הבחירות בשבדיה התפתחו הלילה (בין ראשון לשני) לאחד המרוצים הצמודים ביותר שאפשר לדמיין: לפי התחזית העדכנית של הטלוויזיה הציבורית SVT, שמשלבת בתוכה תוצאות אמת שכבר נספרו, גוש האופוזיציה בהובלת ראש הממשלה לשעבר מגדלנה אנדרסון זוכה ב-175 מתוך 349 המושבים בפרלמנט - בדיוק הרוב הדרוש - לעומת 174 לגוש הימין של ראש הממשלה אולף קריסטרסון. הפער בין המחנות בתחזית עומד על עשירית האחוז בלבד, 49.3% מול 49.2%, ולכן בשלב זה לא ניתן לקבוע מי ינצח.
התחזית של SVT אינה מדגם יציאה רגיל: המודל שפיתח הערוץ משלב את תוצאות האמת המגיעות ממחוזות ההצבעה עם נתונים מבחירות קודמות ומאפיינים דמוגרפיים, ומתעדכן ככל שהספירה מתקדמת. התחזית הראשונה פורסמה לאחר שהתקבלו תוצאות אמת מכ-10% ממחוזות הבחירה, ומאז המספרים ממשיכים להשתנות. SVT הזהירה מראש כי במרוץ כה צמוד גם שינויים קטנים בתוצאות ממחוזות נוספים עשויים להפוך את חלוקת המושבים.
הדרמה גדולה במיוחד משום שהמדגמים הראשונים שפורסמו עם סגירת הקלפיות הציגו תמונה שונה בהרבה. מדגם SVT העניק בתחילה לארבע מפלגות האופוזיציה 51.3% מהקולות ו-183 מושבים, מול 166 לגוש השלטון. גם מדגם של TV4 הצביע על ניצחון למרכז-שמאל. אלא שככל שהחלו להיכנס קולות אמת, הפער הצטמצם במהירות עד לכדי מושב יחיד.
לפי התחזית המעודכנת של SVT, הסוציאל-דמוקרטים של אנדרסון נותרים המפלגה הגדולה ביותר עם 27.6%, ואחריהם מפלגת "המתונים" השמרנית של קריסטרסון עם 20%. "השבדים הדמוקרטים" מהימין הקיצוני, שהיו המפלגה השנייה בגודלה בבחירות הקודמות, יורדים למקום השלישי עם 17.5%. אחריהם מפלגת השמאל עם 8.2%, מפלגת המרכז עם 7.1%, הנוצרים-הדמוקרטים עם 6.3%, הירוקים עם 6.2% והליברלים עם 5.5%. כל שמונה המפלגות, לפי התחזית, עוברות את אחוז החסימה שעומד על 4%.
השאלה הגדולה: האם הימין הקיצוני ייכנס לראשונה לממשלה?
מעבר לשאלה אם קריסטרסון יישאר בתפקיד או שאנדרסון תשלים קאמבק ללשכת ראש הממשלה, הבחירות נתפסו במידה רבה כמשאל עם על מקומה של מפלגת "השבדים הדמוקרטים" בראשות ג'ימי אוקסון בשלטון. המפלגה, שהוקמה בשנות ה-80 וששורשיה כוללים פעילים שהגיעו מארגוני ימין קיצוני וניאו-נאציים, הפכה לאורך השנים מכוח שולי לאחד הגורמים המשפיעים ביותר בפוליטיקה השבדית. מאז 2022 היא אינה חברה רשמית בממשלה, אך מעניקה לה את התמיכה הדרושה בפרלמנט והשפיעה מאוד על מדיניותה - בעיקר בנושאי הגירה, אזרחות, פשיעה וזהות לאומית.
מנהיג "השבדים הדמוקרטים", ג'ימי אוקסון. ייכנס לראשונה לממשלה?
(צילום: REUTERS/Tom Little/File Photo)
לקראת הבחירות העלה קריסטרסון את ההימור: הוא הודיע כי במקרה של ניצחון יהיה מוכן להכניס את "השבדים הדמוקרטים" לממשלה ולהעניק להם תפקידי שרים לראשונה. מדובר בשינוי דרמטי ביחס לעבר: ב-2018 אף הבטיח קריסטרסון לניצולת השואה הדי פריד כי מפלגתו לא תשתף פעולה עם המפלגה, אך ארבע שנים לאחר מכן כבר הסתמך עליה כדי לעלות לשלטון - וכעת הוא מוכן להכניסה לקבינט. אנדרסון הפכה את האפשרות הזאת לאחד הנושאים המרכזיים בקמפיין. לאחר שהצביעה אתמול היא אמרה כי הבחירות יקבעו אם שבדיה תקבל "לראשונה מפלגת ימין קיצוני שהוקמה בידי ניאו-נאצים בממשלה", או ממשלה בראשותה.
אלא שהתוצאה המסתמנת היא מורכבת עבור "השבדים הדמוקרטים". מצד אחד, אם גוש הימין ישיג בסופו של דבר את הרוב, הם עשויים לקבל לראשונה תיקי שרים. מצד שני, התחזיות מצביעות על ירידה בכוחם ועל אובדן המקום השני למפלגת המתונים של קריסטרסון, אחרי שנים שבהן הגדילו את חלקם כמעט בכל מערכת בחירות. ב-2022 זכו ב-20.5% מהקולות והפכו למפלגה השנייה בגודלה במדינה.
ארבע שנות שלטונו של קריסטרסון היו תקופה של שינוי משמעותי בשבדיה, שהייתה במשך עשורים מזוהה עם מדיניות הגירה ליברלית יחסית. בתמיכת "השבדים הדמוקרטים" הקשיחה הממשלה את תנאי ההגירה והאזרחות, הרחיבה את סמכויות המשטרה והנהיגה שורה של צעדים שנועדו להגדיל את מספר המהגרים שעוזבים את המדינה. מספר מבקשי המקלט ירד בתקופת הממשלה לשפל של כ-40 שנה, ובתחילת השנה הוגדל באופן דרמטי המענק המוצע למהגרים מסוימים שמסכימים לעזוב את שבדיה מרצונם - עד 350 אלף קרונות, כ-37 אלף דולר לאדם.
רה"מ קריסטרסון. הקשיח את מדיניות ההגירה במהלך ארבע שנות כהונתו
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
הממשלה נימקה את הקו החדש בין היתר בקשיי האינטגרציה ובפשיעת הכנופיות שפגעה במדינה בשנים האחרונות. קריסטרסון הציג בקמפיין גם את הירידה בפשיעה כהישג מרכזי: לפי הנתונים שציטט, מספר מקרי המוות מירי ירד בכ-75% מאז שהגיע לשלטון. מנגד, מבקרי הממשלה טענו כי חלק מצעדיה פוגעים בזכויות אזרח וכי "השבדים הדמוקרטים" הצליחו להזיז את השיח הפוליטי כולו ימינה.
ועדיין, התמונה אצל המצביעים אינה חד-משמעית. לפי מדגם SVT, כשליש מהמצביעים החליטו למי להצביע רק בשבוע האחרון. אצל הליברלים - מפלגה שבמשך חודשים הייתה בסכנה שלא לעבור את אחוז החסימה - השיעור הגיע ל-64%. עוד עולה מהמדגם כי 12% ממצביעי מפלגת המתונים בבחירות 2022 עברו הפעם לאחת ממפלגות האופוזיציה.
גם אם אנדרסון מנצחת - מחכה לה פלונטר
מגדלנה אנדרסון, בת 59, כבר כיהנה כראש הממשלה בין 2021 ל-2022, והייתה האישה הראשונה בתולדות שבדיה בתפקיד. הסוציאל-דמוקרטים שלה הם מפלגת השלטון ההיסטורית של המדינה והנהיגו את רוב ממשלות שבדיה מאז מלחמת העולם השנייה. אלא שגם 175 מושבים לגוש שלה לא מבטיחים ממשלה פשוטה: לצד הסוציאל-דמוקרטים נמצאות מפלגת השמאל, הירוקים ומפלגת המרכז - ארבע מפלגות שהפערים ביניהן משמעותיים. מפלגת המרכז ומפלגת השמאל הציבו זו לזו קווים אדומים, ומחלוקות ביניהן קיימות בין היתר סביב מיסוי, מדיניות כלכלית ואנרגיה גרעינית. לכן תוצאה שבה האופוזיציה משיגה רוב של מושב אחד בלבד עשויה להוביל למשא ומתן מורכב ואף לממשלת מיעוט.
לעומת זאת, אם גוש הימין ינצח, הדרך העקרונית לקואליציה ברורה יותר: המתונים, השבדים הדמוקרטים, הנוצרים-הדמוקרטים והליברלים כבר משתפים פעולה במסגרת הסכם השלטון הנוכחי. השינוי הגדול יהיה מעבר אפשרי של "השבדים הדמוקרטים" מתמיכה מבחוץ להשתתפות מלאה בממשלה.
אנדרסון בימיה כראש ממשלה ב-2022. לא יהיה לה קל גם אם תנצח
(צילום: רויטרס)
בשני המחנות גם זוכרים היטב את ליל הבחירות הקודם. ב-2022 הצביע מדגם היציאה של SVT על יתרון למחנה של אנדרסון, אולם ככל שהתקדמה הספירה התהפכה התמונה - ובסופו של דבר היה זה קריסטרסון שהקים את הממשלה. משום כך, ובוודאי כשהפער הנוכחי עומד על מושב אחד בלבד, אף צד אינו יכול עדיין להכריז על ניצחון.
ומה המשמעות עבור ישראל?
גם בירושלים יש סיבה לעקוב אחרי המרוץ. באופן יחסי, ניצחון של גוש הימין יהיה התרחיש הנוח יותר מבחינת ישראל – בעיקר אם "השבדים הדמוקרטים" ייכנסו לממשלה, שכן היא נחשבת למפלגה הפרו-ישראלית ביותר מבין הכוחות הגדולים בשבדיה: היא תומכת בזכות ישראל להגנה עצמית, מסתייגת מההכרה השבדית במדינה פלסטינית ואף קוראת להעביר את שגרירות שבדיה בישראל לירושלים ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומי הביטחון והמחקר. עם זאת, גם היא קוראת לישראל לעצור את הרחבת ההתנחלויות ולפעול נגד מתנחלים אלימים.
גם ממשלת קריסטרסון נקטה בתחילת המלחמה קו אוהד יחסית לישראל והדגישה את זכותה להגן על עצמה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. היא גם הפסיקה בסוף 2024 את תמיכת הליבה השבדית באונר"א. אלא שבשנתיים האחרונות היא החריפה באופן ניכר את הביקורת על ממשלת ישראל: שבדיה דוחפת באיחוד האירופי לסנקציות נוספות על מתנחלים קיצונים ועל שרים ישראלים קיצונים, ורק בשבוע שעבר הצטרפה למדינות שהודיעו כי יקידמו או ישקלו הגבלות על סחר עם ההתנחלויות.
מחאות נגד ישראל במאלמו ב-2024
(צילום: גיל נחושתן)
ממשלה בהובלת אנדרסון צפויה ללכת רחוק יותר. הסוציאל-דמוקרטים דורשים להקפיא את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל כל עוד ישראל אינה עומדת, לטענתם, בדרישות המשפט הבינלאומי; להרחיב משמעותית את הסנקציות נגד מפעל ההתנחלויות; לאסור יבוא מוצרים מההתנחלויות לשבדיה; ולהחזיר את המימון לאונר"א. המפלגה מגנה גם את חמאס ותומכת בפתרון שתי המדינות, אך הקו שלה כלפי הממשלה בירושלים תקיף משמעותית מזה של מרכיבי גוש הימין.
לכך מצטרף גם מטען היסטורי: הממשלה הסוציאל-דמוקרטית היא שהכירה במדינה פלסטינית ב-2014, צעד שהוביל אז למשבר חריף ביחסים עם ישראל. לכן אם אנדרסון אכן תחזור לראשות הממשלה, ניתן לצפות להמשך - ואף להחרפה - של הלחץ השבדי על ישראל בזירה האירופית.
