העיתון "וושינגטון פוסט" חשף בצהריים (יום ג') מכתב ששלחה קבוצה של יותר מ-24 מחוקקים דמוקרטים בקונגרס למזכיר המדינה מרקו רוביו – ובו הם דורשים ממנו להכיר פומבית בנשק הגרעיני שיש בידי ישראל, לפי ההערכות בעולם. קבוצת המחוקקים, שאותה מוביל חבר בית הנבחרים חואקין קסטרו מטקסס, טוענת ששתיקתה של וושינגטון סביב תוכנית הגרעין הישראלית בלתי ניתנת להגנה אל מול ההתפתחויות האזוריות האחרונות ובפרט המלחמה עם איראן.
המחוקקים דרשו מרוביו מידע מפורט על תוכנית הגרעין הישראלית, בכלל זאת רמת יכולות ההעשרה של ישראל והמיקום שבו מופק חומר מועשר. הם גם דרשו לדעת האם ישראל העבירה לארה"ב את "הקווים האדומים" שלה לשימוש בנשק גרעיני בסכסוך הנוכחי.
"הסכנות של חישוב מוטעה, של הסלמה ושל שימוש גרעיני בסביבה שכזו אינם תיאורטיים", טענו המחוקקים במכתב שלהם. "לקונגרס יש אחריות חוקתית להיות מודע באופן מלא לגבי המאזן הגרעיני במזרח התיכון, לגבי הסיכון של הסלמה מצד שחקן כלשהו בסכסוך הזה ולגבי התוכניות ותוכניות המגירה של הממשל לתרחישים שכאלו. אנחנו לא מאמינים שקיבלנו את המידע הזה".
במכתב הם טוענים כי ארה"ב לא יכולה לדרוש הגבלה של תוכניות גרעין של מדינות באזור – איראן, סעודיה וגם איחוד האמירויות – מבלי שתכיר בתוכנית הגרעין של ישראל: "אנחנו לא יכולים לנהל מדיניות קוהרנטית של אי הפצת נשק גרעיני במזרח התיכון, כשאנחנו שומרים על מדיניות של שתיקה רשמית בנוגע ליכולות הנשק הגרעיני של שחקן מרכזי בסכסוך המתנהל".
ישראל, נזכיר, מחזיקה לפי ההערכות בעולם בכ-90 ראשי קרב גרעיניים, אך במסגרת מדיניות העמימות שלה היא לא מכחישה ולא מאשרת את הדיווחים הללו. ההכרזה היחידה שניפקו מנהיגי המדינה לאורך השנים הייתה ש"ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". מדיניות העמימות הזו נתמכת על ידי ארה"ב, וממשלים רפובליקניים ודמוקרטיים נמנעו גם הם לאורך השנים מלהתייחס ליכולות הגרעיניות של ישראל.
המכתב שנשלח כעת, אפילו שחתמו עליו מיעוט מבין המחוקקים של המפלגה הדמוקרטית, נתפס כעדות נוספת לשינוי שחל במחנה השמאל בארה"ב ביחס לישראל בשנים האחרונות, ובפרט מאז טבח 7 באוקטובר והמלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן. אבנר כהן, היסטוריון מאוניברסיטת מונטריי שבקליפורניה המתמחה בתוכנית הגרעין הישראלית, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי המכתב מייצג שבירה של טאבו בן חצי מאה במערכת הפוליטית האמריקנית. "זה משהו שאנשים לא העזו לעשות בעבר. אפילו העלאת השאלות הללו בפומבי היא נסיגה מהנורמה הדו-מפלגתית", הוא אמר.
3 צפייה בגלריה
גולדה מאיר וריצ'רד ניקסון. "ישראל לבדה לא הייתה יכולה לשמור על מדיניות העמימות לאורך עשרות שנים"
(צילום: AP)
לדברי כהן, השתיקה הישראלית-אמריקנית סביב תוכנית הגרעין הישראלית סוכמה בין הנשיא ריצ'רד ניקסון לראש הממשלה גולדה מאיר ב-1969, אז לטענתו ארה"ב הסכימה גם להגן באמצעות העמימות הזו על ישראל מפני פיקוח בינלאומי. "ישראל לבדה לא הייתה יכולה לשמור על המדיניות הזו לאורך עשרות שנים, בלי ארה"ב", הוא טען.
בדיווח של "וושינגטון פוסט" נכללו גם טענות – שהוצנעו בידיעה ולא הובלטו בכותרות שלה – ולפיהן גם בממשל טראמפ יש חשש מסוים ביחס לקווים האדומים של ישראל, בכל הנוגע לשימוש בנשק גרעיני. הטענות הללו, כך לפי העיתון, הושמעו בפניו על ידי גורמים רשמיים בממשל האמריקני, ששמרו על עילום שם. הגורמים טענו כי לאחרונה נערכו בממשל דיונים סביב השאלה מה עלול להוביל לתגובה גרעינית ישראלית – ולדבריהם הדיונים עסקו גם בחשש שהרף לכך נמוך ביחס למה שהעריכו בעבר בארה"ב. "יש אי-נוחות על אש נמוכה בנוגע לתוכנית הגרעין של ישראל ובנוגע למה שעלול להוביל אותם להשתמש בכלי נשק גרעיניים – מלבד מתקפה עם נשק להשמדה המונית", אמר אחד הגורמים.
ב"פוסט" טענו, בדיווח שאין לו אישור ממקורות נוספים, כי אחד התרחישים שזכו ל"בחינה טרייה" על ידי גורמים אמריקניים הוא מצב שבו מערכות ההגנה האווירית של ישראל לא יצליחו להתמודד עם מתקפת טילים גדולה "מצד שכנותיה", לשון הדיווח. "השאלה האם ישראל תפנה לתגובה גרעינית כאשר תתמודד עם מספר גבוה במיוחד של הרוגים בקרב האוכלוסייה האזרחית נידונה 'בתדירות גבוהה'", נכתב בעיתון, תוך ייחוס לאחד מגורמי הממשל האמריקניים. בעיתון הזכירו בהקשר זה את המתקפות האיראניות במהלך המלחמה על דימונה וערד, סמוך לכור הגרעיני בדימונה, וכתבו שהפגיעות בערים הללו חשפו "פערים" במערכות ההגנה הישראליות.
חבר הקונגרס חואקין קסטרו, מי שעומד כאמור מאחורי המכתב של המחוקקים הדמוקרטים, דרש כבר בחודש מרץ לחשוף את היכולות הגרעיניות של ישראל, ושאל עליהן בשימוע בבית הנבחרים שנערך לתומאס דינאנו, ראש מערך רכש הנשק במחלקת המדינה. "אני לא יכול להתייחס לשאלה הספציפית הזו", ענה לו אז דינאנו. בריאיון ל"פוסט" אמר כעת קסטרו: "ארה"ב לא צריכה לסרב לחשוף את המידע הזה על אומה זרה רק מתוך נימוס, כאשר כל כך הרבה מונח על הכף עבור החיילים שלנו, הכלכלה שלנו והמדינה שלנו". הוא תהה מדוע ארה"ב כן מתייחסת באופן רשמי לתוכניות הגרעין של בריטניה, צרפת, הודו, פקיסטן, רוסיה, צפון קוריאה וסין, אבל לא לזו של ישראל. "היא לא צריכה להיות שונה", הוא אמר, "זה לא משהו שצריך להישמר בסוד מהעולם".
כאמור, המכתב הזה מייצג עוד שינוי לרעה ביחס לישראל מצד המחנה הדמוקרטי, כשברקע סקרים שמעידים על שינוי דרמטי בדעת הקהל האמריקנית, בפרט בקרב צעירים: לפי סקר מהחודש שעבר של מכון Pew, כיום ל-80% מהדמוקרטים דעה שלילית על ישראל, ביחס ל-53% בסקר שנערך ב-2022. השינוי ניכר לא רק בבית הנבחרים, אלא גם בסנאט – שם 40 מתוך 47 הדמוקרטים בבית העליון הצביעו בחודש שעבר נגד משלוחי נשק לישראל. "רבים מהדמוקרטים, אולי רובם, רואים בשלב הזה שינוי יסודי במערכת היחסים בין ארה"ב לישראל", אמר ל"פוסט" ג'רמי שפירו, לשעבר בכיר בממשל אובמה. "השינוי הראשון שהדמוקרטים רוצים לראות הוא שארה"ב מעמידה את ישראל באותם סטנדרטים שבהם היא מעמידה מדינות אחרות, בסוגיות כמו נשק גרעיני".
