ארבע שנים אחרי פרסום תחקיר "כלכליסט" על "פרשת פגסוס", שתיאר כיצד נעשה שימוש בתוכנת הרוגלה ללא אישור משפטי, דוח המבקר שפורסם אחר הצהריים (שלישי) התייחס בין היתר לתופעה, ואמר כי "הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות על-ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים".
הדוח שמתייחס לשנים 2021-2011 לא מפרט באילו פרשות או מזכיר שמות של אחראים, אך מצביע בבירור על שימוש ברוגלות על-ידי המשטרה - שניסתה להדוף את הטענות הללו לאורך השנים. אלו טענות המשטרה - מול קביעת המבקר:
"הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות", אנגלמן
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
2 צפייה בגלריה
ניסו להדוף את הטענות. המפכ"לים לשעבר אלשיך ושבתאי, ראש אח"מ לשעבר ויועמ"ש המשטרה
(צילום: אוהד צויגנברג, אביגיל עוזי, אלכס קולומויסקי)
יום פרסום תחקיר "פגסוס"
ביום פרסום תחקיר כלכליסט, 18.1.22, דוברות משטרה ישראל מסרה כי "אין שחר לטענות העולות בכתבה. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לארגון. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס".
דו"ח המבקר קבע: "מ-2016 השתמשה המשטרה בכלי טכנולוגי מסוים מאות פעמים בלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה; בלי שהוא נבחן ואושר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה; בלי שהמשטרה קיימה דיון משפטי עקרוני בנושא עם גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה".
המפכ"ל לשעבר שבתאי: "אין ולא היה תרחיש כזה"
מפכ"ל המשטרה לשעבר קובי שבתאי מסר ב-21.1.22 באגרת לשוטרים: "אין ולא היה תרחיש שבו באופן ממוסד ושיטתי פגעה משטרת ישראל בפרטיותם של אזרחים ומפגינים תמימים. אין ולא היה תרחיש בו המשטרה הפרה את חוזה ההגנה הבלתי כתוב בינה לבין אזרחי המדינה. את הכלים הטכנולוגיים שברשותנו אנו מפנים אל מול עבריינים או כאלה המבקשים לבצע עבירות מסוכנות. אנו שומרים על היכולות הללו מכל משמר, ומפקחים על השימוש בהן בצורה הקפדנית ביותר".
דו"ח המבקר קבע: "מבקר המדינה איתר מקרים שבהם נעשו פעולות אסורות הפוגעות בזכות לפרטיות בשל הפקת תוצרים אסורים או שימוש בהם. פעולת ההפקה של תוצרים אסורים ופעולת השימוש בהם פוגעים פגיעה אנושה באמון הציבור במשטרה, וכפועל יוצא מכך - ביכולתה למצות את משאביה הגלויים והחסויים בלחימה בפשיעה".
המילה "אסור" או "איסור" מופיעה 317 פעמים בדוח.
ראש אח"ם לשעבר: "המשטרה משתמשת באמצעי האזנה? נרטיב לא אמין"
ב-21.1.22 ראש אגף חקירות ומודיעין לשעבר, יגאל בן שלום, אמר בריאיון בחדשות קשת כי "הנרטיב שמנסים לייצר סביב העובדה שמשטרת ישראל משתמשת באמצעי האזנה כלפי אזרחים תמימים הוא לא אמין בעליל. אנחנו פועלים נגד עבריינים. אם אתה לא עבריין אני לא אכנס לטלפון שלך. סיימנו את הבדיקה שלנו, לא מצאנו אישוש אחד למה שנאמר בכתבה. פעלנו על פי חוק".
דוח המבקר קבע: "בביקורת אותרו 19 מקרים, מהשנים 2019–2021, שבהם המשטרה ביצעה התקנות אסורות או שחוקיותן מוטלת בספק — התקנה של כלי טכנולוגי כלפי יעד תמים בשל טעות אנוש, התקנה של כלי טכנולוגי ללא צו מתאים, התקנה של כלי טכנולוגי ללא צו תקף. נוסף על כך, אותרו בביקורת חמישה מקרים שבהם התברר בדיעבד כי המשטרה ביצעה התקנה אסורה בחוסר סמכות או תוך חריגה מסמכות - שימוש במתווה התקנה פסול, שימוש בכלים טכנולוגיים לפני אישורם המשפטי".
המינוח "יעד תמים" או "יעדים תמימים" (חפים מפשע - ע"ק), מופיע שש פעמים בדוח.
יועמ"ש המשטרה: "כתבה עיתונאית שגויה"
יועמ"ש המשטרה אלעזר כהנא, מסר במכתב רשמי ב-23.1.22 כי "גורמים רבים נגררו להסקת מסקנות ולקביעת האשמות חמורות על סמך כתבה עיתונאית שגויה. משטרת ישראל פועלת בתחום הסיגינט-סייבר, במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד. אבהיר, כי הכלים המופעלים על-ידי המערך המבצעי נבחנים בהיבט המשפטי בטרם הפעלתם. לא תהיה זו הפרזה לקבוע, כי מדובר בתחום המפוקח והמבוקר ביותר במשטרת ישראל".
דוח המבקר קבע: "לאורך השנים נעשתה על-ידי המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים הסדרה משפטית חלקית, הנשענת על תשתית חקיקתית רעועה ושאינה סוקרת את מכלול הכלים הטכנולוגיים והפעולות שאותן מבקשת המשטרה לבצע בתחום האזנות הסתר. נוצרו מנגנונים עוקפים לתהליך התקין של הוצאת בקשות, כך שאלו אינם מחייבים עוד אישור של דרגים בכירים במשטרה, בפרקליטות ובחינה של בתי המשפט. המנגנונים העוקפים מאפשרים קבלת אישור לביצוע האזנות סתר ושימוש בכלים טכנולוגיים בפיקוח הולך ומתרופף וללא בקרה חיצונית".
המילים "פיקוח ובקרה" מופיע 53 פעמים בדוח.
סגן ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר: "לא מצאנו האזנה שלא נעשתה כדין"
סגן ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר, יואב תלם, אמר בדיון בוועדת החוקה בכנסת ב-1.2.22: "עד כה לא מצאנו האזנה שלא נעשתה כדין, קרי האזנת סתם שלא על פי צו בית המשפט ולא על פי מנגנוני פיקוח ובקרה. לא מצאנו כל אינדיקציה כרגע לשימוש פסול או לא חוקי של מי מהמשטרה לשימוש פסול בתוצרים... הבנו לאורך השנים שיש לוודא שמכניסים בטכנולוגיות שרכשנו פיתוחים והגבלות תחת ניוון יכולות כדי שלא יבוצעו הורדות אוטומטיות של חומרים שלא עושים בהם שימוש".
דוח המבקר קבע: "נמצא כי המשטרה השתמשה בכלי טכנולוגי מסוים המיועד לאיסוף תוצרי האזנת סתר ככלי תומך בהפקת תוצרים. הכלי אפשר, אגב אורחא ולנוכח אי־ניוונו הטכנולוגי על ידי המשטרה, הפקת תוצרים האסורים להפקה ושימוש בהם... בינואר 2016 פירט גורם מקצועי בחטיבת הסייבר במסמך פנימי את כל סוגי התוצרים המתקבלים בכלי זה במטרה לקבל אישור משפטי לקבלתם. בפירוט נכללו כעשרה תוצרים ויכולות אסורים, אולם אלו לא נוטרלו".
המילה "ניוון" מופיעה 22 פעמים בדוח.
ראש יחידת הסייבר-סיגינט במשטרה לשעבר, יואב חסאן, בראיון לחדשות רשת ב-7.2.22 כי "יש בקרה ויש פיקוח בראשות היועץ המשפטי לממשלה, והאנשים שעושים אותו מאוד מיומנים. אני לא נתקלתי בכל שירותי במשטרה בחריגות משמעותיות. זה הנושא הכי מטופל, מבוקר ומפוקח במשטרת ישראל, מטבע הדברים כי הוא חודר לפרטיות של אנשים".
דוח המבקר קבע: "עד לפרסום 'פרשת פגסוס' בינואר 2022 לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים, שבהם התבקשו חסיונות, לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים שהשתמשו בהן במשטרה, אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. בפועל, המשטרה לא נהגה לעדכן את פרקליטי המחוז במסגרת ישיבת החסיונות בנוגע לשימוש שהיא עשתה בכלים טכנולוגיים".
המפכ"ל לשעבר אלשיך: "אין פגסוס למשטרה"
מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך בתדרוך, 8.2.22: "אין מצב שמישהו יכול לעשות איזושהי פעולה בלי אישור. פותחים צו, כל הלוגים (תיעוד הפעולות) נשמרים: מי השתמש בזה, מה ההרשאות שלו".
דוח המבקר קבע כי "ניהול מבוזר של ההפקה מקשה את ניהול הפעולות בפנקס האזנות סתר, את הבקרה על זהות הגורמים שעיינו בתוצרי ההאזנה או במוצרי המודיעין שהוכנו בעניינם ואת בדיקת ההלימה בין מימוש ההאזנה ובין מגבלות הצו. התנהלות זו מגבילה את יכולת הפיקוח והבקרה על ההפקה, את ניהול שרשרת הראיות בפרשיות המודיעין ובתיקי החקירה, ואת היכולת לתחקר ולהפיק לקחים מאירועים שבהם עולה חשש שנעשתה פעולה אסורה".
המילה "אגור" או "נאגר" מופיעה 49 פעמים בדוח.
אלשיך אמר גם בכנס באוניברסיטת רייכמן ב-13.2.22 כי "למען הסר ספק, אין פגסוס למשטרת ישראל. פגסוס זה כלי ששואב את כל תכולת הטלפון מרחוק. למשטרה מותר לעשות האזנת סתר או חיפוש, ואולי לפעמים היא רוצה יותר - אבל היא פועלת בכפוף לבית המשפט".
בכנס התעשייה הקיבוצית ב-1.3.22, אמר אלישך כי "ההבחנה בן פגסוס ובין הכלי המשטרתי היא כמו השוואה בין קיה ופורשה. כשאתה מפעיל את פגסוס יש לך את כל ההיסטוריה של הטלפון. כשיש לך את הכלי המשטרתי יש לך מהטלפון רק את הימים בהם צוטטו. המשטרה פעלה באופן מדויק בהתאם לחוק ולפרשנות".
דוח המבקר קבע: "במשך שנים הפעילה המשטרה כלי טכנולוגי מסוים להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים שהיועמ"שית לממשלה קבעה בדיעבד, ולאחר שהוצגו בפניה מלוא יכולות הכלי, לאחר פרוץ 'פרשת פגסוס', כי יכולות מסוימות שלו חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר ולכן אסור למשטרה להשתמש בו עד לניוון אותן יכולות".
בנוסף, נכתב כי "בביקורת עלה כי עד לפרסום 'פרשת פגסוס' בינואר 2022 לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים שהשתמשו בהן במשטרה, אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. בפועל, המשטרה לא נהגה לעדכן את פרקליטי המחוז במסגרת ישיבת החסיונות בנוגע לשימוש שהיא עשתה בכלים טכנולוגיים להתקנתם במכשירי קצה לצורך ביצוע האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים ולצורך הפקת תוצרים המשמשים חלק מחומרי החקירה".
בסיום הדוח נכתב כי מסקירת תהליכי העבודה בתחום האזנות הסתר במשטרה עולים פערים תפקודיים משמעותיים ויסודיים. אלו הביאו לביצוע פעולות חמורות ופוגעניות בתחומי הגשת בקשות, התקנה של כלים טכנולוגיים על מכשירי קצה, איסוף תוצרי האזנת סתר, הפקתם, השימוש בהם ועוד. ביסוד הבעיה עומדים פערים משמעותיים בתחום האסדרה.
המילה "פגסוס" מוזכרת 21 פעמים בדוח.
