ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם אמש (חמישי) את התשובות שלו למבקר המדינה מתניהו אנגלמן בעניין מחדל 7 באוקטובר בשעת לילה מאוחרת, אולי מתוך הנחה שלרבים כבר לא תהיה סבלנות לצלול אליו. על פני 55 עמודים - חלקם מושחרים - הוא מנסה להציג גרסה מרוככת ומגוננת של אירועי הטבח ומה שהוביל אליהם.
הסרטון שפרסם אתמול נתניהו, לצד חשיפת המסמך
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
המסמך כולל ציטוטים סלקטיביים מפרוטוקולים, הערכות מצב ומסמכי מודיעין. הוא סובל מחד-צדדיות בולטת, השמטות מכוונות והתמקדות בהאשמת מערכת הביטחון. בכיר בצה"ל שהיה דמות דומיננטית סביב אירועי 7 באוקטובר קרא את המסמך ונדהם: "יש לנו ראש ממשלה שקרן פתולוגי. המסמך הזה הוא רמייה וזיוף, ונשען על חצי אמיתות וערימות של הסתרה. זה עצוב".
הרקע לפרסום המסמך הוא החלטת בג"ץ בדצמבר האחרון להקפיא את עבודת המבקר. במסמך, נתניהו טוען כי ההקפאה נבעה מה"עדות המטלטלת" שלו, אך זו אמירה מטעה: העתירה לבג"ץ הוגשה כבר ביוני 2025, והדיון נקבע לנובמבר – הרבה לפני פגישתו עם המבקר. בג"ץ פעל בעקבות עתירות של הסנגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון, לא בגלל תוכן התשובות.
הפרסום שלו כעת נראה כמו ניסיון פוליטי להקדים את הביקורת הציבורית, תוך יצירת נרטיב של "שקיפות" - אך רק של חלקים נוחים.
סוגיה אחר סוגיה: הציטוטים החסרים והטעויות
מדיניות מול עזה: נתניהו מציג ציטוטים מדיון קבינט ב-27 ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", שמהם עולה ההתנגדות של השרים וראשי מערכת הביטחון לכיבוש עזה. הרמטכ"ל דאז בני גנץ, סגנו גדי איזנקוט, ראש השב"כ יורם כהן, השרים נפתלי בנט וציפי לבני - כולם צוטטו כמתנגדים למהלך זה. אבל ציטוטים קונקרטיים של נתניהו, פרט ל"אני רוצה לשמוע", כמעט לא הובאו.
שלוש שנים אחר כך, בוועדה לביקורת המדינה שדנה בצוק איתן, הסביר למעשה נתניהו מדוע גם הוא התנגד - בלי לומר זאת מפורשות. "החולשה של כיבוש היא לא רק מחיר חיילינו והאזרחים שלהם, אלא למי תמסור (את השטח) ומי ינהל את זה. הדילמה הזאת נשארה בעינה", אמר אז.
במסמך למבקר נכתב כי "החלופה של כיבוש הרצועה נבחנה פעמים רבות ונשללה באופן גורף על ידי מערכת הביטחון כי מדובר במהלך צבאי ארוך שיביא לנפגעים רבים, לא תהיה לכך לגיטימציה פנימית ואין חלופה שלטונית" - אבל לא מובא אף ציטוט מפורש שלפיו גם נתניהו תמך בעמדה.
סיכול בכירים: בדיון אחרי מבצע "שומר החומות", ב-24 במאי ב-2021, כינה נתניהו את מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דף, שהובילו לטבח 7 באוקטובר, "שני הלצים". בציטוטים שהובאו מאותו דיון נכתב כי הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי התנגד לחיסול סינוואר, בטענה שהדבר יוביל להארכת המערכה. נתניהו ענה לו: "אתה יכול להתנגד וזה לגיטימי, מה שאני אומר לך גם לגיטימי ולדעתי גובר". אבל למרות זאת, ואף שכיהן כראש הממשלה - לא נעשה ניסיון לחיסול סינוואר.
המסמך גם מתעלם מכך שנתניהו עצמו סירב ל-11 הזדמנויות לחסל את סינוואר, כפי שפרסם עומרי מניב. גורם ביטחוני בכיר אמר כי "הציגו לו מעת לעת את הסטטוס של היכולת לחסל את סינוואר אבל זה אף פעם לא התגבש לפעולה מבצעית, והוא גם אף פעם לא ביקש את זה".
שר הביטחון לשעבר יואב גלנט אמר אמר אמש כי "נתניהו לא נענה לדרישתי להביא להצבעה את חיסול נסראללה בישיבת הקבינט שנערכה ב-25 בספטמבר 2024, ואף סירב, למרות רוב מובטח, לקיים הצבעה שתסמיך אותו ואותי להורות על החיסול - למרות אזהרת מפורשת של ראש אמ"ן כי נסראללה עלול לעזוב את הבונקר תוך זמן קצר. במקום להחליט על החיסול ולבצע אותו באותו הלילה, נתניהו הודיע - 'נדון בנושא כאשר אשוב מארה״ב' - עלה על המטוס ועזב".
"יממה אחר כך", המשיך גלנט, "לאחר הפרסום שנתניהו מנהל מו"מ לסיום המלחמה בלבנון דרך ארה"ב וצרפת, ולאור האיומים של שרים לפרק את הממשלה, הוא כינס את הקבינט טלפונית והודיע שקיבל את המלצת שר הביטחון והרמטכ״ל להסמכה לחיסול. שעות לאחר מכן, ביום ו׳ 27 בספטמבר 2024 בשעה 18:20, ניהלתי ממוצב הפיקוד, יחד עם הרמטכ״ל ובכירי צה״ל, את חיסול נסראללה. נתניהו היה באמריקה. התקשרתי ועדכנתי אותו בתוצאות המוצלחות".
הגנה והרתעה: נתניהו מצטט במסמך אמירות של ראשי מערכת הביטחון שחמאס מורתע. כך למשל, אחד הציטוטים שפרסם הוא של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, מדיון שנערך שמונה חודשים לפני הטבח: "יחיא סינוואר מנהיג מפוכח, הוא לא מוכן למלחמת תקומה". גלנט הוסיף אז: "חמאס בעזה איבד חלק ניכר מיכולותיו... למשל ללכת דרך צירי הים, לעבור במנהרות, לפרוץ בפעולות מעל הקרקע... כל הדברים הללו אינם פתוחים בעיניו".
4 צפייה בגלריה
רה"מ אמר שמערכת הביטחון התנגדה לחיסול סינוואר ודף. גורם בכיר: "הוא מעולם לא ביקש"
(צילום: Mohammed Salem, Reuters)
מה שנתניהו כמובן לא מזכיר זה שהוא עצמו התבטא בצורה דומה בתקופה שקדמה לטבח, טען שחמאס מורתע והתייחס בביטול לאזהרות מפני מלחמה. "אני חושב שיש הפרזה בזה", אמר בריאיון לערוץ 14 באפריל, ביחס לאזהרה של אמ"ן מפני עימות אפשרי. במאי הצהיר: "מבצע שומר חומות, שהנחית על חמאס את המכה הקשה בתולדותיו, גרם לשינוי במשוואת ההרתעה, וזה עובד כבר שנתיים... מאז שומר חומות חמאס לא ירה אף רקטה לשטחנו. הם מורתעים".
בדיון שהתקיים עשרה ימים לפני הטבח, אמר בר כי חמאס "מאוד לא רוצים להיכנס לסבב לחימה", וגלנט המליץ להמשיך בניסיון ההסדרה מול הארגון. נתניהו הוסיף ציטוט חלקי שלו, בו אמר: "נדרש מאיתנו כרגע לתחם את המערכה, אבל תוך הפעלת כוח מבוקרת... אתה רואה שזה עובד עליהם... רשימת ההסדרה שראיתי שהם העבירו לקטארים זו רשימה הזויה".
בדיון שנערך ב-1 באוקטובר, כשישה ימים לפני פשיטת חמאס, אמר נציג אמ"ן כי המחאות על הגדר שהתקיימו לפני כן, הסתיימו בשל כוונת סינוואר "לחזור לשקט". נתניהו השיב: "צריך להגיד שגם הופתעו מהקלות שבה הם קיבלו ישר את הדברים... כרגע בתפיסה שלהם ישראל לחיצה ונותנת להם. התהליך הזה יכול להביא לכך שהם יפעילו עוד פעם לחצים".
ראש השב"כ אמר לו בתגובה: "לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום". ואילו שר הביטחון הוסיף: "עיקר הסיכון מול הפלסטינים בעת הזאת טמון בהחלטות או מעשים ישראליים לא מרוסנים... כלומר מי שעלול לערער את המצב בצורה הגדולה ביותר זה שר משרי ממשלת ישראל (רומז לבן גביר, א"א)".
נתניהו מוסיף לסטנוגרמה מהדיון את הקביעה הבאה: "למותר לציין כי בדיון זה, בניגוד לפרסומים שונים, לא היה אף גורם שהציע לסכל את צמרת חמאס בעזה. יתרה מכך, וכפי שהובא לעיל, ראש הממשלה הוא דווקא שהנחה בדיון זה להיערך לסיכול צמרת חמאס בעזה".
4 צפייה בגלריה
"את ההחלטה לגייס מילואים קיבלתי לפני שנתניהו הגיע לקריה". גלנט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גורם ביטחוני בכיר שהיה מעורה בדיון הזה אומר שהדברים מעוותים לגמרי: בניגוד לדברי נתניהו, ראש השב"כ בר והרמטכ"ל הלוי המליצו להכין מערכה רחבה בעזה, ואילו נתניהו בחר לדבר על הרחבת הסכמי אברהם.
גורם ביטחוני בכיר אחר נדהם מהסעיף הזה במסמך ואמר: "תראה איך משקרים באלגנטיות. בסעיף 6 הוא מציין שאף גורם לא הציע לסכל את צמרת חמאס בעזה. והוא צודק! אף אחד לא הציע לסכל את צמרת חמאס בעזה. האמת שראש השב״כ טען שסינוואר מתחיל לצבור ביטחון וצריך להתעמת איתו. המליץ להכין מספר חלופות פעולה בעזה.
"הרצי פתח את דבריו בכך שיש להכין מערכה רחבה ברצועה. אז ככה: נתניהו כרגיל מתבונן על מה שנוח לו, מדבר לכאורה על כך שלא הציעו על סיכול צמרת (כי הוא 'איש של סיכולים') אבל מתעלם מזה שהציגו לו תמונה רחבה יותר - שצריך להכין מערכה ברצועת עזה".
בנוסף, נתניהו מאשים את צה"ל בהצגת הגדר כ"אפקטיבית" מול פשיטה, אך משמיט התרעות חיצוניות כמו זו המצרית ("משהו גדול מתקרב") שהגיעה ללשכתו ולמל"ל. המסמך טוען שלא הועבר מידע על "חומת יריחו", אך זה לא משחרר את רה"מ מאחריות. האם לא ניתן לצפות מאדם חכם כמו נתניהו להטיל ספק ב"קונספציה" ולא לאשר את העברת מזוודות הדולרים למשל?
הכנסת הכספים לעזה: בחלק במסמך שמתייחס לנושא לא מופיע שום ציטוט המראה על התנגדות כלשהי של נתניהו לכספים מקטאר - או הודאה בכך שהייתה טעות להכניסם. "הם לא הופנו ישירות לטרור. בשנים שקדמו למענק הקטארי תקציב הזרוע הצבאית היה גדול יותר בממוצע מאשר בשנות המענק", נכתב במסמך נתניהו.
התרעה מצרית: כפי שהוזכר, דיווחים מרובים מצביעים על אזהרות מצריות שבועות לפני הטבח, כולל פגישה דחופה בנתב"ג ב-26 בספטמבר 2023. נתניהו לא מזכיר זאת, והמל"ל אומנם מכחיש – אך זה מחזק את הטענה על כשל בהעברת מידע.
אזהרות פנימיות: אזהרות מלפיד, סטרוק ומאיר בן שבת (על פירוק צוות למניעת חומרים דו-שימושיים) לא מוזכרות. גם תוכנית איראנית "לחיסול ישראל" (שנתניהו גילה רק בדיעבד) מוצגת כהוכחה לכשל מודיעיני – אך ללא אחריות אישית.
טעויות עובדתיות: נתניהו מציין במסמך שהגיע לקריה בשעה 08:00 ב-7 באוקטובר 2023, אך יומנים מראים שרק יצא מקיסריה באותה השעה. הדבר הראשון שמופיע בלוז של רה"מ בקריה הוא בשעה 09:50. גלנט הוסיף אמש כי "את ההחלטה לגייס את כל מערך המילואים קיבלתי בשעה 9:00 בהערכת המצב הראשונה, שנערכה עוד טרם הגעתו של נתניהו לקריה".
נתניהו גם מתאר במסמך התכתבות ואטסאפ עם המזכיר הצבאי בשעה 06:44 שבה ביקש לדעת האם קיימת יכולת לסכל את צמרת חמאס, לעמוד על היקף ההפתעה ולדעת האם נדרש לגייס מילואים. אלא שבפרסום קודם ננקבה שעה אחרת. מדובר בשיחה שראש הסגל צחי ברוורמן ניסה לשנות את מועדה ל-06:29.
סלקטיביות במספרים: נתניהו מציין "שלושה קלסרים" של מסמכים, אך ניתן לתהות איך מ-14 שנים נוצרו רק שלושה קלסרים? ייתכן וזה רמז להצגה חלקית של "מאות אלפי מסמכים".
התעלמות מאחריות: בחלקו האחרון של המסמך, ולשאלת המבקר מהן הסיבות לכישלון האסטרטגי ב-7 באוקטובר, ציין נתניהו את נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 והנסיגה מעזה בשנת 2005 - מהתקופות המעטות ב-30 השנים האחרונות שבהן לא כיהן כראש הממשלה. במסמך פירט על התנגדותו לתוכנית ההתנתקות וכתב כי התפטר מהממשלה "כשהוחלט סופית על עקירת היישובים" - אבל לא הזכיר שבכנסת הוא דווקא הצביע בעד.
הנרטיב המרכזי של המסמך הוא "כולם אשמים חוץ ממני". מערכת הביטחון "טעתה", נתניהו "לחץ לחסל" ו"הזהיר". רה"מ מתעלם ממדיניותו ארוכת הטווח, כמו הסכמה לטיווח רקטות ("כיפת ברזל מגוננת") והנחת עבודה ש"יישובים ייכבשו".
גורם ביטחוני בכיר שעבר על מסמך נתניהו מסכם אותו כך: "עבודת היסטוריון ידועה כעבודה של שכבות והצלבת מקורות. נתניהו מחשיב עצמו כהיסטוריון, אבל עושה בדיוק ההפך. במקום לגבש מספר מקורות הוא לוקח מקור אחד, מוציא ממנו ציטוט או שניים שמתאימים לו. זה האיש שהולך עם ספרים ומתגאה בהיותו היסטוריון ובנו של היסטוריון. זה ממש מדהים".
