ח"כ אליהו רביבו מהליכוד הגיש השבוע תיקון להצעת חוק יסוד: הכנסת, שלפיה סעיף 7א' יורחב כך שגם מועמדים שתומכים בחרם על ישראל לא יוכלו להתמודד לכנסת. חברי הכנסת שלא עומדים בדרישה הם איימן עודה ועאידה תומא סלימאן מחד"ש-תע"ל, שהתבטאו בעבר בנושא. "לא ייתכן שניתן למי שמבקשים לפגוע בנו להיות חברי כנסת", אמר רביבו.
3 צפייה בגלריה
אליהו רביבו
אליהו רביבו
"תנועת החרם מהווה איום משמעותי על קיום המדינה". רביבו
(צילום: דוברות הכנסת)
סעיף 7א' בחוק היסוד עורר סערה לפני כחודשיים כשמפלגת עוצמה יהודית דרשה במשא ומתן עם נתניהו לבטל את עילת ההסתה לגזענות בחוק לפסילת מועמדים, ובליכוד אמרו שלא יעשו זאת, אלא ישנו את הנוסח כך שיהיה שוויוני בהגבלת מועמדים ערבים ויהודים כאחד. בהסכם הסופי שנחתם, הנוסח היה מעודן יותר, וכלל רק דרישה לתיקון הסעיף, ולא את ביטולו.
כעת, בליכוד לא רק שלא מתכוונים לבטל את הסעיף, אלא גם מרחיבים אותו כך שגם מועמדים שהביעו תמיכה בחרם על ישראל לא יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת. על אף ההתנגדות בזמנו של יו"ר עוצמה יהודית ח"כ בן גביר להשארת הסעיף, להצעת החוק צפויה תמיכה רחבה בקרב הקואליציה וגם בסיעות מסוימות באופוזיציה.
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
אמר שהוא תומך בתנועת החרם על ישראל. עודה
(צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
הצעת החוק מבקשת לאסור על מי שתומכים במישרין או בעקיפין בחרם על ישראל, מלהתמודד בבחירות לכנסת ישראל. זאת על רקע פעילותם של נבחרי ציבור לא מעטים, וכן של אנשי ציבור מוכרים, שתמכו באופן פומבי במי שקידם את החרם על ישראל ואת הפגיעה במעמדה ברחבי העולם.
מי שמכהן היום כחבר כנסת ולא עומד בקריטריונים המחמירים הם בעיקר חברי כנסת מהמפלגות הערביות, וביניהם כאמור תומא סלימאן שהתבטאה בעד החרם נגד ישראל, ובירכה לפני כשנה וחצי על ההחלטה של יצרנית הגלידה בן אנד ג'ריס שלא למכור "בשטחים הפלסטיניים הכבושים". "אלו לא חרמות על המדינה - אלא על הכיבוש", אמרה בזמנו. כך גם עודה, שבתקופת כהונתו כיו"ר הרשימה המשותפת אמר שהוא תומך בתנועת החרם על ישראל והשתתף בכנסים אנטי ישראליים. כך גם חברי כנסת לשעבר כמו יוסף ג'ארין וסאמי אבו שחאדה.
סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת, שעולה בכל פעם בדיונים בוועדת הבחירות באשר למועמדים לכנסת השנויים במחלוקת, מנוסח כיום כך: א. רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: 1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; 2) הסתה לגזענות; 3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
3 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
תומא סלימאן על החלטת בן אנד ג'ריס: "אלו לא חרמות על המדינה - אלא על הכיבוש"
(צילום: יואב דודקביץ)
בהסבר הצעת החוק כתב רביבו כי "בשנים האחרונות איום החרם על ישראל גובר. אמנים מבטלים השתתפותם באירועים בישראל וכך גם חברות, בנקים ובתי השקעות. אין כל ספק בכך שתנועת החרם מהווה איום משמעותי על קיומה של מדינת ישראל, כלכלתה וביטחונה".
לדבריו, "מתוך כך, עולה הצורך למנוע את השתתפותם של התומכים בחרם בבחירות לכנסת. אדם שקורא לחרם על ישראל פוגע באופן ישיר במדינת ישראל ובביטחונה. כל שכן, ככל שמדובר בנבחר ציבור - חבר פרלמנט בישראל - שקורא לחרם על המדינה. לפיכך, מוצע להוסיף תנאי מגביל נוסף לסעיף 7א', ובכך למנוע את השתתפותם של אדם או של רשימת מועמדים מלהתמודד לכנסת, אם הביעו תמיכה בחרם על מדינת ישראל".
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלי כהן, כשמפלגת הליכוד הייתה באופוזיציה, אך כעת הצעת החוק צפויה לקבל תמיכה רחבה ויש לה סיכוי לעבור. רביבו הוסיף כי "האבסורד שלפיו תומכי החרם על מדינת ישראל יכולים להיבחר כחברים לגיטימיים בבית המחוקקים הישראלי - צריך להיפסק. לא ייתכן שניתן למי שמבקשים לפגוע בנו להיות חברי כנסת. מדובר באמירה ציונית חד משמעית, ועלינו לעשות הכל כדי להרחיק ממוסדות השלטון וממוקדי הכוח את מי שמבקש לקדם את החרם עלינו".