המאבק הציבורי והמשפטי סביב פרסום זהותו של החשוד באונס של הזמרת שי-לי עטרי ונעמה שחר הגיע הבוקר (רביעי) לדיון נוסף בבית משפט השלום בתל אביב, שבמוקד שלו עמדה בקשתן של עטרי ושחר להסיר את צו איסור הפרסום על שמו. היום גם צפוי להיערך עימות בין המתלוננת נעמה שחר לבין החשוד, שיעבור לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי לפני שתתקבל החלטה בנוגע לשמו. לפני העימות הכריזה שחר בדמעות: "הפסקנו לשתוק".
ההצהרה של שחר לפני העימות
(צילום: קובי קואנקס)
דבריה של עטרי אחרי הדיון
בהצהרה שנשאה בנוכחות כ-100 בני אדם מחוץ לבית המשפט, הוסיפה: "השם שלך יתפרסם לכל העולם ואשתו. אתה תעבוד מאוד קשה כי אתה לא מפסיק לשקר, אבל אני לא אעבוד קשה כי אני מספרת את האמת. תודה רבה לכם, אתם לא יודעים כמה את מחזקים אותי. תודה רבה שאתם פה זה הדבר הכי מרגש שקרה לי בחיים.
"אומרים שבשביל לגדל ילד צריך כפר שלם, ובשביל להגיש תלונה צריך כפר שלם - ואתם הכפר הזה. אני יודעת שחלקכן נפגעו, לא הצליחו להגיש תלונה. אין לכן מושג כמה אתן מחזקות אותי. תודה לגברים שעומדים איתי היום, וגם לתום שאני אתחתן איתו עוד שבועיים. יש דבר כזה כבוד בין גברים ונשים, אנחנו צריכים לקדש את ההרמוניה הזו. הנשים בוראות מציאות ומשמיעות את הקול שלנו - אני גאה להיות הקול הזה. אני מודה לכם מעומק הלב שהגעתם לפה אני מודה לשי-לי שהשמיעה קול שבזכותו גם אני אקבל צדק. אני אוהבת אתכם".
במוקד הדיון עמדה כאמור הבקשה שהוגשה, בתמיכת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, להסיר את צו איסור הפרסום על שמו של החשוד, שנעצר השבוע לאחר ששב לישראל. השופטת רוית פלג בר דיין הציעה להפנות את החשוד לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי.
עטרי שיתפה בדמעות בדיון: "אני מרגישה שאני עם איזולירבנד על הפה שלי. אני עדיין לא יכולה אפילו למשפחה שלי להגיד. אף אחד לא יודע מי זה. הלקוח שלך רדף אותי בצורה שלא עושים, הוא מעולם לא חשב על מה שהוא עשה. הוא רק חשש לפרסום שמו. אני מבקשת ממך - תפסיק לבזות את הרצח של בעלי ואת מה שעברתי ב-7 באוקטובר. זה באמת שכל המשפחה של בעלי נפגעת ממנו. אני באמת פה עם משפחה שכולה ליידי".
"זה שאני לא בוחרת למות וזה שאני נלחמת על החיים - לא צריך לקחת כמובן מאליו את החיים שלי", הוסיפה. "אני לא אתאבד בחיים, אני שרופה על החיים האלה. אבל בבקשה תנו לי להיות בן אדם רגיל. העיקרון הוא פומביות הדיון. זה מאוד קשה לחיות כמו שאני חיה. אני מבקשת שתבינו שגם לי יש פסיכיאטר, וגם לי יש טיפול פעמיים בשבועיים, טיפול שמחמיר בעינוי הדין הזה. יש גבול לגבי הפער של מה שקורה בחוץ. אני לא יכולה להגיב. אני מבקשת את הקול שלי, לא יכולה שתאנסו את הקול שלי, זה קשה לי מאוד".
במהלך הדיון שאלה השופטת לגבי התיק של עטרי. "אני רוצה לדעת מה ההיתכנות להגשת כתב אישום", אמרה אל מול נציגי הפרקליטות, כשהיא מציינת שכבר לפני ארבעה חודשים נאמר לה שבוצעו השלמות חקירה, אך תשובה ברורה טרם ניתנה. השופטת הדגישה כי להחלטה על הגשת כתב אישום יש השלכה ישירה על סוגיית הפרסום, וציינה כי ההמתנה הממושכת גורמת "עינוי" למעורבים.
סוגיית פרסום השם מלווה את התיק זה תקופה ארוכה. לפני כשבועיים קבע בית המשפט העליון כי בשלב זה שמו של החשוד לא יפורסם, עד לבדיקת מצבו הנפשי על ידי מומחה נטרלי, שיבחן את היתכנות ה"סיכויים לאובדנות". השופטת הזכירה בדיון כי בעבר דחתה את בקשת הפרסום בשל "חשש לחיי אדם שעולה כדי נזק חריף", וכי כעת יש לבחון האם חל שינוי בנסיבות. בשל כך החליטה כאמור כי החשוד יישלח לבדיקה פסיכיאטרית, שתספק חוות דעת בנוגע לחשש מפני אובדנות שלו במקרה ששמו יותר לפרסום. עורך דינו ישוחח עימו על כך, ועד מחר יודיע על החלטתו בעניין.
במהלך הדיון אישרה השופטת את צירופה של נעמה שחר להליך, לאחר שסנגורו של החשוד, עו"ד משה וייס, הודיע כי אינו מתנגד לכך. שחר מיוצגת על ידי עו"ד שירה קידר מהסיוע המשפטי.
בעוד שהחשוד נותר במעצר לפחות עד מחר, הפרקליטות נדרשת לספק תשובות סופיות באשר לראיות בתיק ולסיכוי להגשת כתב אישום בגין האירוע, שלטענת עטרי התרחש בשנת 2011.
אחרי הדיון שיתפה עטרי: "אני מרגישה שאני חיה עם כאב בלתי נראה. הוא השתיק אותי כל כך הרבה שנים. אמרתי להם שזה שאני בוחרת לא להתאבד כי אין לי את האפשרות זה לא אומר שהחיים שלי לא שווים פרוטה. אני מרגישה שזה בסדר גם אולי לשקול את זה, שזה שמישהו לא אומר עכשיו 'אני רוצה למות' - זה לא אומר שלא חשבתי על זה מאז הרבה מאוד פעמים.
"אני מרגישה שהוא רדף אותי, ורדף עוד נפגעות שהגיעו אליי במהלך השנים. יש לי פה אחריות. אמרתי להם שאני מרגישה שיש פה עיוות של החוק שהיה אמור להגן עלינו, ובזמן הזה משתיקים אותי בחסות החוק. אני באמת כבר לא יכולה לצפות לכלום, אבל אני עדיין מצפה ואני עדיין מאמינה. ועכשיו, אם זה בסדר, אני רוצה לומר 'שמע ישראל', שישמעו את זעקתי. אנחנו לא מוכנות שהבושה תישאר אצלנו. אני רוצה בכל הגוף שלי להרגיש חופשייה - זו זכות בסיסית שלי, לומר את האמת שאני מדברת. אני לא מפחדת".
