נתוני המבחן הבינלאומי מעלים תמונה מדאיגה על מצב החינוך בישראל: ירידה במתמטיקה ובמדעים, צניחה חדה בהבנת הנקרא - והישגים נמוכים גם בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. במשרד החינוך טוענים: המלחמה השפיעה. לפי תחקיר של גיא אסיף ב-ynet, לקראת מועד קיומו ניסו גורמים בארץ להשפיע על התוצאות | כל הנתונים
ירידה חדה בהישגים של תלמידי ישראל בכל התחומים, הרבה מעבר לממוצע OECD, כך עולה מנתוני מבחן פיז"ה לשנת 2025 שפורסמו היום (שלישי). על פי הנתונים, לעומת תוצאות המבחן שנערך בשנת 2022, ישראל איבדה במבחן הנוכחי 38 נקודות בהבנת הנקרא, 25 במתמטיקה ו-23 נקודות במדעים.
הדבר בא לידי ביטוי גם בירידה במיקום של ישראל ביחס למדינות אחרות ב-OECD. בהבנת הנקרא ירדה ישראל חמישה מקומות, למקום ה-31 מתוך 38 מדינות שחברות בארגון. במדעים נרשמה ירידה של שני מקומות, אל המקום ה-33. במתמטיקה ירדה ישראל מקום אחד וגם כאן היא מדורגת במקום ה-33. על פי נתונים של משרד החינוך הירידה בציונים בחינוך הממלכתי ביחס למבחן של 2022 היא "חריגה במיוחד". לקריאת כל הנתונים של משרד החינוך על המבחן.
מבחני פיז"ה בודקים את יכולתם של בני 15, תלמידי כיתות ט' וחלקם ב-י', להשתמש בידע ובמיומנויות כדי להתמודד עם משימות ובעיות. נזכיר שבתחקיר ynet ו״ידיעות אחרונות״ חשף גיא אסיף כי לקראת מועד המבחן בשנה שעברה, הפעילו גורמים במשרד החינוך מנגנון שיטתי, במטרה להשפיע על תוצאות מבחני הפיז"ה בישראל - בין היתר בשל קירבת פרסום התוצאות למועד הבחירות. על פי התחקיר, מנגנון זה התבסס על הכנה ממוקדת של בתי ספר שנדגמו ופניות אסורות לגוף המדידה הלאומי. למרות ניסיונות אלו, התוצאות איכזבו.
"מהירידות החדות שנרשמו"
במבחנים האחרונים, בשנת 2025, השתתפו 91 מדינות (לעומת 80 במבחן הקודם), שרובן אינן חברות ב-OECD, כך שמהנתונים ניתן ללמוד גם על מצבם של תלמידי ישראל ביחס למדינות נוספות בעולם: במדעים ישראל מדורגת במקום ה-43 מתוך 91, בהבנת הנקרא במקום ה-37 ובמתמטיקה במקום ה-43.
במדעים, התחום המרכזי במחזור המבחנים הנוכחי, הציון הממוצע בישראל עומד על 442 נקודות, לעומת 482 בממוצע OECD. במתמטיקה השיגה ישראל 433 נקודות, מול 463 בארגון; ובהבנת הנקרא 436 נקודות, לעומת 461. משמעות הדבר היא פער של 40 נקודות במדעים, 30 במתמטיקה ו-25 בהבנת הנקרא, כשבכל שלושת התחומים ישראל נמצאת מתחת לממוצע של OECD.
בניתוח של משרד החינוך נכתב: "הירידות בישראל הן מהחדות שנרשמו במדינות ה-OECD מאז החל מחקר פיזה בשנת 2000, במיוחד בהבנת הנקרא. יש ארבעה מקרים, ביניהם ישראל, שבהם הישגי מדינת OECD ירדו ב-35 נקודות ומעלה במחזור בודד בתחום זה. הציון הממוצע של ישראל בשלושת התחומים הוא הנמוך מאז החלה להשתתף במחקר פיזה, ואינו שונה באופן מובהק מהציון שאליו הגיעה בשנת 2006 במתמטיקה ובהבנת הנקרא ובשנת 2009 במדעים".
במשרד החינוך הסבירו שהירידה בציונים נובעת בעיקר משום שהמבחן נערך בזמן מלחמה. מהמשרד נמסר: "פיז"ה 2025 היא בראש ובראשונה תמונת מצב של למידה במלחמה. התלמידים נבחנו לאחר כמעט שנה וחצי של לחימה, שבמהלכה פונו קהילות, תלמידים עברו בין מסגרות, מוסדות חינוך נסגרו ונפתחו מחדש, הלמידה שובשה ואנשי חינוך גויסו למילואים. בתוך תקופת הבחינה עצמה התחדשה הלחימה העצימה בעזה, ובצפון רק החל תהליך החזרה של מערכת החינוך ביישובים".
מתקשים במיומנויות יסוד
ההשוואה למבחני 2022 רק מחדדת את חומרת התמונה: ישראל איבדה כאמור 23 נקודות במדעים, 25 במתמטיקה ו־38 בהבנת הנקרא. זאת בעוד שבממוצע ב-OECD נרשמו באותה תקופה ירידות של 3, 9 ו-14 נקודות "בלבד", בהתאמה בכל המקצועות. בהבנת הנקרא, ישראל נמצאת בקבוצת ארבע המדינות שבהן הירידה עלתה על 30 נקודות, לצד לטביה, גואטמלה ומלטה. במדעים היא אחת מארבע מדינות שבהן נרשמה ירידה העולה על 20 נקודות.
במקביל לירידה בהישגים של תלמידי ישראל יש מדינות שמציגות הישגים מרשימים: טורקיה, למשל, עלתה ב-18 נקודות במדעים, ב-16 בהבנת הנקרא וב-8 במתמטיקה. באסטוניה נשמרו הישגי המדעים ברמה גבוהה, עם 527 נקודות, ובסינגפור נרשמו 560 נקודות במדעים ו-563 במתמטיקה. ישראל מתרחקת אפוא ממערכות חינוך מובילות, בשעה שמערכות אחרות מצליחות לשפר הישגים או לשמר חוזקות.
לצד הממוצעים, בולט היקף הקושי הבסיסי: 29% מהתלמידים בישראל אינם מגיעים לרמת המיומנות הבסיסית בכל שלושת התחומים גם יחד, לעומת 19.7% בממוצע OECD. מדובר כמעט בשלושה מכל עשרה תלמידים. זהו נתון משמעותי במיוחד, משום שהוא מתאר קושי מצטבר בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים, ולא חולשה במקצוע יחיד. במדעים לבדם גדל שיעור המתקשים בישראל ב-7.9 נקודות אחוז מאז 2022, לעומת עלייה של 1.2 נקודות אחוז בממוצע מדינות הארגון שנכללו בהשוואה.
גם תמונת המצוינות מדאיגה: בישראל, 8.8% מהתלמידים הגיעו לרמות הביצוע הגבוהות, רמה 5 או 6, בתחום אחד לפחות מבין מדעים, בהבנת הנקרא ומתמטיקה. ממוצע OECD עומד על 11.9%. לשם השוואה, השיעור באסטוניה הוא 18%, ביפן 27.1% ובסינגפור 42.3%. זהו מדד למצוינות במבחן, שאינו זהה להגדרה הישראלית של תלמידים מחוננים או להשתתפות בתוכניות מצוינות.
במדעים נרשמה בישראל גם ירידה של 1.5 נקודות אחוז בשיעור המצטיינים מאז 2022, לעומת ירידה של 0.3% בממוצע מדינות OECD שבהשוואה. החיבור בין התרחבות קבוצת המתקשים להצטמצמות קבוצת המצטיינים מעיד שהאתגר נוגע לשני קצות התפלגות ההישגים. מערכת החינוך נדרשת להתמודד בו-זמנית עם ביסוס מיומנויות יסוד ועם טיפוח יכולות מתקדמות.
פער מגדרי בולט
תוצאות המבחן מביאות לידי ביטוי גם פערים מגדריים בתוך ישראל: בהבנת הנקרא השיגו הבנות בישראל 455 נקודות, לעומת 417 בקרב הבנים: פער של 38 נקודות לטובתן, גדול מהפער הממוצע בארגון, העומד על 30 נקודות. הישגי הבנים בישראל בהבנת הנקרא צנחו בכ-46 נקודות מאז 2022, לעומת ירידה ממוצעת של 17 נקודות בקרב בנים במדינות OECD. גם הבנות בישראל נסוגו, ולכן יתרונן היחסי אינו עדות לשיפור.
במדעים השיגו הבנות בישראל 449 נקודות והבנים 435. הפער, המחושב בדוח על בסיס הציונים לפני עיגול, הוא כ-13 נקודות לטובת הבנות. הבנים איבדו כ-29 נקודות מאז 2022, לעומת כ-16 בקרב הבנות. במתמטיקה התמונה שונה: הבנים השיגו 435 נקודות והבנות 432, אך הפער ביניהם אינו מובהק סטטיסטית. גם כאן הירידה בקרב הבנים הייתה חדה, כ-28 עד 29 נקודות.
ישראל אמנם אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם נסיגה לימודית, אך עוצמת הירידה שלה בולטת בהשוואה הבינלאומית. תוצאות פיז"ה 2025 מציבות בפני מערכת החינוך בישראל תמונה קשה: ירידה חדה במדעים, במתמטיקה והבנת הנקרא, הישגים הנמוכים מהממוצע במדינות המפותחות ופגיעה גם בקבוצת המצטיינים. ישראל אמנם אינה היחידה שמתמודדת עם נסיגה לימודית, אך עוצמת הירידה שלה בולטת בהשוואה הבינלאומית. הנתונים מלמדים גם שהמשבר אינו מתפלג באופן אחיד: הבנים רשמו ירידות חדות במיוחד, בעוד יתרונן של הבנות בהבנת הנקרא ובמדעים מתקיים לצד ירידה גם בהישגיהן.
קיש: "התוצאות - עדות לעמידות המערכת"
מבחני פיז"ה כאמור בודקים את יכולתם של בני 15 להשתמש בידע ובמיומנויות כדי להתמודד עם משימות ובעיות. הם אינם מבחן מסכם של תכנית הלימודים הישראלית. לכן התוצאות מספקות מבט השוואתי על היכולת ליישם את הנלמד, ומאפשרות לזהות מגמות לאורך זמן לצד פערים בין קבוצות ובין מערכות חינוך.
"רצינו תמונת אמת". שר החינוך יואב קיש
(צילום: יריב כץ)
שר החינוך יואב קיש התייחס לנתונים ואמר: "אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה, פינוי קהילות ושיבושים עמוקים ברצף הלמידה - התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית. ישראל שמרה על מיקומה בהבנת הנקרא ובמדעים לעומת 2018, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד. ההישג הזה שייך בראש ובראשונה למורות ולמורים שלנו, שהחזיקו את התלמידים ואת מערכת החינוך גם ברגעים הקשים ביותר. בחרנו לקיים את המדידה גם בתוך המלחמה כי רצינו תמונת אמת. אנחנו מפרסמים את הנתונים במלואם, לומדים מהם ופועלים מתוכם - כדי להפוך את העמידות הזאת לצמיחה ולעלייה בהישגים״.
מהנהגת ההורים הארצית נמסר: "לצערנו איננו מופתעים. בשש השנים האחרונות ילדי ישראל עברו מקורונה, סגרים ובידודים למבצעים, 7 באוקטובר ומלחמות ממושכות, ואיבדו רצף לימודי, חברתי ורגשי שאי אפשר לצפות שלא ישאיר את חותמו. אבל אלו לא עוד תוצאות מאכזבות, זו אזעקת אמת למערכת החינוך. הירידה בהישגי תלמידי ישראל דרמטית והעובדה שכמעט אחד מכל שלושה תלמידים, 29%, אינו מגיע לרמת הבסיס בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד צריכה להדיר שינה מעיני כל מקבל החלטות.
"הקורונה והמלחמה מסבירות את גודל האתגר, אך הן אינן פוטרות את משרד החינוך מהאחריות להתמודד איתו. נדרשת כעת תוכנית לאומית לצמצום הפערים ולהשלמת החוסרים, עם יעדים, משאבים ולוחות זמנים. מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה".
