הרשויות בהולנד הודיעו כי עצרו צעיר בן 25 בחשד שאיים לערוף את ראשו של חירט וילדרס, מנהיג הימין הניצי בהולנד. המעצר אמש (יום ד') הגיע שבוע בדיוק לפני הבחירות בהולנד, שבהן מפלגתו של וילדרס, "המפלגה למען החירות" (PVV), מובילה בסקרים.
3 צפייה בגלריה
וילדרס. מוביל בסקרים - שוב - אבל האם יצליח להקים קואליציה?
(צילום: רויטרס/REUTERS/Piroschka van de Wouw)
החשוד, ששמו לא פורסם בדיווחים, אמר במהלך שידור ישיר בטיקטוק כי בכוונתו להגיע לפרלמנט בהאג "עם גרזן", הבטיח ש"ראשים יתגלגלו" – והוסיף: "אולי אתחיל עם חירטי", כינוי רווח לווילדרס. לפי הודעת הרשויות, החשוד שוחרר לאחר חקירתו, וההחלטה אם להעמידו לדין תתקבל בהמשך.
החקירה מגיעה כשברקע שלל איומים בעבר מצד גורמים איסלאמיסטיים כלפי וילדרס, שלאורך הקריירה הפוליטית הממושכת שלו מוביל בהולנד את הביקורת כלפי האיסלאם והמהגרים. וילדרס, שהוא גם פרו-ישראלי מובהק והגן על ישראל לאורך המלחמה בעזה, השהה בשבוע שעבר לכמה ימים את השתתפותו באירועי הבחירות, לדבריו כיוון שהיה אחד הגורמים שהיו יעד למזימת טרור איסלאמיסטית נגד בכירים בבלגיה. החשודים שנעצרו תכננו לפי הדיווחים להתנקש בפוליטיקאים, בין היתר בעזרת רחפנים, ובהם גם בראש ממשלת בלגיה בארט דה ויבר.
וילדרס, שהעיד כי בעבר היה נתון לאיומים מצד הטליבאן, אל-קאעידה ודאעש, אמר כשחידש את הקמפיין שלו בשבוע שעבר: "אחרי כל השנים הללו, אני כבר לא חש חירות אישית. קשה לפעמים להסביר לאנשים שלא חוו את זה בעצמם את ההשפעה שיש לכך עליך ועל המשפחה שלך". הוא הוסיף כי למרות החשש שלו, הוא יחזור להשתתף באירועים פומביים בשל התקרבות מועד הבחירות, ביום רביעי בשבוע הבא: "אני חש אחריות גדולה עבור הולנד ועבור כל מצביעי ה-PVV".
3 צפייה בגלריה
שלט בחירות של וילדרס מוצב בהאג. הציג תוכנית למאבק בהגירה: "עבירה אחת - ואתה בחוץ"
(צילום: Remko de Waal / ANP / AFP)
הבחירות בהולנד, נזכיר, הוקדמו השנה אחרי פירוק הקואליציה הרעועה שהוקמה בעקבות הבחירות בנובמבר 2023, בחירות שבהן כבר עשתה מפלגתו של וילדרס היסטוריה והגיעה למקום הראשון עם 37 מושבים מתוך 150 המושבים בפרלמנט. אלא שכדי להקים ממשלה נאלץ אז וילדרס למצוא שותפות קואליציוניות, ואלו סירבו לאפשר לו לעמוד בראשות הממשלה. אחרי חודשים של משא ומתן הוא ויתר על ההנהגה, שאותה קיבל ראש הממשלה הטכנוקרטי דיק סכוף.
ביוני האחרון פירק וילדרס את הממשלה הזו, 11 חודשים בלבד אחרי הקמתה, על רקע תסכולו לדבריו מקיפאון אל מול סוגיית ההגירה – שמטרידה מאוד את הבוחרים שם. וילדרס הציג לקראת הבחירות תוכנית בת עשרה צעדים למאבק בהגירה, ובהם איסור על כניסה של מבקשי מקלט חדשים, שליחת הצבא לגבולות ואיסור זמני על איחודי משפחות עבור מבקשי המקלט שכבר חיים בהולנד. הוא דרש גם להחזיר לסוריה את 60,000 המהגרים הסורים שקלטה המדינה, משום שלדבריו רוב שטחי סוריה כיום, מאז הפלת משטר אסד וסיום מלחמת האזרחים, בטוחים מספיק עבורם. התוכנית כוללת גם גירוש של כל מהגר שהורשע בעבירות מין או בעבירות אלימות. "עבירה אחת – ואתה בחוץ", תיאר את המדיניות שהוא דורש להחיל.
3 צפייה בגלריה
ראש ממשלת המעבר של הולנד דיק סכוף. אחרי הבחירות צפויים כנראה חודשים ארוכים של מו"מ
(צילום: רויטרס/REUTERS/Claudia Greco)
כמו בבחירות ב-2023, גם כעת מובילה מפלגתו של וילדרס בסקרים, אבל הם חוזים לה הישג נמוך יותר מזה שרשמה אז – בסביבות 34 מושבים – והמשמעות היא שגם כעת הסיכוי של וילדרס לעמוד בראש ממשלה עתידית נמוך למדי. הסיכוי הזה רק פוחת על רקע הודעת חלק מהמפלגות כי גם הפעם לא יסכימו לאפשר לו להוביל קואליציה עתידית.
לפי הסקרים, במקום הראשון ניצבת כאמור PVV של וילדרס עם כ-34 מושבים, אחריה מפלגת השמאל GroenLinks/PvdA עם 25 מושבים, המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDA) מהמרכז-ימין עם 23 ומפלגת D66 מהמרכז-שמאל עם 16. VVD הימנית, שתחת הנהגת ראש הממשלה לשעבר מארק רוטה הייתה שנים בשלטון, קורסת לפי הסקרים ל-15 מושבים בלבד (בבחירות ב-2023 קיבלה 24 מושבים, מספר נמוך עבורה כשלעצמו).
בעקבות החרם על וילדרס, ייתכן מאוד שהמנדט להקמת הממשלה יעבור למפלגה אחרת, אבל גם לה המלאכה צפויה להיות סבוכה, ובין היתר ב-VVD הודיעו כבר שלא ישתפו פעולה עם קואליציה בהובלת השמאל. להקמת ממשלה בהולנד אין דד-ליין כמו בישראל, ושלוש הממשלות האחרונות הוקמו אחרי לפחות שבעה חודשי משא ומתן קואליציוני. השיא היה אחרי הבחירות ב-2021, אז נדרשו 299 ימים להקמת הממשלה האחרונה שבה עמד רוטה.
