מחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציג נתונים מדאיגים על מגמת ההגירה מישראל. לפי המחקר, מספר הישראלים שעזבו את הארץ ב-2025 לתקופה של שלושה חודשים רצופים ויותר הוא 90,922, מספר נמוך למספר הישראלים שעזבו ב-2024 (91,499), וגבוה במעט מזה של 2023 (86,509).
נתב"ג ריק מנוסעים
נתב"ג ריק מנוסעים
שער היציאה מישראל
(צילום: Alexi J. Rosenfeld/Getty Images)
מספרי העוזבים בשנים אלה נמצאים ברמות שיא ביחס לשנים קודמות. לשם השוואה - בתקופה המקבילה בעשור הקודם עזבו את ישראל רק 183,219 אזרחים (בשנים 2015,2014,2013).
המחקר, שמתבסס על עיבוד נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נערך על-ידי פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' נתאי ברגמן ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול ע"ש קולר.
צוות החוקרים מסביר: "בפרסומים קודמים שלנו על הגירה מישראל (פברואר 26), נעזרנו במדד עזיבה לתקופה של 12 חודשים ויותר. מדד כזה עבור שנת 2025 אינו זמין בשלב זה (ויהיה זמין רק בתחילת 2027). יחד עם זאת, על מנת לזהות מגמות הגירה כבר עתה ולא להמתין לשנת 2027, אנחנו מציגים נתוני הגירה מישראל על בסיס מדד של יציאה מישראל לתקופה של שלושה חודשים לפחות". לפי המחקר, גל ההגירה מישראל שהחל ב-2023 נמשך גם ב-2025 ונמצא ברמות שיא.
פרופ' אטר ציין: "גם ב-2025 אנחנו רואים מספרים מטרידים מאוד של ישראלים שעזבו את הארץ לתקופת זמן משמעותית, ואלו מתווספים לגל ההגירה בשנים 2023 ו-2024. הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראיה צופה פני עתיד - ואם לא יהיה שינוי - גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".
הוא הוסיף: "הממצאים מצביעים על עלייה משמעותית במספר הישראלים שעזבו את ישראל. לאחר שנים ארוכות של יציבות יחסית במאזן ההגירה, הנתונים מצביעים על יציאה משיווי משקל. בשנים 2025-2023 עזבו קרוב ל-270 אלף ישראלים את הארץ (90,000 בכל שנה), וזאת לעומת כ-60,000 בשנה במהלך העשור שבין 2010 ל-2019. במסמך קודם שפרסמנו, זיהינו גידול משמעותי ומדאיג של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאים ובעלי הכנסות גבוהות".
סוגיית ההגירה אינה ייחודית למדינת ישראל, ומדינות נוספות, כמו יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה, לבנון ועוד, סבלו מהגירה משמעותית של אוכלוסיות חזקות. יחד עם זאת, בשונה ממדינות אחרות, להגירה מישראל עלולות להיות השלכות קשות וחמורות במיוחד. הכלכלה הישראלית אינה משופעת באוצרות טבע, והיא מתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההייטק ובתחומים עתירי ידע נוספים.
בתחומים מרכזיים במשק כמו תעשיית ההייטק (המהווה מנוע צמיחה משמעותי), מתן שירותי רפואה מתקדמים או אקדמיה תומכת צמיחה, יש תלות במספר לא גדול של עובדים קריטיים להצלחת הפעילות. הגירה של עובדים אלה ממדינת ישראל תהיה מכה קשה לתעשיות אלה ומהווה סכנה לכלכלה ולחברה הישראלית כולה.
יש להדגיש: אף שהעלייה בהגירה מישראל היא משמעותית ומטרידה, מספר המהגרים הנוכחי אינו מהווה איום על המשק הישראלי. הסכנה האמיתית טמונה ביציאה משיווי המשקל, והחשש שמספרי ההגירה ימשיכו לעלות, ולא יישארו ברמות הנוכחיות. זעזועים שליליים נוספים – פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים – עלולים להצית מנגנוני היזון-חוזר שיובילו לזינוק חד ופתאומי בהיקפי ההגירה, שבו כל מהגר נוסף מגדיל את התמריץ של אחרים בעקבותיו לעזוב. מרגע שמספרי ההגירה יגדלו מעל סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי, ויהיו לו השלכות מקרו-כלכליות חמורות.