הסיבה העיקרית לכך שחיזבאללה מצליח במידה גוברת והולכת לגרום לנפגעים בקרב חיילינו ולהפעיל טרור נגד יישובי הצפון היא העובדה שצה"ל מרכז את המאמץ המודיעיני והאווירי שלו באיראן. ריכוז המאמץ הזה פוגע בהכרח ביכולת לאסוף במהירות מודיעין על פעולות שמבצע חיזבאללה בלבנון, ובעיקר בדרום לבנון, ולהגיב עליהן בצורה יעילה.
כזכור, בשנה השנייה למלחמה, ב-2024, פגע חיזבאללה בכוחותינו ובמתקני הבקרה של חיל האוויר באמצעות טילי נ"ט ששיגר מטווחים של חמישה עד שישה קילומטרים מהגבול. צה"ל השקיע אז מאמץ מודיעיני ומאמץ אש מיוחד, והצליח להרחיק את ארגון הטרור השיעי אל מצפון לנהר הליטאני ומעבר לטווח היעיל של רוב טילי הנ"ט שהיו ברשותו. כעת מחזיר חיזבאללה חוליות קטנות של משגרי נ"ט אל השטחים שמהם נסוג, ופוגע בכוחות צה"ל שיצאו להגנה קדמית כדי למנוע התקפות על יישובי הצפון.
באופן פרדוקסלי, היציאה של כוחות צה"ל להגנה קדמית בתוך שטח לבנון קירבה את כוחותינו אל טווח טילי הנ"ט והמרגמות של מערכי חיזבאללה באזור "באדר" שמצפון לליטאני, ועובדה זו היא בעצם הסיבה העיקרית לעלייה במספר הנפגעים בקרב כוחותינו. צה"ל יצטרך לאלתר מאמץ מודיעיני ומאמץ אש אווירית עצימים יותר ולעשות זאת במהירות, תוך כדי המערכה באיראן, כדי לצמצם מחדש את יכולות חיזבאללה להסב לנו נזקים.
6 צפייה בגלריה
25 אלף טילים ורקטות, 5,000 לוחמים של כוח רדואן. חיזבאללה בדרום לבנון בינואר
(צילום: Aziz Taher/Reuters)
לחיזבאללה נותרו כיום כ-20% מהיכולות הצבאיות ויכולות האש שלו. יש לו כ-25 אלף טילים ורקטות, רובם קצרי טווח, ומאות מהם מדויקים ויכולים לגרום נזק לגוש דן. נוסף על כך יש לו עוד אלפי טילי נ"ט שטרם הושמדו וטילי חוף-ים שמאיימים על אסדות הגז בים, וגם כוח רדואן חידש את כוחו והוא מונה כרגע כ-5,000 לוחמים, שערוכים על הקרקע בצורה מבוזרת מבעבר, בעיקר באזור "באדר" שמצפון לליטאני.
סכנת רדואן: תנועה פיזית ואותות אלקטרוניים
אנשי כוח רדואן, הכוללים בעיקר חוליות נ"ט, ערוכים במרחק של כחמישה קילומטרים מהגבול ואפילו פחות מכך, ומשם הם אוספים מודיעין על כוחותינו ומאתרים מטרות עבור הנשק תלול המסלול קצר הטווח שלהם, ובעיקר עבור טילי הנ"ט מכל הסוגים שיש להם.
לפי מה שמתפרסם בלבנון ובתקשורת המערבית, אנשי כוח רדואן מצליחים לאתר בתצפיות מהקרקע ובעזרת רחפנים וכטב"מים את ריכוזי הכוחות שלנו בתוך שטח לבנון, הפועלים בקו הכפרים הראשון והשני שצמודים לגבול עם ישראל. אנשי רדואן מפעילים את אמצעי האיסוף האלו גם ביום וגם בלילה, ומצליחים להבחין בשיירות לוגיסטיות ובכוחות צפופים של לוחמים שלנו, שחלקם נמצאים במוצבים או במתחמי הגנה מאולתרים, ורובם נעים בשטח כשהם חשופים לתצפיות האויב בתוך הכפרים וגם במבנים שבהם הכוחות שוהים או שמשמשים מפקדות לכוחותינו.
הכוחות המתוגברים שנכנסו לתוך שטח לבנון במסגרת מאמץ ההגנה הקדמית של צה"ל מייצרים הרבה תנועות פיזיות ואותות אלקטרוניים שחיזבאללה יודע להבחין בהם, והוא מנצל אותם. למעשה, כוח רדואן משגר את טילי הנ"ט והרקטות קצרות הטווח שלו מהאזור שמצפון לליטאני, שאמור היה לשמש כשטח כינוס לקראת המתקפה שכוח רדואן תכנן לתוך שטח ישראל, לכיבוש הגליל. מהאזור הזה היו אמורים אנשי רדואן לנוע לשטחי היערכות בכפרים הצמודים לגבול עם ישראל, אבל כעת חזר כוח רדואן לשטחי הכינוס האלו, ומשם הוא משגר את טילי הנ"ט ומחדיר חוליות קטנות של לוחמים במטרה להתקרב לכוחותינו, לחטוף לוחמים ולהסב להם אבדות.
6 צפייה בגלריה
ההרס בביירות אחרי תקיפת צה"ל. הצבא הלבנוני לא מצליח לעצור חוליות רדואן שחודרות בנתיבים חשאיים
(צילום: AFP)
מספר החוליות של כוח רדואן בתוך אזור "באדר" גדל מאוד בזמן האחרון, וחלקן גם עוברות את הליטאני לתוך השטח שמדרום לנהר. כשהן מנסות לעשות זאת בגלוי צבא לבנון עוצר בעדן, אבל כשהן חודרות לאזור דרום לבנון בנתיבים חשאיים הצבא הלבנוני לא מצליח לעשות זאת.
בנוסף לכך, לחיזבאללה יש עדיין יכולת לירות טילי נ"ט מסוג "אלמאס" מתוצרת איראן, שאנשי כוח רדואן בחוליות קטנות יכולים לשגר ממסתורים או ממדרון אחורי. את הטילים האלו, שהם למעשה העתק של טילי גיל ישראליים שהאיראנים העתיקו, אפשר לכוון בדיוק רב למטרתם באמצעות מנגנון ביות אופטי שמותקן בראש הטיל ומאפשר לשגר אותו ממסתור גם ביום וגם בלילה.
פשרה באיראן ותמרון עצים
ראוי לציין כי בניגוד למה שהיה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "חיצי הצפון" לפני חיסולו של נסראללה, הפעם יש נתק מוחלט בין האיראנים לבין חיזבאללה כתוצאה מפעולות החיסול של צה"ל שמתנהלות בימים האחרונים בלבנון. עובדה זו גורמת לכך שחיזבאללה פועל על דעת עצמו, במנותק לחלוטין מהפטרונים האיראניים שלו, וזה ניכר גם בפעילותו.
כך או כך, עם כל יום שעובר, חיזבאללה ערוך ומוכן טוב יותר למלחמת גרילה, משני עברי הליטאני. עובדה זו מחייבת את צה"ל לשלושה מאמצים:
6 צפייה בגלריה
מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן. חיזבאללה יחייב גריעת כלי טיס משם
(צילום: דובר צה"ל)
המאמץ הראשון, והעיקרי שבהם, הוא מאמץ איסוף מודיעיני מוגבר באמצעות כל משאב שאפשר להסיט מהמאמץ הממוקד באיראן, כדי לאתר את חוליות הנ"ט שחיזבאללה הצליח להחדיר אל מצפון ומדרום לליטאני, וכן את המשגרים והמרגמות קצרי הטווח שנמצאים באותו אזור ופוגעים בכוחותינו שנמצאים במוצבים ובשטח שביניהם.
המאמץ השני חייב להיות אש מהירה וחגורות אש שילוו את הכוחות שנמצאים בשטח, כולל אש ארטילרית שתנחת על אזורים שמהם עשוי חיזבאללה לבצע שיגורים לעבר כוחותינו, גם מבלי שיש מידע ברור שחיזבאללה נמצא בהם. הבעיה במאמץ האש הזה היא שכל כלי טיס, בין אם מדובר בכטב"ם, במסוק או במטוסי קרב, נגרע מהכוחות שתוקפים באיראן, ולכן מאמץ האש, בדיוק כמו המאמץ המודיעיני, מחייב ויתורים ופשרות בין שתי החזיתות.
המאמץ השלישי הוא כמובן ההתנהלות המבצעית של כוחותינו הנמצאים בהגנה קדמית בתוך שטח לבנון. זה מחייב מיסוך עשן, תנועות בכוחות קטנים, ובעיקר חיפוי אש ארטילרית אינטנסיבית על כל תנועה בשטח, כולל הכוחות השוהים במוצבים. כל שלושת המאמצים האלו חייבים להתנהל באינטנסיביות למרות הפעולה באיראן, אחרת נחטוף.
דווקא המערכים של חיזבאללה לשיגור רקטות כבדות יותר וכטב"מים גורמים פחות נזק, מפני שמערך ההגנה האווירית של ישראל השתפר מאוד, ורוב הכטב"מים והרקטות או הטילים שחיזבאללה משגר בכמויות גוברות והולכות מיורטים. הבעיה היא, כאמור, הכוחות בשטח שחשופים לטילי הנ"ט והמשגרים קצרי הטווח.
הפתרון לכל זה, כולל לשיגורים לעומק ישראל, הוא כנראה תמרון קרקעי עצים לתוך שטח לבנון עד למרכזי השיגור באזור "באדר", כלומר בין הליטאני לאוואלי, באזור ביירות ובאזור הבקאע. אבל כל עוד מתנהלת המערכה באיראן, צה"ל חייב להמשיך לרכז את המאמץ שם ולהמתין עד שהתנאים יאפשרו, אם עדיין יהיה צורך, לבצע תמרון עצים לתוך שטח לבנון.
רוב הסיכויים, למשל, הם שאם המשטר באיראן יתחיל להתפורר, חיזבאללה ממילא יצטרך לחשב מסלול מחדש וכנראה ינצור את האש. בנוסף לכך, הלחץ מצד האוכלוסייה בלבנון, כולל האוכלוסייה השיעית, שיותר מחצי מיליון ממנה נאלצו לברוח מאזור דרום לבנון והדאחייה, ייתן את אותותיו על חיזבאללה, ואם יגרום לו לחדול מהירי אולי ייתר תמרון קרקעי עצים כפי שצה"ל מתכנן ונערך לו.
