קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הודיע היום (שני) כי הוא ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף בגין פשעי מלחמה.
3 צפייה בגלריה
קארים (במרכז), נתניהו, גלנט, סינוואר והנייה
(צילום: יונתן זינדל, Luis ACOSTA / AFP, אלעד מלכה)
מרגע שהתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הגיש את הבקשה הדרמטית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ובכירי חמאס, היא עוברת למעשה להכרעה של הרכב הקדם-משפט שמטפל בתביעה שנוגעת לפלסטינים. הנוהל קובע שבית הדין יושב על הבקשות של משרד התובע ויכול לבקש למשל השלמת ראיות. ההערכה בישראל שהרכב הקדם-משפט ייענה לבקשה של התובע הכללי קארים חאן ויוציא את צווי המעצר.
גם אם יוחלט להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, אין זה אומר שהשניים ייעצרו - אלא רק אם יגיעו לאחת מ-123 המדינות (מלבד הפלסטינים) שחתומות על אמנת רומא. ארה"ב למשל, אינה כפופה, אך רבות ממדינות המערב כמו בריטניה, צרפת וקנדה דווקא כן. כאן ניתן לקרוא את רשימת המדינות המלאה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נציין, לא נעצר על אף שעומד נגדו צו מעצר כבר יותר משנה, מאחר שלא ביקר באף אחת מהמדינות שחתומות על אמנת רומא.
למרות זאת, הפגיעה במעמד הבינלאומי של מדינת ישראל במקרה של הוצאת הצווים תהיה קשה - בתקופה שבה ממילא מתמודדת הממשלה עם ביקורת מהעולם על אופן ניהול המלחמה בעזה, שמתבטאת גם בעיכובים של משלוחי נשק מארצות הברית. בנוסף, לא מן הנמנע שהחלטה כזו תכשיר הוצאת צווים נוספים נגד שרים וקצינים בצה"ל, כמו למשל מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל.
גנץ מגיב להחלטת התובע
בהרכב שידון בבקשתו של חאן יושבות שלוש שופטות בין הדין: אחת מהן היא השופטת לוליה מוטוק מרומניה, שמכהנת בהאג ממרץ השנה, ומונתה לכהונה למשך 10 שנים. השופטת השנייה בהרכב הקדם-משפט היא ריינה אלפיני-גאנסו מבנין שבאפריקה. היא נכנסה לבית הדין במרץ 2018 לכהונה של תשע שנים. השופטת השלישית בהרכב שיכריע בבקשה להוציא צווי מעצר היא סוקורו פלורס-ליירה ממקסיקו. היא מונתה לבית הדין במרץ 2021 לכהונה של תשע שנים.
פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר על מה שצפוי לקרות מעתה: "על מנת שהתובע יוכל להוציא צווי מעצר כפי שהוא מבקש, הוא נדרש לקבל אישור של הרכב של שלושה שופטים של בתי הדין (מותב קדם-משפט), שיבחנו אם אמנם יש יסוד סביר להאמין שבוצעו הפשעים, ואם צו המעצר אמנם הכרחי לצורך ההליך המשפטי. לחשודים אין זכות לייצוג בהליך האישור המשפטי, שעל סמך ניסיון העבר עשוי לארוך בין מספר ימים לשבועות ספורים".
לדברי כהן, "אמנת רומא אינה קובעת אפשרות לערער על צו מעצר שהוצא. מכיוון שאין התיישנות על פשעים לפי האמנה, גם צווי מעצר שהוצאו על-ידי בית-הדין עשויים להיות תלויים ועומדים למשך שנים רבות, וכן גם לאחר שהחשוד אינו מחזיק עוד בתפקיד שהחזיק בעת שבוצעו העבירות בגינן הוצא צו המעצר נגדו. מותב קדם-המשפט מוסמך לבטל צווי מעצר, אך עד כה הופעלה סמכות זו רק לאחר מותם של חשודים".
טענות התובע - ושאלת הסמכות
בהצהרתו התייחס התובע בהרחבה לכך שבתחילת המלחמה ישראל "שללה, במכוון ובשיטתיות, מן האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה, אמצעים החיוניים להישרדות אנושית". לדברי חאן, "הדברים בוצעו באמצעות הטלת מצור מוחלט על עזה, הכרוך בסגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול – רפיח, כרם שלום וארז – החל ביום 8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות, ולאחר מכן בהגבלה שרירותית על שינוע של מוצרים חיוניים – לרבות מזון ותרופות – דרך מעברי הגבול לאחר פתיחתם מחדש".
ההצהרה של קארים חאן
(צילום: ICC )
חאן הוסיף בהתייחס לאישומים נגד הבכירים הישראלים: "המצור כלל גם ניתוק של צנרת אספקת המים בין ישראל לעזה – מקור מי השתייה העיקרי של תושבי עזה – וזאת למשך תקופה ממושכת החל מיום 9 באוקטובר 2023, וכן ניתוק ומניעה של אספקת חשמל , וזאת לכל הפחות החל ביום 8 באוקטובר 2023 ועד היום. הדברים בוצעו לצד תקיפות אחרות כנגד אזרחים, לרבות מי שהמתינו בתור למזון, מניעת אספקת סיוע מטעם סוכנויות הומניטריות, ותקיפתם והריגתם של עובדות ועובדי סיוע, אשר אילצו סוכנויות רבות לחדול או להגביל את פעילותן ברצועת עזה.
"משרדי סבור כי המעשים האמורים בוצעה כחלק מתוכנית משותפת לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות נוספים כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, כאמצעי שנועד לחסל את חמאס, להבטיח את השבת בני ובנות הערובה שנחטפו על-ידי חמאס, וכן לענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר נתפסה בעיניהם כאיום על ישראל. השפעות השימוש בהרעבה כשיטת לחימה, לצד התקפות אחרות וענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, הן אקוטיות, ניכרות וידועות ברבים, ואומתו על-ידי עדי ועדות ראייה רבים שרואיינו במשרדי. באזורים מסוימים בעזה שורר רעב, והוא צפוי להתפשט גם באזורים אחרים".
בישראל, מנגד, טוענים בחודשים האחרונים שוב ושוב כי אין דבר שמונע מהסיוע ההומניטרי להיכנס לרצועת עזה - ומאשימים את האו"ם בחוסר יכולת לחלקו. באו"ם דוחים טענות אלה, ומטילים את האחריות על ישראל. בימים האחרונים נסגר מעבר רפיח שדרכו זרם סיוע משמעותי לרצועה, כשמצרים מאשימה בכך את ההשתלטות הישראלית על המעבר. מנגד, המזח שהקימה ארה"ב החל לפעול ולהעביר לרצועה סיוע הומניטרי מהים.
בישראל, נזכיר, מוחים על עצם הטענה שיש לבית הדין בהאג סמכות להכריע בעניין - שכן כפי שאמר פרופ' כהן, ישראל לא חתומה על אמנת רומא. ואולם, בית הדין עצמו טוען שיש לו סמכות שיפוט על עזה, מזרח ירושלים והגדה המערבית לאחר שמנהיגים פלסטינים הסכימו ב-2015 להיות מחויבים לעקרונות היסוד שלו.
עו''ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וחבר ב"מבטחי" פורום מפקדים לאומי, התייחס לכך ואמר כי "לפי עמדתנו המשפטית שהוצגה בפני בית הדין, אין לבית הדין סמכות שיפוט - לא בשטחינו היות שאנו לא צד לחוקה, ולכאורה לא בעזה, אם כי הם טוענים שהיות שהרשות הפלסטינית נחשבת כמדינה (ברמאות ומניפולציה פוליטית) שחברה בבית הדין ומעניקה סמכות שיפוט. לכן, בניגוד להסכמי אוסלו שבהם סוכם עם הפלסטינים שמעמד הקבע של השטחים ייקבע רק במו"מ, בית הדין בכל זאת התעלם מטיעונינו ומתייחס לשטחים כולל עזה כשטח ריבוני פלסטיני.
"בכל מקרה, אם יש חשש של ביצוע פשעי מלחמה על ידי בכירי המדינה וצה"ל, נראה שלישראל יש את הכלים המשפטיים לחקור ולהתמודד עם זה בעצמה - דבר שאמור למנוע מבית הדין להפעיל את סמכותו", הוסיף עו"ד בייקר. עם זאת, הוא הדגיש כי "אין להוציא מכלל אפשרות ששיקולים פוליטיים ידריכו את שופטי בית הדין".
