הפרישה הדרמטית - והסדר האזורי החדש: כתבה נרחבת ב"וול סטריט ג'ורנל" סוקרת את הרקע להחלטתה של איחוד האמירויות הערביות לפרוש מאופ"ק, ארגון המדינות המייצאות נפט, המשמעויות - והאפשרויות שתפרוש ממוסדות מרכזיים נוספים.
המלחמה באיראן העניקה לאמירויות הזדמנות לצאת מהצל של שכנתה הגדולה סעודיה, ולהצהיר על שאיפותיה לעוצמה אזורית. איחוד האמירויות סימנה באופן ברור את סדרי העדיפויות החדשים שלה כאשר הודיעה על יציאתה מאופ"ק - הקרטל ששלט זמן רב בשוק הנפט העולמי - בדיוק ברגע שבו מנהיגי המפרץ התכנסו בסעודיה בניסיון להפגין אחדות.
תיעוד מרגעי פגיעת כטב"ם איראני בדובאי, במהלך המלחמה
גורמים אמירתים אמרו לעיתון האמריקני שההחלטה תוזמנה כך שתיצור זעזוע ותעביר מסר שהאינטרס הלאומי של האמירויות קודם לכל. לפי גורמים המעורים בדיונים, איחוד האמירויות בוחנת מחדש גם את קשריה עם הליגה הערבית ועם הארגון לשיתוף הפעולה איסלאמי (OIC). עם זאת, גורם רשמי באמירויות אמר כי בשלב זה לא מתוכננות פרישות נוספות.
לאיחוד האמירויות יש סיבות מעשיות לפרוש מאופ"ק. מכסות הייצור חונקות כ-30% מכושר ההפקה שלה, בתקופה שבה היא יכולה להיעזר בהכנסות כדי לקזז את הפגיעה בהכנסותיה מתיירות ומעסקים בעקבות המלחמה. בנוסף, פרישה מהארגון מעניקה לה את הגמישות להגדיל משמעותית את תפוקת הנפט בתנאים שלה ולנתב הון להבטחת נתיבי הייצוא שלה באמצעות השקעה נוספת בצינורות שנועדו לעקוף את מצר הורמוז, שאיראן סגרה כמעט לחלוטין.
איראן שיגרה במלחמה כ-2,800 כטב"מים וטילים לעבר איחוד האמירויות - יותר מכל מדינה אחרת, כולל ישראל. ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב שנוכח המתקפות הללו, ומתוך תסכול ממה שמנהיגיה ראו כהיעדר תמיכה מצד שכנותיה הערביות, באמירויות העמיקו את השותפות שלהן עם ארצות הברית - שנשיאה דונלד טראמפ שיבח את החלטת הפרישה מאופ"ק - וגם עם ישראל.
בתחילת השבוע נחשף כי בצעד חסר תקדים, ישראל שלחה במלחמה סוללת כיפת ברזל לאמירויות, ואיתה גם כוחות המתפעלים אותה. בעיתון האמריקני צוין כי באתרי מעקב טיסות נראה שלאורך המלחמה מטוסי תובלה צבאיים נעו בין בסיס נבטים שבדרום לבין האמירויות. ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי לצד חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני, ישראל והאמירויות פועלות לשנות את המאזן האסטרטגי באזור באמצעות כוח צבאי, אם יהיה בכך צורך.
באמירויות חשים זה זמן רב אי נוחות ממעמדם בצל של סעודיה, השכנה הגדולה והשחקן הדומיננטי בשוק הנפט העולמי. שתי המדינות הן לכאורה בעלות ברית, אך מתחרות על השפעה בים האדום, עומדות משני הצדדים בסכסוכים בסודן ובתימן - והופכות יותר ויותר גם למתחרות כלכליות.
חלק גדול מהמתיחות נובע משליטתה של סעודיה באופ"ק ומהאינטרס שלה להגביל את התפוקה כדי לשמור על מחירים גבוהים. האמירויות הגדילו את כושר הייצור שלה לכמעט חמישה מיליון חביות ביום, אך במסגרת מדיניות אופ"ק הן יכולות להפיק רק 3.4 מיליון. איראן ניסתה לנצל את המתיחות בין האמירויות לשכנותיה לקראת המלחמה, כאשר לפי גורמים ערבים, אמרה לגורמים סעודיים ועומאנים כי מתקפות התגובה שלה בעקבות תקיפה אמריקנית יכוונו במידה רבה לאמירויות.
2 צפייה בגלריה
מנהיג סעודיה מוחמד בן סלמאן ונשיא האמירויות מוחמד בן זאיד
(צילום: Nathan Howard/AP, AP)
באחד מחילופי הדברים עם גורמים סעודיים, גורמים איראנים אף הזכירו במפורש את היריבות במפרץ, ובכך למעשה התחייבו להפיל את האמירויות. גורמים סעודיים אמרו כי לא אישרו את המסר. בתגובה לשאלה על העימותים עם האמירויות, גורם סעודי אמר כי מדיניות החוץ של הממלכה שונה מזו של אבו דאבי, והדגיש כי ריאד מעדיפה שלום, יציבות וצמיחה.
האמירויות סגרו מוסדות איראניים בתחומן, ביטלו אשרות לאיראנים ואיימו להקפיא נכסים איראניים, ובכך פגעו בקשר החשוב ביותר של טהרן למערכת הפיננסית והמסחרית העולמית. הם גם דחפו לפעולה צבאית נוקשה יותר. סעודיה, שהתמודדה עם פחות מתקפות איראניות, גינתה פומבית את התקיפות אך נמנעה מניתוק קשרים כלכליים ולא תמכה בפומבי בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לאשר שימוש בכוח כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז, החלטה שזכתה לתמיכת האמירויות.
מדינות המפרץ נקטו במשך זמן רב אסטרטגיית בלימה כלפי איראן, תוך הסתמכות על ארצות הברית שתגן עליהן במקרה של מלחמה. בשנים האחרונות הבטיחו מדינות המפרץ להקים מערכות הגנה משותפות, אבל זה לא קרה - והמלחמה דווקא הרחיקה אותן זו מזו. מאז שטראמפ הכריז על הפסקת אש, גורמים באמירויות הביעו את תסכולם משכנותיהן על מה שהם רואים כחוסר תמיכה.
אנוואר קרקאש, יועץ דיפלומטי לשליט האמירויות, תקף השבוע את מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ואמר כי עמדת הארגון המייצג את מונרכיות חצי האי ערב “היא החלשה ביותר בהיסטוריה”. לדבריו, "הגנה לאומית חשובה מאוד, אבל צריך גם לומר שהסולידריות של מדינות המפרץ לא עמדה במשימה".
