
על אחמדינג'אד הוסיף: "דובר באדם משיחי, היו לו הצהרות אנטישמיות. הוא לאומן איראני. נכון, הוא הסתכסך מאוד עם משמרות המהפכה והמנהיג העליון והיה בסוג של מעצר בית, וזה נכון שהשכבות החלשות באיראן אהבו אותו כי הוא דאג להם, אבל מפה ועד להשתלט על איראן?".
עוד אמר סיטרינוביץ: "כל המערכה הזו נשענת על חוסר הבנה עמוק מי היא איראן, זו הבעיה, וזו עוד דוגמא לדבר הזה. יש עוד הרבה יודעים שאנחנו עדיין לא יודעים. בסופו של דבר כדי להמליך את אחמדינג'אד צריך לפרק את המערכת האיראנית. משמרות המהפכה בחיים לא היו תומכים בו ואי אפשר לעשות את זה מהאוויר. בנוסף, הוא לא בן אדם יציב, הוא בן אדם על גבול המשיחי. צריך להסתכל אחורה על ההצהרות שלו, להבין איך המערכת האיראנית בנויה, להבין שאין לו יכולת לסחוף את ההמונים, זה לא הבן אדם הזה. זה גם חוסר הבנה של המערכת וגם אופרטיבית, הם כמעט הרגו אותו". כעת, עולות גם שאלות מה יעלה בגורלו אחרי הדיווחים האחרונים והאם ההנהגה האיראנית תבחר לפעול נגדו, כמו שהיא פועלת נגד מתנגדיה, "למען יראו וייראו".
"צריך להתחיל מהלב של הפרסים"
גם סימה שיין, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ובכירה במוסד לשעבר, תוהה בשיחה עם ynet, מאיפה הגיע הסיפור הזה: "אחמדינג'אד זה הבן אדם הכי אנטישמי שהיה". עוד, הוסיפה' "לחשוב שהוא ירצה לעשות את השינוי בגלל שהאמריקנים והישראלים תקפו את איראן – שני האויבים הכי גדולים?". לדבריה, אם אכן ראו פוטנציאל באחמדינג'אד לעשות מהפכה הדרך לא הייתה צריכה להיות מלחמה, אלא לעזור לו בדרכים כאלה ואחרות לעשות הפיכה בשקט. "אתה לא קודם תוקף, הורס ואז אומר לו' 'בבקשה סידרתי לך את התנאים'", אמרה והוסיפה: "אם עושים מהלך כזה, אז בחשאי, שלא יזוהה עם ארה"ב וישראל".
עוד העריכה כי החשיבה מתחברת גם לרעיונות קודמים שהועלו, כמו סוגיית הכורדים: "ברור שיש מחתרת כורדית שפועלת נגד איראן. כורדים איראנים שעזבו את איראן לעיראק. ברור שהם נגד המשטר, אבל לחשוב שהם יעברו את הגבול, יעשו משהו, ושינוי המשטר יבוא מהמיעוטים, זה לא הגיוני. איפה ההיגיון? צריך להבין שאם עושים משהו פנימי הוא לא יכול להתחיל מהמיעוטים, הוא צריך להתחיל מהלב של הפרסים. המיעוטים יכולים להצטרף אחר כך.
"אנחנו יודעים שרוב האנשים באיראן, כולל המיעוטים, לא רוצים שאירן תתפרק. הם כן רוצים זכויות, תנאים, שפה משלהם ותרבות והשקעות כלכליות, אבל לא רוצים שהמדינה תתפרק. להיפך, הם הרבה פעמים גאים בזה שזו מדינה עם היסטוריה ותרבות. וזה מחזק את התחושה שאין שום חשיבה, תרחישים, לא שואלים שאלות מטרידות. זה נראה חובבני".
