עם מסרים המשלבים נצרות, אימהוּת ופטריוטיות, ג'ורג'ה מלוני רוכבת על גל של פופולריות לקראת הבחירות הכלליות שייערכו בחודש הבא באיטליה, ושבהן היא עשויה להפוך לא רק לאישה הראשונה שמתמנה לראש הממשלה של ארץ המגף – אלא גם לאדם הראשון מהימין הקיצוני שמנהיג את המדינה מאז מלחמת העולם השנייה.
מפלגת "האחים של איטליה" (Fratelli d'Italia) שאותה מנהיגה מלוני היא מפלגה בעלת שורשים ניאו-פאשיסטיים. מלוני מנסה להפיג את החששות מהמורשת הזו שלה ומתעקשת שהבוחרים מאסו מהעיסוק בעניינים שכאלה, אך לא בטוח שיהיה לה קל כל כך להתנער מהתדמית הזו: הסמל של מפלגתה כולל איור של להבה בצבעי הטריקולור האיטלקי, שנשאל ממפלגה ניאו-פאשיסטית שהוקמה מעט אחרי סוף המלחמה, והוא משמש תזכורת של הבוחרים לעבָרָה.
אם "האחים של איטליה" תנצח בבחירות ב-25 בספטמבר ומלוני בת ה-45 תהפוך לראש הממשלה, היא תעשה זאת בדיוק 100 שנה אחרי בניטו מוסוליני, הדיקטטור הפאשיסט של איטליה, שעלה לשלטון באוקטובר 1922. למלוני עצמה יש קשרים לשושלת מוסוליני: בשנת 2019 היא הציגה בגאווה את קאיו ג'וליו צ'זארה מוסוליני, נינו של הדיקטטור, כאחד המועמדים שלה לפרלמנט האירופי, אך בסופו של דבר הוא הפסיד במרוץ.
לורנצו פרליאסקו, העומד בראש מכון הסקרים YouTrend, מסביר שעבור רוב הבוחרים האיטלקים שאלות הנוגעות למאבק בין מתנגדי הפאשיזם לניאו-פאשיסטים אינן גורם מכריע בבואם להצביע בקלפי. "הם לא רואים בזה חלק מההווה, אלא חלק מהעבר", הוא אומר.
למרות זאת, על רקע ההתמנות האפשרית שלה לראש הממשלה נמצאת כעת מלוני תחת עינה הבוחנת של הקהילה הבינלאומית, והיא מעדיפה שמפלגתה תכונה "מפלגה שמרנית", ולא "מפלגת ימין קיצוני". בסרטון וידאו שפרסמה לאחרונה, ושבו דיברה באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית, הצהירה מלוני כי הימין האיטלקי זנח את הפאשיזם כבר לפני עשרות שנים וגינתה באופן שאינו משתמע לשתי פנים את דיכוי הדמוקרטיה ואת "החוקים המחפירים נגד יהודים", כלשונה. כוונתה לחוקים שאסרו ב-1938 על הקהילה היהודית של איטליה לקחת חלק בעולם העסקים, במערכת החינוך ובפעולות אחרות בחיי היום-יום, ושסללו את הדרך לגירושם של רבים מיהודי איטליה למחנות ההשמדה הנאציים.
יש המזהירים כי מלוני מדברת בשני קולות, ומנסה להסתיר בכך אידיאולוגיה מסוכנת. דייוויד ארט, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת טאפטס שחוקר את הימין הקיצוני באירופה, אומר כי על-ידי כך שהיא משמרת את "להבת הטריקולור" בסמל של מפלגתה מלוני "משחקת באופן סמלי על המורשת הזו, ואחר כך רוצה להגיד 'אנחנו לא גזענים'".
כן למשפחות טבעיות, לא ללובי הלהט"בי
מפלגת "האחים של איטליה" שואבת את שמה מהמילים הפותחות את המנון איטליה, ורק לפני חמש שנים היא נתפסה עדיין כמפלגת שוליים וזכתה ב-4.4% בלבד בבחירות. כעת מצביעים הסקרים על כך שבבחירות בספטמבר היא עשויה להגיע למקום הראשון עם 24% מהקולות, כשאחריה "המפלגה הדמוקרטית" מהמרכז-שמאל, המונהגת על-ידי ראש הממשלה לשעבר אנריקו לטה.
בדרך להרכבת ממשלה מסתמן למלוני יתרון על לטה: במערכת הפוליטית הסבוכה של איטליה, כמו בישראל, לא די לפוליטיקאי לזכות במרב הקולות, אלא עליו לגבש קואליציות ובריתות. לקראת הבחירות הקרובות עשו הפוליטיקאים מהימין עבודה טובה בהרבה בכריתת בריתות מאשר זו שעשו בשמאל, ומלוני כבר גיבשה הסכמים עם מפלגת "הליגה" של איש הימין מתיאו סלביני, שכמוה תומך בהפעלת יד קשה נגד מהגרים בלתי-חוקיים, ועם מפלגת "פורצה איטליה" של ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני.
בשנה שעברה הייתה מפלגתה של מלוני הכוח הפוליטי המשמעותי היחיד שסירב להיכנס לקואליציית האחדות שהקים ראש הממשלה מריו דראגי בצל מגפת הקורונה. ממשלתו של דראגי, מי שהיה ראש הבנק המרכזי האירופי, קרסה בחודש שעבר אחרי שסלביני, ברלוסקוני ומנהיג מפלגת "חמשת הכוכבים" ג'וזפה קונטה פרשו ממנה, בצל ההיחלשות המדאיגה מבחינתם של מפלגותיהם בסקרים. מלוני, לעומת זאת, חווה נסיקה, והסוקר פרליאסקו מסביר כי מהסקרים עולה שהבוחרים זוקפים לזכותה את גישתה הפוליטית העקבית והקוהרנטית: היא נתפסת כמי שיש לה רעיונות ברורים, גם אם לא כולם מסכימים איתם.
11 צפייה בגלריה
יוכלו לתת רוח גבית לממשלות הימין של פולין והונגריה נגד האיחוד. ברלוסקוני, מלוני וסלביני
(צילום: רויטרס)
רק לאחרונה התנצלה מלוני על הטון שנקטה במהלך נאום שנשאה בחודש יוני בספרד כדי לגייס תמיכה למפלגת הימין הקיצוני הספרדית Vox, אך הבהירה כי היא אינה מתנצלת על תוכן הדברים שהשמיעה: "הם יגידו לכם שאנחנו מסוכנים, קיצוניים, גזענים, פאשיסטים, מכחישים והומופובים", תקפה מלוני בנאום ההוא, ובמילה "מכחישים" התכוונה כנראה למכחישי שואה. את דבריה סיימה בקריאות: "כן למשפחות טבעיות! לא ללובי הלהט"בי! כן לזהות מינית! לא לאידיאולוגיה מגדרית!".
הבירוקרטים מבריסל, הפונדמנטליסטים מהאקלים
מלוני וסלביני טוענים שניהם כי הם שומרים על זהותה הנוצרית של אירופה: סלביני נוהג לנשק מחרוזות תפילה ועונד צלב גדול על חזהו, החשוף לעתים קרובות, ואילו מלוני מאפשרת לצלב הקטנטן שהיא עונדת לבצבץ מעת לעת מחולצתה הרפויה. את הזהות הנוצרית הזו הם דואגים לשלב גם בפוליטיקה שלהם, ומלוני למשל הזהירה לאחרונה מהירידה בשיעור הילידה בארץ המגף – שיעור שהיה נמוך עוד יותר אלמלא היו נולדים תינוקות למהגרות המגיעות אליה.
מלוני מדגישה את היותה אם לילדה, וטוענת ש"אישה" ו"אימהוּת" הפכו למילים "המצונזרות ביותר" באיטליה. בעצרת ימין ברומא בשנת 2019, שבה לעגה להרכבים השונים של משפחות חדשות ולניסיון להחליף בתעודות את המילים "אמא" ו"אבא" ב"הורה 1" ו"הורה 2", סחטה מלוני קריאות תמיכה מהקהל אחרי שקראה קצובות: "אני ג'ורג'ה! אני אישה. אני אמא. אני איטלקייה, ואני נוצרייה. ולא תוכלו לקחת את זה ממני". בתוך ימים הפכו מילותיה לרמיקס מצליח, שהיו שראו בו פרודיה עליה אבל היא עצמה דווקא אהבה. בריאיון לתוכנית רדיו מקומית היא אפילו שרה כמה שורות ממנו.
הרמיקס "אני ג'ורג'ה":
לפי ספר הזיכרונות שפרסמה ב-2021, "אני ג'ורג'ה", גורם מכריע בגיבוש זהותה היה ילדותה בשכונת גרבטלה ברומא, שכונה של מעמד הפועלים. בגיל 15 הצטרפה למשמרת הצעירה של "התנועה הסוציאלית האיטלקית", מפלגה ניאו-פאשיסטית עם סמל הלהבה, ותלתה כרזות ברחבי הבירה. בהיותה בת 31 מינה אותה ראש הממשלה ברלוסקוני לשרה לענייני צעירים, וב-2012 יצאה לדרך חדשה כשנמנתה עם מקימיה של מפלגת "האחים של איטליה".
כמו אנשי ימין אחרים, מלוני מותחת ביקורת על ההשפעה הגדולה מדי של האיחוד האירופי על התנהלות המדינות החברות בו, ובין השאר תקפה את "הבירוקרטים בבריסל", כלשונה, ואת "הפונדמנטליסטים", לדבריה, שפועלים נגד שינויי האקלים. עם זאת היא אינה מתנגדת לכל שותפות אירופית, ובסוגיות מסוימות היא מגלה גישה מתונה יותר מחבריה בימין: כך למשל בעוד סלביני וברלוסקוני, שניהם מאוהדיו המוצהרים של ולדימיר פוטין, הביעו תמיכה רפה בלבד בהחלטתה של ממשלת איטליה לשלוח נשק לאוקראינה כדי לסייע לה במלחמתה מול רוסיה, מלוני הביעה תמיכה נחרצת במהלך. גם בנאט"ו היא תומכת.
11 צפייה בגלריה
מלוני תמכה נחרצות בסיוע בנשק נגד פוטין. נשיא רוסיה
(צילום: רויטרס / Sputnik/Mikhail Klimentyev/Kremlin)
על כל פנים, דייוויד ארט, חוקר הימין הקיצוני האירופי, כבר מזהיר מחיכוכים בצמרת האיחוד האירופי אם הימין הקיצוני של מלוני יהיה הכוח הדומיננטי בבחירות הקרובות באיטליה. ארט מדגיש כי במקרה שכזה תוכל ממשלת איטליה לסייע לקידום האג'נדות השמרניות-למדי של ממשלות הימין בהונגריה ופולין, המתעמתות בשנים האחרונות שוב ושוב עם מוסדות האיחוד, שמאשים אותן כי הן מקדמות חוקים אנטי-דמוקרטיים המנוגדים לערכיו. מלוני כבר צפתה את האזהרות הללו, ומיהרה להדגיש: "אני מתנגדת בתוקף לכל סחף אנטי-דמוקרטי".
