בסוף השבוע שוחררו משבי חמאס 26 חטופים ישראלים ו-15 עובדים זרים, כשגם היום (יום ראשון) ומחר, על פי מתווה העסקה, חטופים נוספים - בעיקר ילדים, אימהות ונשים מבוגרות - צפויים להשתחרר ולהגיע לישראל.

נכון לעכשיו, מספר החטופים הרשמי הוא 195, כשבישראל מעריכים שהמספר גדול מ-200, ורבים מהם לא כלולים במתווה העסקה הנוכחי. בקרב קרובי המשפחה של החטופים, התחושות מעורבות בימים אלו, כשלצד שמחה על שובם של חלק מהם, קיימים גם תסכול וחוסר ודאות מתמשך.
אורין, שבתה עדן זכריה (28) עדיין בעזה, סיפרה הבוקר ל-ynet Live על ההתרגשות לצד הציפייה שבתה תחזור והאכזבה הנלווית לכך. "גם אם היא לא ברשימה, מתקשרים להודיע לי על זה", היא אומרת. "אבל זה שהבת שלי בכלל ברשימה כלשהי... אי אפשר לתאר. זו כמו רשימת מכולת".
הכותרת
איך מטפלים בחטופים ששוחררו?
29:04
2 צפייה בגלריה
מעין סנפיר
מעין סנפיר
מעין סנפיר ואורין
האם המשיכה ויצאה בביקורת נגד מקבלי ההחלטות: "אי אפשר לתאר את התחושה. שאני רוצה שהבת שלי תופיע ברשימה, זה הזוי. הקבינט מבחינתי לא עשה כלום. מה הם עשו בדיוק? אני יכולתי לנהל את המו"מ הזה. אני חוששת לחיילים, מדברת בכנות. את הילדים האלה, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, גם אני הייתי מצליחה לשחרר במו"מ, החוכמה זה להצליח להביא עסקה שבה ישוחררו חיילים. אני חוששת להם". לרשימת החטופים המעודכנת עם התמונות והסיפורים
מעין סנפיר, שסבתה יוכבד ליפשיץ שוחררה משבי חמאס לפני מספר שבועות וסבה עודד ליפשיץ (83) עדיין נמצא ברצועה, דיברה על הרגשות המעורבים ובירכה על שובם של חלק מהילדים השבויים. "כשסבתא חזרה זה היה מרגש, אז רק יכולה לדמיין מה זה ילד חוזר", היא אמרה. "אחד הקשיים היותר גדולים זה השיח. זה נתפס כמובן מאליו לדבר על אנשים כמספר. בן אדם שווה שלושה שישוחררו למשל, מאוד קשה לחוות את כל השיח הזה. בסוף אנחנו לא עושים סחר בבני אדם, אבל אנחנו סוחרים באנשים שאנחנו רוצים להחזיר הביתה, זו חוויה מאוד קשה".
על העובדה שסבה עדיין שבוי, אמרה: "זה שוק גדול גם למשפחה. סבתא מחכה לסבא. בהכי פשטות. אין מילים יותר יפות להגיד את זה. הם לא הוחזקו ביחד. אנחנו מחזיקים באמונה שהוא חי והוא בסדר. למרות הקושי ולמרות שמדברים עם כל מיני בני משפחה, יש פה המון עוצמות... אי אפשר להתכחש אליהן. מה זה עושה ללב שלך, איזו עוצמה יש לאנשים להתמודד, להרים אנשים מסביב, האנרגיות מדהימות. זה נותן תקווה לגבי סבא".

"אנחנו אחרי ובמהלכו של לילה לבן מאוד משמח ומרגש. חלק מבני המשפחה לא נרדמו", אמר עורך "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" אביב הברון, ששישה מבני משפחתו שוחררו הלילה מהשבי (שושן הרן, עדי שהם, יהל, נווה, שרון אביגדורי ובתה נועם). "אי אפשר לדמיין פגישה כזו, כמו שאי אפשר לדמיין את 50 הימים שקדמו לה. כולנו זוכרים שאחד מבני המשפחה, טל, נשאר מאחור יחד עם כמאתיים חטופים, ולכן אף אחד מאיתנו לא הולך להפסיק את המאבק כדי שכל אחד מהם יהיה איתנו ומהר. המשפחה שלנו היא אחת מתוך הרבה משפחות, שהפכו למשפחה אחת באותו מאבק וזה הדבר הכי חשוב כרגע. עם כל השאיפה לחסל את חמאס, והיא חשובה, היא לא במקום החזרת החטופים וצריך לזכור שזה ערך עליון.
"האמנו לכל אורך הדרך שהם שם בחיים והם יחזרו. התפקיד שלנו הוא לחבק ולעודד. הם עטופים בגורמי מקצוע מהרגע שהגיע, המעטפת של שיבא מעולה וברור לנו שזה תהליך ארוך. המפגש היה סופר מרגש, אתה פתאום מחבק את האנשים ש-50 ימים לא ראית. אמנם אני לא יודע בדיוק מה הם עברו - לא שואלים ונותנים להם את הזמן.
על יהל, שכיכבה על שער "המוסף לשבת", אמר: "הילדה המדהימה והמקסימה, שהתנוססה על השער ההוא, היא דוגמה אחת לכל מי שנמצא שם. פתאום אתה רואה אותה ומחבק אותה וזו תחושה נפלאה".
2 צפייה בגלריה
שי ונקרט
שי ונקרט
"אופטימי שהוא יחזור". ונקרט עם תמונת בנו החטוף עומר
(צילום: גל גנות)
שי ונקרט, אביו של עומר בן ה-22 שנחטף מהמסיבה ברעים, סיפר שהוא מתמודד עם מחלקת הקוליטיס, שדורשת נטילת כדורים מאזנים כדי לא לאפשר למחלה להתפרץ. "אחרי שראיתי אתמול את השחרור אתמול של מיה רגב, אני עם אמונה שגם את עומר שלי ישחררו אם מצבו יחמיר", שיתף ונקרט. הוא הוסיף שהצלב האדום לא ממלא את תפקידו לעקוב אחר מצבם הבריאותי של החטופים ולהעניק טיפול למי שזקוק לכך. "הצלב האדום התחייב – והוא לא עושה. ארגון עצמאי שקיבל את המנדט שלו מכל מדינות העולם – ולטפל בדיוק במצבים כאלו – והוא פשוט לא עומד במשימה שלו. אנחנו מתעקשים שייכנסו, יבקרו, ישלחו תרופות".
האב אמר עוד כי "יש בי אמונה ותקווה שעומר יחזור, שהפעימות של השחרור יביאו את הדרך לנוספים שעוד יבואו. אנחנו כל היום חושבים עליו, מדמיינים את החזרה שלו, עוסקים בעומר 24/7, בלי הפסקה. אי הוודאות הזו היא בלתי אפשרית, קשה מאוד לחיות איתה. ליבי יצא למשפחות שהמתינו אתמול, איזה תרגיל פסיכולוגי מרושע הם עושים לנו. עם העיכובים, הדחיות, ההמתנה הלא נגמרת. זה מורט עצבים – לא רק עבור המשפחות אלא עבור מדינה שלמה, שמייחלת לראות את כולם חוזרים.
"אני אופטימי שעומר יחזור, בעיקר אחרי שנשיא ארה"ב התחייב לפעול להשבתם של כולם. גם בפגישות שלי עם שרים אני מקבל את הרושם שזה בראש סדר העדיפויות שלהם ושהם פועלים לשם כך", אמר ונקרט. "אני דורש מראש הממשלה לפעול להחזרת החולים עכשיו. אני לא רוצה שהגופה הבאה שימצאו תהיה של הבן שלי. זה או תרופות, או גופות".