שבועיים חלפו מאז הבחירות לכנסת ה-26, ובצל אינספור הדיווחים על הסוגיות השונות שמשפיעות על מבנה הקואליציה, משרתי מילואים רבים חוששים מהרכב הממשלה העתידית שתכהן בישראל בארבע השנים הבאות. "אסור לכם לוותר עלינו", אמר רס"ל במיל' נ', שהמשיך לשירות מילואים כלוחם בחטיבה 6 מיד לאחר שחרורו מחטיבת הנח"ל.
נ' סיפר ל-ynet כי החל את סבב המילואים הראשון לפני שהספיק להתחיל את לימודיו האקדמיים - שכבר השלים בינתיים. "התייצבתי לחצי שנה רצופה של סבבים. היו ימים שיצאתי מלבנון בלילה ובבוקר התייצבתי באוניברסיטה. ימים מטורפים. התקבלתי לעבודה בחברת סטארט אפ בינלאומית ושירות המילואים העלה חששות אצל המנהלים שלי. הם לא יודעים מה זה מילואים. המנהל שיקף לי שהוא לא יוכל להסביר להנהלה הבכירה בארה"ב למה אני נעדר לתקופה ממושכת לעיתים קרובות. הייתי קרוב לאבד את התפקיד החדש, הקריירה שלנו תמיד בסכנה", אמר.
הוא קרא לפוליטיקאים: "אחרי כל הקמפיינים לאורך מערכת הבחירות שעסקו בנו, אסור לכם לוותר עלינו. אם תיכנסו עם החרדים לקואליציה אתם חייבים להגיע קודם להסכמות שכל אזרח בישראל יתרום את חלקו. הלוחמים מחזיקים את המדינה בקצה, וכדי שלא נצטרך להתייצב בכל שנה לחודשיים של מילואים אנחנו חייבים שתגייסו עוד. קמפיין שלם סמכנו עליכם ובחרנו בכם. ברגע האמת - אל תבגדו בנו".
רס"ל במיל' א' מירושלים, שמשרת ביחידה מסווגת בחיל המודיעין והשלים יותר מ-500 ימי מילואים במלחמה אחרי שבחר להתנדב לשירות סדיר ובהמשך גם למילואים, אמר: "אני מאמין בצורך להיכנס תחת האלונקה, לתת כתף. זה היה הזמן שלי והיה לי ברור שאני רוצה לתרום ככל יכולתי להמשך קיום העם היהודי בישראל". א' גם איבד את אחיו במבצע צוק איתן, סמל ברקאי שור ז"ל ששירת כלוחם בחטיבת כפיר. "המלחמה לימדה אותנו שאם אתה לא מת בשמירה על הגבול אתה עלול למות ברחובות בני ברק או שדרות. חייל יכול יכול להיהרג במערכה, אבל אם לא יהיה את החייל - גם תלמיד הישיבה יהיה בסכנה בבית הכנסת", הוא אמר.
אם בעוד 50 שנה יקום עלינו אסון כמו מלחמת יום כיפור או 7 באוקטובר זו תהיה בכייה לדורות. לא יהיו לנו מספיק חיילים
לדבריו, "זה יוצר המון תסכול, גם כלפי בני המשפחה החרדים שלי. זה חוסר הבנה בסיסי של צו השעה והסיטואציה שבה אנחנו חיים. נדרש מאיתנו לתמוך גם בגופנו ולא רק בתפילותינו. מילים זה נחמד, אבל צריך מעשים. לשבת וללמוד כל הלילה זה משהו אחד ולשמור בגבול עם נשק זה משהו נוסף. צריך את שניהם, כל אחד בעיתו ובזמנו, ובמלחמה נדרש מאיתנו להילחם. חסרה ההבנה שכולנו במלחמת קיום, מלחמת מצווה". לפוליטיקאים הוא קרא: "אל תסתכלו על הקדנציה הקרובה. אם בעוד 50 שנה יקום עלינו אסון כמו מלחמת יום כיפור או 7 באוקטובר זו תהיה בכייה לדורות. לא יהיו לנו מספיק חיילים".
ד"ר פנינה פוגודה
גם ד"ר פנינה פוגודה, בת 50 מגוש עציון ואם לחמישה ילדים, תיארה כיצד הבינה את צורך השעה לנוכח המחסור בחיילים - ובחרה להתגייס. היא סיפרה כי "בגיל 18 השלמתי שירות לאומי במשך שנתיים. אז המצב במדינה היה שונה לגמרי. עכשיו במלחמה יש מחסור חמור בחיילים. הרבה אנשים בסביבה שלי, ואני עצמי, התייצבנו". ד"ר פוגודה התגייסה כרופאה: "חתמתי להרבה מהמטופלים שלי על גיוס שלב ב' או ויתור על פטור גיל, זו הייתה התעוררות כללית. אחריי הגיעו נשים רבות נוספות. הרופאים סביבי שירתו מאות ימים במילואים והקולגות שלי לא ראו בית. הרגשתי שצריכים אותי. אנשים שלא מגויסים צריכים להחליף את החיילים שכן מגויסים. שמעתי על משימות שיצאו בחוסר של אנשים והבנתי שחייבים להחליף ולתגבר אותם".
אחרי הבחירות, בצל המחסור הגובר שהניע אותה להצטרף לשני בניה בצבא, היא ביקשה לקרוא לממשלה שתקום "לזכור על מה אסור להתפשר - חוק הגיוס, ביטחון המדינה. אסור להתפשר על מדינת ישראל לטווח הרחוק. חייבים להתגבר על האגו ולבלוע את הצפרדע כדי להגיע לפתרון. לא נוכל להמשיך להיסחט על-ידי מפלגות שאינן ציוניות. הביטחון של כולנו תלוי בגיוס רחב והכוח האלקטורלי של החרדים הולך וגובר ככל שהשנים חולפות. חייבים להביא את הפתרון כי לא נוכל לתקן את זה בהמשך".
שרון בריק-דשן ובעלה. שניהם משרתים במילואים - וגם שלוש מבנותיהם
שרון בריק-דשן בת ה-57 מירושלים הצטרפה להחלטה של ד"ר פוגודה. בריק-דשן היא אם לארבע בנות שבחרה להתנדב למילואים לפני שנתיים. אחרי ששירתה בסדיר כמדריכה בבי"ס שדה היא חזרה לשירות מילואים כקצינת הסברה בפיקוד העורף, כשבמקביל בעלה השלים מאות ימי מילואים כלוחם בחטיבה 226 ושלוש מבנותיהם משרתות בצה"ל בסדיר ובמילואים. "לאורך כל השנים בעלי התייצב למילואים פעילים. גם במלחמה הזו, בגיל 58, הוא התייצב למאות ימים שרובם בלחימה בלבנון", אמרה.
היא הוסיפה: "זה מה שצריך. יש הבנה מאוד ברורה שזה מה שנדרש לטובת כולנו ועתיד ילדינו. לא נתפס שעשרות אלפי אנשים בכל הגילים חזרו לשירות והעסקנות החרדית עדיין מתעלמת מהצורך הביטחוני ומהערבות ההדדית. אני מצפה מכל ממשלה שתקום להעמיד את צורכי ביטחון המדינה וההכרח בהרחבת הכוחות בראש סדר העדיפויות, לפני כל שיקול פוליטי. זו לא שאלה של שוויון בנטל, זו סכנה קיומית למדינת ישראל. איזנקוט, קיבלת את המנדט ולכן הדרישה מופנית אלייך ואל ראשי הסיעות השותפות: תעמוד בהבטחות שלך, שים את נושא הגיוס האמיתי לפני כל שיקול פוליטי".
