שר המשפטים יריב לוין הציג היום (ראשון) במסיבת עיתונאים את הצעת החוק להעמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין, לקראת ההצבעה הצפויה מחר בכנסת, והצהיר כי החוק יאפשר להטיל עונש מוות על המחבלים האחראים לטבח.
לוין מציג את הצעת החוק להעמדת מחבלי 7 באוקטובר לדין
(צילום: גיל יוחנן)
"לפי הצעת חוק, אני מבטיח שלא תהיה רק עשיית צדק אלא גם צדק היסטורי על הטבח הנורא, הקורבנות והאחראים לכל זה - שיתקיים לדורות", אמר לוין. "מתוך הטבח הנורא קמנו למען זכרם של הנרצחים ומשפחותיהם, למען הפצועים בגוף ובנפש, למען מי שנחטפו ולמען העם כולו כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה כדי להביא אותם למשפט צדק. נקפיד על זה שההליכים המשפטיים יעמדו בכל הסטנדרטיים הבינלאומיים, ושיהיה אפשר לנהל אותם באופן יעיל כדי שיסתיימו בפרקי זמן קצרים".
לוין, כאמור, הדגיש: "מאחר ושיש כאן סמכות מלאה להטלת עונשי מוות, עונש כזה אם יוטל גם יבוצע. אנחנו מדברים על מאות נאשמים. אני סמוך ובטוח שהצבא לקח על עצמו את האחריות להובלת הביצוע של ההליך, ויידע לעשות כל מה שדרוש כדי שנוכל לראות את המשפטים מתחילים בתוך זמן קצר וכדי שנראה את בירור האמת בפרקי זמן קצרים".
יו״ר ועדת החוקה של הכנסת, שמחה רוטמן, הוסיף: ״היה מאוד ברור שהמענה החקיקתי הוא אירוע של עם ולא של מפלגה או אירוע פוליטי. החוק הוא מסר ברור לאויבי ישראל שמדינת ישראל לא תעמוד מנגד. מדינת ישראל לא תשכח ולא תסלח - והיא תעניש בעונשים החמורים ביותר בספר החוקים, לרבות עונש מוות״.
החוק יעסוק במעשים שנעשו בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 - רצח, אונס, חטיפה וביזה - ומוגדרים כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הוא יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר תקופה זו נגד מי שנחטף מישראל לעזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי.
כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים ויוסמך לדון בעבירות נוספות הנוגעות ל-7 באוקטובר, בכפוף לחוקים כמו החוק למניעת רצח עם, פגיעה בריבונות המדינה וחוק המאבק בטרור. הדבר יאפשר להטיל עונש מוות לא רק על מעשי רצח, אלא גם על מעשי אונס למשל. המשפטים יחולקו לפי זירות, למשל זירת בארי, זירת הנובה או זירת ניר עוז.
על פי הנוסח המעודכן של החוק, בכל הרכב יישבו שלושה שופטים שלפחות אחד מהם חייב להיות נשיא של בית משפט צבאי, או לחלופין נשיא, סגן נשיא או שופט מחוזי שיגויסו לצורך כך למילואים. בית הדין לערעורים יורכב אף הוא משלושה שופטים - שופט בית משפט עליון בדימוס, שיעמוד בראשו, נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים שהם נשיאים או סגני נשיא של בית משפט מחוזי.
שופטי ערכאת הערעור ימונו על ידי נשיא המדינה לפי בחירת הרמטכ"ל והמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. אם יוטל על הנאשם עונש מוות, הערעור יהיה אוטומטי גם אם לא ביקש זאת. כל נאשם יהיה זכאי לייצוג משפטי ולבחור לעצמו סנגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור יהודה ושומרון. אם הנאשם אינו מיוצג, בית המשפט ימנה לו סנגור, אך לא מהסנגוריה הציבורית. במקרה כזה, המדינה תגבה את עלות הייצוג המשפטי מהרשות הפלסטינית באמצעות קיזוז הסכום מהכספים שהיא מעבירה לרשות.
כך ייראו הדיונים
ברוב הדיונים הנאשם לא יהיה נוכח פיזית בבית המשפט, והוא ישתתף בהם בווידאו ממקום כליאתו. ישנם חמישה סוגי דיונים שבהם יהיה נוכח באולם: כשהוא משיב לכתב האישום, כשהוא מעיד, כשנקראת הכרעת הדין, כשהוא מעיד בשלב גזר הדין ובהקראת גזר הדין עצמו.
דגש מיוחד יינתן לזכויות הנפגעים: משפחות הנרצחים והחטופים, השבים עצמם וקורבנות האונס וההתעללות. חוק זכויות נפגעי עבירה יחול על ההליכים, ונפגעי העבירה יוכלו להיות נוכחים בדיונים או לצפות בהם מאולם נפרד. התובע הצבאי הראשי יקים מערך ייעודי שיהיה אחראי להבטחת זכויותיהם.
הדיונים יהיו פומביים ויתועדו בווידאו ובשמע, והתיעוד יישמר בארכיון המדינה. דיונים מרכזיים, ובהם פתיחת המשפט, דברי הפתיחה, הקראת פסק הדין ומתן גזר הדין ישודרו באתר אינטרנט ייעודי שיוקם לשם כך. כל אדם יהיה רשאי לבקש מבית הדין לפרסם תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות באתר האינטרנט הייעודי. השופטים יאשרו את הפרסום רק אם שוכנעו שהאינטרס הציבורי בשידור גובר על הפגיעה בפרטיות של נפגעי העבירה או על הניהול התקין של ההליך. הצדק, קובע החוק, לא רק ייעשה אלא גם ייראה - אבל לא על חשבונם של אלה שעולמם חרב.
