מחר בבוקר ייפתחו דלתות בתי הספר ברחבי הארץ, אך בקריית שמונה וביישובי אצבע הגליל, שנת הלימודים החדשה נפתחת בתחושה שונה לחלוטין. אחרי שלוש שנות מלחמה, חודשים ארוכים של פינוי, מוסדות חינוך שנסגרו וקהילות שנקרעו, הקיץ האחרון בצפון היה לראשונה שקט ויציב יחסית.
תלמידים מתגוננים בכיתה בקריית שמונה
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
ברחובות העיר הורגשה שמחה, נערכו פסטיבלים, והתעורר רצון אמיתי לבנות מחדש. אך מתחת לפני השטח, הצלקות עדיין מורגשות היטב. מערכת החינוך המקומית פותחת את השנה עם פחות תלמידים מאשר באוקטובר 2023, עם כיתות קטנות ולא תקניות שמחייבות תקציבי עתק רק עבור החזקת תקני הוראה, ועם מאבק עיקש להחזיר את המשפחות שבחרו להישאר במרכז הארץ.
קריית שמונה פונתה מרוב תושביה עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל. שלושה מתושבי העיר נהרגו, עשרות נפצעו והעיר ספגה נזק נרחב לבתים ומבנים. מאז הפסקת האש חזרו לקריית שמונה רק כשני שלישים מהתושבים - שחלקם יצאו להפגין כמה פעמים, בזעקה לתשומת לב ממשלתית, והכרה בעיר כאזור מוכה אסון הדורש טיפול מעמיק ונקודתי.
במהלך 2026 הושקעו במערכת החינוך בחבל "תנופה" 456 מיליון שקל, גידול של כ-70% בתוך שנה. במנהלת תנופה לצפון מצהירים כי החינוך הוא המנוע המרכזי ליעד של כ-100 אלף תושבים חדשים בצפון בתוך עשור. אך האתגר החינוכי הוא מהמורכבים ביותר, לאחר עשורים של אפליה והשקעות בחסר - והוא אתגר שנכון אולי למערכת החינוך הישראלית כולה.
ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר, הציגהה מתווה במטרה להתמודד עם האתגר להחזרת המוטיבציה לתושבים. התוכנית כוללת חיזוק מעמד המורים והמנהלים, העברת סמכויות לשטח, קבינט חינוכי־אזרחי לשעת חירום, שנת מכינה לאומית בכיתה י"ב, תקצוב דיפרנציאלי ועיגון החינוך הממלכתי־חרדי. לדברי בלוך, שהצטרפה לאחרונה למפלגת "האחדות" של גלעד ארדן: "הליבה מתחילה ונגמרת במורים ובמנהלים, והחינוך הוא המפתח לחיזוק החוסן ולצמצום השסע בישראל".
