נוסח מזכר ההבנות המלא בין ארה"ב לאיראן שנחשף הערב (רביעי) במלואו לא התקבל בהפתעה בישראל. לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שומרת על שתיקה רועמת, אבל הסברה היא שמדובר בהסכם גרוע, הגם שהמילה "ישראל" אפילו לא מוזכרת. "זה לא מה שפיללנו לו", אמרו גורמים בישראל בשיחה עם ynet. בכל הנוגע ל-60 ימי המו"מ הצפויים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף אמר הערב כי מבחינתו "לא מדובר בדד-ליין" קשיח - "כל עוד האיראנים מתנהגים יפה".אלה הסעיפים הבעייתיים בעין הישראלית:
סעיף מספר 10
מה הוא קובע: "מיד עם החתימה על מזכר הבנות זה, ועד לביטול הסנקציות, משרד האוצר של ארה"ב ינפיק פטורים לייצוא נפט גולמי איראני, מוצרי נפט ותזקיקים, וכל השירותים הנלווים, לרבות עסקאות בנקאיות, ביטוחים, הובלה וכדומה".
מה הבעיה: בישראל מאמינים שבפועל, הסעיף הזה מעניק לאיראן מיליארדי דולרים מבלי לתת דבר. היא תוכל למכור נפט, ובהמשך - לפי ההסכם - ישוחררו לה גם הנכסים המוקפאים (בהתאם לסעיף 11), בכפוף לצעדים שתנקוט. בישראל מאמינים שזה פספוס גדול, מאחר שהכלכלה האיראנית הייתה קרובה לקריסה, ועכשיו תקבל חמצן.
טראמפ: איראן חייבת שיהיו לה טילים
סעיף מספר 8
מה הוא קובע: "הרפובליקה האיסלאמית של איראן מאשרת מחדש כי לא תשיג או תפתח נשק גרעיני. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האסלאמית של איראן הסכימו לפתור את סוגיית הטיפול במלאי החומר המועשר בהתאם למנגנון שיוסכם במשותף, ובהתאם ללוח הזמנים המוזכר בסעיף 7, כאשר מתודולוגיית המינימום תהיה מהילה (דילול) באתר תחת פיקוח של סבא"א. שני הצדדים הסכימו גם לדון בסוגיית ההעשרה ובעניינים אחרים המוסכמים במשותף הקשורים לצרכים הגרעיניים של הרפובליקה האיסלאמית של איראן, בהתבסס על המסגרת החוקית (הסטטוטורית) שתסוכם בהסכם הסופי. ההסכם הסופי יאשר את הוראות סעיף זה. ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האיסלאמית של איראן מכירות בחשיבות המכרעת של הסוגיות הגרעיניות המוזכרות לעיל, ומביעות את כוונתן לטפל באופן מיידי בסוגיות אלו במשא ומתן על מנת להגיע להסכמה הדדית לגביהן".
מה הבעיה: בישראל רואים בכך נסיגה מדאיגה מצד ארה"ב. איראן לא מתחייבת להוצאת האורניום המועשר, אלא לדילול על אדמתה, בפיקוח סבא"א. בישראל העריכו כל הזמן שטהרן מסרבת למסור את האורניום, ולא תוותר על זכות ההעשרה. גם הנשיא טראמפ בימים האחרונים לא שלל את זה ואמר כי יסכים להעשרת אורניום לרמה נמוכה.
סעיף מספר 1
מה הוא קובע: "ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה האיסלאמית של איראן ובעלות בריתן במלחמה הנוכחית, בחתימתן על מזכר הבנות זה, מצהירות על סיום מיידי וקבוע של המבצעים הצבאיים בכל החזיתות, לרבות בלבנון, ומתחייבות מעתה ואילך שלא ליזום כל מלחמה או מבצע צבאי זו נגד זו, ולהימנע מאיום או משימוש בכוח זו נגד זו, ולהבטיח את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון. ההסכם הסופי יאשר את הסיום הקבוע של המלחמה בכל החזיתות, לרבות בלבנון, והוראות נוספות של סעיף זה.
מה הבעיה: מדובר בסעיף בעייתי, שבישראל התנגדו לו בגלל הקשר שהוא יוצר בין הזירות. אבל, בישראל מנתחים את ההסכם בכך שאין דרישה לנסיגה לפני חתימה על הסכם סופי, וזה לא יקרה מחר בבוקר. כעת יש 60 ימי מו"מ עם אופציה להארכה, ובלאו הכי - בישראל לא מאמינים שהסכם קבע ייחתם כל כך מהר. כאמור, טראמפ אמר הערב כי מבחינתו "לא מדובר בדד-ליין" קשיח, "כל עוד האיראנים מתנהגים יפה".
במקביל, גורמים בישראל אומרים שלא רק ישראל מתנגדת לאיחוד הזירות בין איראן ללבנון, שכן גם הממשלה בביירות מתנגדת לכך עקב החשש שחיזבאללה יקבל חסינות.
מה אומרים בצה"ל: על הסעיף הזה, העבירו בצה"ל שלוש נקודות לדרג המדיני. הראשונה היא שחובה לשמור על חופש הפעולה בכל לבנון; השנייה היא שיש לשמור קו חיץ - כלומר רצועת ביטחון בדרום לבנון, מעבר לגבול, שבה נוכח צה"ל; והשלישית היא פירוז דרום לבנון - מהלך שכל הפעילות הקרקעית וטיהור השטח בחודשים האחרונים עסקו בו.
כך או כך, בינתיים יימשך המו"מ עם ממשלת לבנון - עם התקדמות לקראת הסכם מסגרת. האמריקנים רוצים להאיץ את השיחות, ובשבוע הבא בוושינגטון יתקיים הסבב החמישי - המדיני והצבאי. ההבנה בישראל היא שיגבר הלחץ על ירושלים להימנע מהתקפות בדרום לבנון למעט לצורך הגנה עצמית מול איומים מתהווים. גורם בירושלים אמר שישראל מתנגדת לנסיגה לפני שיהיה הסכם אפקטיבי עם לבנון.
באיראן, מצידם, מפרשים אחרת את הסעיף. "המשך הכיבוש של המשטר הציוני בלבנון יגרום להפרה של מזכר ההבנות ויינקטו צעדים נדרשים", קבע הערב דובר משרד החוץ האיראני איסמעיל בקאי.
"ארה"ב זה לא רק נשיא"
בצל פרסום מזכר ההבנות, יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף התרברב כי "ההבדל בין המשא ומתן הנוכחי למשא ומתן הקודם הוא שכיום הניצחון בשטח, שהודו בו האויבים והחברים כאחד, הוא הבסיס למשא ומתן. כוחותינו ניצחו את האויב. ההתפתחויות אולי אזוריות, אך השפעותיהן גלובליות". הוא טען כי "ניצחנו את אמריקה ואת המשטר הציוני, שהן המעצמות הצבאיות המובילות בעולם".
גורם ישראלי אמר אחרי פרסום סעיפי המזכר כי "איראן המנצחת הגדולה וישראל המפסידה של העימות. הבורסה יורדת, כי הייתה ציפייה שישראל תהפוך למרכז ההשקעות של המזרח התיכון - אבל היא יוצאת לוזרית. איראן יצאה כוח עולמי, וישראל ממעצמה אזורית הפכה להיות ילד הכאפות של העולם. במצב כזה יהיה לנתניהו מאוד קשה להתנגד לנסיגה מלבנון. הלחץ יגבר".
בכירים במערכת הביטחון אמרו היום כי הנזק הגדול בהסכם הוא בתדמית, ובהתרעה העתידית. "הדרמה הגדולה של המלחמה הזו תפגוש אותנו בבחירות בארה״ב בעוד שנתיים. את הבחירות הבאות, כפי שזה נראה כרגע, נפסיד ברמה הלאומית, לא משנה מי יבוא אחרי טראמפ", הוסיפו הבכירים.
לגבי המלחמה וההסכם אמרו הבכירים: "ראשית, ההישגים המבצעיים וגריעת היכולות היא חשובה, מרשימה, ותיתן אותותיה לתקופה מסוימת. שנית, לגבי ההסכם: בצד החיובי - למרות כלל החורים בהסכם, יש סיכוי שהוא ידחק את הגרעין 15-10 שנים, שהאיראנים יצטרכו לעסוק בשיקום, התמיכה בפרוקסי תהיה פחותה ועוד.
החמיצות המוצדקת, לדבריהם, נובעת מכמה סיבות, ובהן מציאות שפוגשת הבטחות וסיסמאות - והעובדה שמלחמות תמיד נגמרות בהסדר: "הבעיה אינה בהסכם. הבעיה היא בתודעה שלו ("מי אמר שטעיתי" כמו שאמר נתניהו - א"א), ביציאה לדרך בלי תכנון של הצעד (אפילו לא הלפני) אחרון. ביציאה בלי אסטרטגיה אמיתית - כמה שהוא (נתניהו - א"א) מזלזל במילה הזו, ובהישענות על טראמפ כמשענת יחידה. המארב האסטרטגי לחיזבאללה שהפך לחרב פיפיות, חוסר התוחלת ברצועת עזה ועוד. נתניהו עצמו אמר כמה פעמים בעבר: ארה״ב זה לא רק נשיא. יש מוסדות. זה היה נוח עם אובמה וביידן, עכשיו פחות".
אלישע בן קימון השתתף בהכנת הכתבה
