בג"ץ הקפיא הבוקר (רביעי) את עבודתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על דוחות מחדל 7 באוקטובר. השופטים הוציאו צו ביניים שמורה למבקר להימנע מהמשך ביצוע הליכי ביקורת - ומונע ממנו לזמן אנשים למסירת גרסה, פרטים או מסמכים - וכן פרסום של טיוטות או דוחות. מדובר בכמה סעיפים שפורטו בדיונים בבג"ץ.
במסגרת הצו דורשים השופטים מהמבקר להסביר "מדוע לא יימנע מביצוע הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי 7 באוקטובר ולמלחמה בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה, או בנושאים שמצריכים בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה", ו"מדוע לא יקיים את הליכי הביקורת שבמסגרת סמכותו, אשר נוגעים למי שחשופים לאפשרות של קביעת אחריות אישית, במתכונת השומרת על מלוא זכויותיהם הדיוניות לאורך שלבי ההליך".
השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין אוסרים על המבקר לעסוק בכמה סוגיות, ודורשים ממנו להשיב מדוע עליו לחקור אותן. מדובר בנושאים הבאים: החללים אזרחים, ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית, לוחמה כלכלית וההסדרה עם חמאס; מסיבת הנובה; הגנת ערי הדרום; הגנת הגבול ברצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני המלחמה; ואירועי 7 באוקטובר ברמת הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ.
תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר, שהחל בינואר 2024, זכה לחוסר שיתוף פעולה מצד הצבא ואף הגיע לפתחו של בג"ץ - נמצא בעיצומו של מאבק. יותר משנתיים מאז שפרצה המלחמה, אנשיו של המבקר מודים כי ייתכן שלא כל הדוחות על ליבת הביקורת יושלמו. זאת, בצל סיום תפקידו המתקרב של אנגלמן בחודש יולי 2026.
העבודה על דוחות מבקר המדינה אורכת חודשים רבים, וביתר שאת בנושאי ליבת מחדל 7 באוקטובר (ברמת הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ), ובנוסף מתן התגובה למבוקרים על טיוטות הדוחות עורכת גם היא חודשים רבים. לדוגמה, טיוטת הדוח על מסיבת הנובה נמצא כבר קרוב לחצי שנה אצל המבוקרים לבחינה ומתן תגובה. בהתחשב בכך שהמבקר מסיים את תפקידו בחודש יולי, המשמעות היא שסיכויי השלמת דוחות ליבת מחדל 7 באוקטובר נמוכים ביותר.
מלבד חוסר שיתוף הפעולה מצד צה"ל, גם כמעט כל המבוקרים הבכירים בשב"כ מסרבים להיפגש עם המבקר ועם אנשיו. בתגובה, שלח מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תת-אלוף במיל' ישי וקנין, לשני בכירים לשעבר בשב"כ, הוראה להתייצבות לפגישת ביקורת והצגת המסמכים הרלוונטיים שברשותם, במסגרת תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר. לפי אנגלמן, המכתב נשלח לעורכי הדין של השניים לאחר שניסיונות לקבוע פגישות עימם לא צלחו. משמעות צו הביניים שבג"ץ הוציא היא גם הקפאת הצעד החריג הזה.
הסנגוריה הצבאית מסרה: "בית המשפט העליון קיבל היום את עמדת הסנגוריה הצבאית, והורה על מתן צו על תנאי וצו ביניים בעתירות שהוגשו נגד הביקורות שמנהל מבקר המדינה בנושאי הליבה האסטרטגיים הנוגעים לאירועי 7 באוקטובר, וכן נגד טיוטות דוחות שגיבש בלא שפגש במבוקרים קודם לכן ונתן להם את זכויותיהם. החלטה זו משקפת את החשיבות שמייחס בית המשפט לצורך בבחינה זהירה ומאוזנת של הסוגיה, תוך שמירה על זכויותיהם של משרתי צה"ל ועל עקרונות ההליך ההוגן".
מהומה בכנסת בהצבעה על הקמת ועדת חקירה פוליטית
(צילום: ערוץ כנסת, מועצת אוקטובר)
התנועה לאיכות השלטון מסרה: "אירוע בסדר גודל חריג כמו אסון 7 באוקטובר דורש חקירה מקיפה, עצמאית ובלתי-תלויה על ידי ועדת חקירה ממלכתית בלבד. החלטת בית המשפט מאשרת את מה שטענו מההתחלה - חקירת המבקר משבשת ראיות, פוגעת בזכויות דיוניות ומהווה תחליף לא אמיתי שמטרתו למנוע הקמת ועדה ממלכתית".
"מועצת אוקטובר", המאגדת משפחות שכולות, שורדי שבי ומשפחותיהם ולוחמי מילואים, מסרה בתגובה לצו שהוציא בג"ץ כי "זוהי החלטה נכונה, אחראית ומתחייבת לנוכח גודל האסון והשלכותיו. אסון 7 באוקטובר הוא המחדל החמור בתולדות מדינת ישראל. הוא אינו יכול להיחקר באמצעות בדיקה מנהלית מצומצמת, חסרת סמכויות חקירה מלאות, יכולת זימון עדים והבטחת עצמאות מוחלטת".
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת שמחה רוטמן הגיב אף הוא, וכתב ברשת X: "בית המשפט העליון לא מפספס הזדמנות לשכנע את הציבור בישראל שהוא פועל בדורסנות, במגלומניות ובאלימות. מבקר המדינה שואב את סמכותו ישירות מחוק יסוד, זהה בדרגתו ובמעמדו לחוק היסוד שמעניק את הסמכות לבית המשפט. הוא אמור להיות זה שמבקר גם את השופטים ואת הרשות השופטת. החלטת בג"ץ מהיום, שנועדה להסתיר מהציבור את אשר אירע בשבעה באוקטובר היא החלטה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה".
ביום שני דן בג"ץ בשתי עתירות נגד עריכת דוחות הביקורת של המבקר על מחדל טבח 7 באוקטובר. במהלך הדיון השופטים ברק-ארז ושטיין הקשו על נציגתו של אנגלמן לגבי שאלת סמכותו בחוק לערוך דוחות ביקורת הנוגעים למחדל החמור ביותר מקום המדינה. לטענת העותרים, חוק מבקר המדינה לא מסמיך את המבקר לערוך ביקורת בהיקף כזה. הוא טען מנגד כי החוק קובע שבסמכותו לחקור "כל עניין אחר שיראה צורך בו".
המבקר הזכיר גם כי הביקורת נערכת לפי הסכמות מוקדמות בין צה"ל ושב"כ בתיווכו של בית המשפט עצמו. על פי עמדתו, "ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל ונחושה להשלים כלל הביקורות בנושא כשלי 7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של הגופים המבוקרים ומושאי הביקורת, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה, לחוק מבקר המדינה ולנהוג ולמקובל בביקורת המדינה".
השתתפו בהכנת הכתבה: רועי רובינשטיין
