"יותר מדי, במשך יותר מדי זמן": מפקדים בכירים בצבא ארצות הברית הזהירו את שר ההגנה פיט הגסת' כי לא ניתן להמשיך לאורך זמן במבצעים רחבי ההיקף נגד איראן, וכי המשך ריכוז הכוחות במזרח התיכון עלול לפגוע ביכולתו של הצבא האמריקני להתמודד עם איומים במקומות אחרים בעולם - ובכלל זה להגן על ארה"ב עצמה. כך דיווח היום (ראשון) "וושינגטון פוסט", על בסיס גורמים המכירים הערכת מצב מסווגת שהוכנה עבור שר ההגנה.
האזהרות הועברו להגסת' על ידי ראשי צבא היבשה, הצי וחיל האוויר, וכן מפקדי הפיקודים האמריקניים האחראים על אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. הן נכללו במהדורת 14 באוגוסט של "ספר הפקודות של שר ההגנה" - מסמך מסווג שמפרט את זמינותם של ספינות, מטוסים, חיילים ומערכות נשק אמריקניות ברחבי העולם, ומשמש את הפנטגון בקבלת החלטות על פריסת הכוחות.
ההתרעה מגיעה לאחר כחצי שנה של מערכה מול איראן, ובזמן שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על טהרן לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולקבל את התנאים שהציבה וושינגטון לסיום העימות. טראמפ ממשיך להבהיר כי כל האפשרויות עדיין מונחות על השולחן, כולל חידוש התקיפות, ולכן פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) מחזיק זה חודשים יותר מ-50 אלף חיילים בכוננות למקרה שהנשיא יורה על פעולה צבאית נוספת.
לפי הדיווח, חלק מהכוחות שנפרסו במזרח התיכון כבר קיבלו הוראה להישאר באזור עד ספטמבר, וכוחות אחרים צפויים להישאר בו אף לתוך שנת 2027. גם בחיל האוויר נערכים לנוכחות ממושכת: לפי שני גורמים שנחשפו למסמך, רבות מהיחידות שנשלחו למזרח התיכון לצורך גיחות הפצצה ופעילות מבצעית מסביב לשעון צפויות להישאר באזור גם לתוך שנת 2027. האפשרות שהפריסות יוארכו שוב היא שהובילה כמה מהמפקדים הבכירים להביע התנגדות מפורשת. מפקדי פיקוד אירופה, פיקוד האוקיינוס השקט ופיקוד הדרום של ארה"ב, לצד מפקד הצי, מסרו במסגרת ההליך מה שמוגדר בפנטגון כ-"non-concur" - כלומר, הם מתנגדים להחלטת שר ההגנה להאריך את הקצאת הכוחות שלהם למערכה, אף שיבצעו אותה אם תישאר בתוקף.
הגסת'. התמונה שהוצגה לו הייתה קודרת יותר מהרגיל
(צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
הסיבה המרכזית להתנגדות היא שכוחות, ספינות, מטוסים וציוד שנועדו מלכתחילה לפעילות באירופה, באסיה ובאמריקה הלטינית הועברו למזרח התיכון כדי לתמוך במערכה מול איראן. הדבר, לפי הגורמים, צמצם את יכולתם של הפיקודים לבצע משימות ולהמשיך באימונים הנדרשים לשמירת הכשירות המבצעית.
גורם שנחשף להערכת המצב תיאר את המסר הכולל של צמרת הצבא במילים "יותר מדי, במשך יותר מדי זמן". לדבריו, אומנם דיונים על סיכונים הנובעים מפריסת כוחות הם דבר שגרתי, אך הפעם התמונה שהציגו המפקדים להגסת' הייתה "קודרת יותר" מהרגיל - וכמה מהגנרלים והאדמירלים היו ישירים ונחרצים במיוחד בהתנגדותם להמשך העברת משאבים למזרח התיכון, כשלא ברור כיצד ומתי תסתיים המערכה.
האזהרה החריפה מהצי
המצב החמור ביותר, לפי הדיווח, הוא בצי האמריקני. האדמירל דריל קאודל, מפקד המבצעים הימיים והקצין הבכיר ביותר בצי, הזהיר כי הכוח אינו יכול להמשיך לאורך זמן ברמת התמיכה הנוכחית במערכה מול איראן - במיוחד משום שאין לה תאריך סיום צפוי. הצי נדרש לספק עשרות כלי שיט למערכה: בתחילה לצורך התקיפות האמריקניות וההגנה מפני מתקפות הנגד האיראניות, ובהמשך לצורך אכיפת המצור של טראמפ על נמלים איראניים כחלק מהניסיון לאלץ את טהרן לפתוח את מצר הורמוז. בשל כך הוארכו פריסותיהם של כמה כלי שיט וצוותיהם בחודשים.
קאודל הזהיר את הגסת' כי כעת רק מעט יותר מרבע מצי המשחתות של ארה"ב נמצא במצב שמאפשר לו לצאת לפריסה מבצעית - ירידה חדה לעומת המצב לפני המלחמה. לפי הערכת המצב, אם הדרישות מהצי יימשכו באותה רמה, הפגיעה בתחזוקת הספינות עלולה לסכן את זמינות הצי במקרה שיפרוץ עימות נוסף במקום אחר בעולם. קאודל אף התייחס בפומבי לקושי שבהארכת הפריסות, ובאירוע שנערך לאחרונה בנורפוק אמר כי מדובר במצב "מאתגר מאוד עבור המלחים". לדבריו, הוא בדרך כלל מתנגד להארכות כאלה ואף "דוחף נגדן בחוזקה", אך הוסיף כי בסופו של דבר "גם לאויב יש זכות הצבעה" על משך הפעילות המבצעית.
ספינות מלחמה אמריקניות במפרץ. הפגיעה בתחזוקתן עלולה לסכן את זמינות הצי במקרה שיפרוץ עימות נוסף במקום אחר בעולם
(צילום: רויטרס \ U.S.NAVAL FORCES CENTRAL COMMAND)
ושאת המטוסים וושינגטון. הגיעה החודש למזרח התיכון
(צילום: CENTCOM)
מפקדי פיקוד אירופה ופיקוד הדרום הזהירו גם הם כי העברת ספינות ומטוסי מודיעין ומעקב לפיקוד המרכז כבר פגעה ביכולתם לעמוד במשימות הנוגעות להגנה על המולדת האמריקנית. מפקד פיקוד האוקיינוס השקט, האדמירל סמואל פפארו, התנגד להיקף התמיכה שנדרש להמשיך לספק למערכה, ובכלל זה קבוצת תקיפה של נושאת מטוסים ומשחתות.
המחיר מורגש במיוחד בזירה האסייתית. נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון, המוצבת דרך קבע ביפן ומהווה נדבך מרכזי בהרתעת סין, הועברה למזרח התיכון כדי להחליף את נושאת המטוסים אברהם לינקולן, שנמצאת בפריסה ממושכת מאז נובמבר וצפויה להשלים יותר מ-300 ימי פריסה עד חזרתה לבסיסה. במקביל, בעלות בריתה של וושינגטון באזור הביעו חשש כי השחיקה במלאי הטילים והמיירטים האמריקניים תפגע ביכולת האמריקנית להרתיע את סין וצפון קוריאה במקרה של משבר באזור. ההשפעה כבר אינה תיאורטית בלבד: בשבוע שעבר ביטלה ארה"ב תרגיל נחיתה אמפיבי עם דרום קוריאה שתוכנן לספטמבר, בשל העומס שמטילה המערכה מול איראן על הכוחות האמריקניים.
שחיקה במיירטים, בטילי טומהוק ובכטב"מים
מפקדי צבא היבשה וחיל האוויר לא התנגדו להארכת הפריסות שביקש הגסת', אך גם הם הזהירו מפני הסיכונים הכרוכים בכך. כ-2,000 לוחמים מהדיוויזיה המוטסת ה-82, שהוקפצו במרץ בעקבות המלחמה, צפויים להישאר במזרח התיכון לפחות עד ספטמבר, ובצבא מעריכים כי משימתם עשויה להתארך אף מעבר לכך. הדיוויזיה נחשבת לכוח מרכזי במקרה של פעולה קרקעית אמריקנית באיראן.
גם יחידות שמפעילות מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט צפויות להישאר באזור מעבר לתכנון המקורי. מלאי המיירטים של המערכות נשחק במהלך המלחמה, לאחר שגם קודם לכן הועברו מיירטים לאוקראינה, והמחסור מגביל את יכולתו של ממשל טראמפ להסלים מחדש את הלחימה - משום שאיראן עדיין מסוגלת לפגוע בבסיסים אמריקניים ברחבי המזרח התיכון.
טיל טומהוק נורה ממשחתת אמריקנית. המלאי נשחק
(צילום: AFP PHOTO / US NAVY and US CENTRAL COMMAND / HANDOUT)
מערכת THAAD. גם המלאי הזה במחסור
(Photo: AFP / HANDOUT / DVIDS / US ARMY)
המלחמה שחקה גם את מלאי המיירטים של מערכת THAAD ואת טילי השיוט ארוכי הטווח מסוג טומהוק. לפי "וושינגטון פוסט", כ-25% מצי כטב"מי ה-Reaper של הפנטגון אבדו במהלך הלחימה, ולבסיסים אמריקניים באזור נגרמו נזקים בהיקף של מיליארדי דולרים. ממשל טראמפ מצדו טוען כי הדיווחים על מחסור בחימוש אינם נכונים.
המחסור בחימוש כבר עורר מתיחות גם בצמרת הממשל. מוקדם יותר החודש דיווחו ב"פוסט" כי טראמפ התעמת עם הגסת' במהלך מפגש בקמפ דייוויד ודרש ממנו הסברים על המחסור החמור בתחמושת ובמיירטים, שלדברי גורמים כבר מגביל כאמור את האפשרויות הצבאיות של ארה"ב מול איראן. לפי הדיווח, הנשיא הביע תסכול מכך שהבעיה עדיין לא נפתרה, לאחר שסבר כי הפנטגון כבר טיפל בה.
היקף הלחימה ממחיש את הלחץ החריג על המלאים האמריקניים. לפי נתונים שפורסמו החודש ב"וושינגטון פוסט", בין 28 בפברואר ל-7 באפריל בלבד תקפו הכוחות האמריקניים יותר מ-13 אלף מטרות באיראן, ובמקביל התמודדו עם יותר מ-8,500 טילים, כטב"מים ואיומים אחרים ששוגרו לעברם. הפנטגון פנה מאז לתעשיות הביטחוניות בדרישה להאיץ באופן דרמטי את ייצור החימוש, אולם גורמים בתחום הזהירו כי בחלק מהמקרים יידרשו שנים כדי לשקם את המלאים.
מוג'תבא חמינאי. באיראן מודעים היטב למחיר שהמערכה גובה מארה"ב
(צילום: Rouhollah Vahdati/ISNA/WANA (West Asia News Agency)/AFP)
המתיחות בתוך הפנטגון סביב המשך המערכה אינה חדשה. עוד לפני תחילת הלחימה הזהיר יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, את הבית הלבן כי לארה"ב אין די חימוש - וגם לא די תמיכה מצד בעלות בריתה - לניהול מערכה רחבת היקף וממושכת. החודש דווח גם כי מפקד פיקוד אירופה, הגנרל אלכסוס גרינקביץ', הזהיר את הפנטגון כי אין ברשותו די כוחות ימיים כדי להגן בו-זמנית על ישראל ועל ארה"ב מפני מתקפות טילים.
דובר הפנטגון שון פרנל מסר ל"פוסט" כי "החלטות הנוגעות להיקף ולמשך הקצאת הכוחות מתקבלות בהתאם להערכת האיומים העדכנית, לסדרי העדיפויות שקובע הנשיא ולעצותיהם של יו"ר המטות המשולבים ומפקדי הפיקודים השונים". לדבריו, "הפנטגון אינו דן בפומבי בתהליכים מבצעיים פנימיים או בהערכות הסיכון שמציגים המפקדים".
בוושינגטון מעריכים כי גם בטהרן מודעים היטב למחיר שהמערכה גובה מארה"ב. לפי ה"פוסט", ההנהגה האיראנית מודעת לחוסר הפופולריות של המלחמה בקרב חלקים נרחבים מהציבור האמריקני, וכן לשחיקה במלאי החימוש של הפנטגון - גורמים שעשויים לחזק את החלטתה שלא להיכנע בשלב זה לדרישות וושינגטון.
