כתב האישום נגד בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, וגם נגד יתר הנאשמים בפרשת ההברחות לרצועת עזה, מעלה שאלות רבות. אחת מהן היא מדוע הפרקליטות מייחסת להם עבירה של סיוע לאיוב בזמן מלחמה, כאשר בתיקים קודמים ודומים, בהם הבריחו נאשמים סחורות לרצועה, הפרקליטות נמנעה מלייחס להם את אותה עבירה?
כך למשל, במאי אשתקד, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שלושה תושבי אל-עזאזמה שבנגב בגין מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור, ייצוא סם מסוכן ועבירות נוספות, לאחר שהבריחו סמים לרצועת עזה באמצעות רחפנים. לא יוחסה להם עבירה של סיוע לאויב בזמן מלחחה, אף שבכתב האישום תואר כי בין 2024 ל-2025 אותרו מעל 50 חציות גדר של רחפנים מישראל לרצועה - רחפנים שיכולים להגיע לידי המחבלים.
בצלאל זיני בדיון בבית המשפט, הבוקר
(צילום: הרצל יוסף )
אין ספק שסמים ורחפנים בידיים של ארגון טרור, כמו במקרה של שלושת תושבי הנגב, הם מסוכנים יותר מאשר סיגריות. ואולם, סיגריות בעזה בתקופת המלחמה הן מטבע עובר לסוחר, ולא מוצר צריכה. "הרי הן לא הוברחו כדי להימכר ב'אושר עד' רפיח או ב'רמי לוי' שג'אעיה", אמר בעוקצנות גורם במערכת האכיפה. "ערכן כה רב כי במסגרת הסיוע ההומניטרי לא נתנו להכניס סיגריות. אם הנאשמים היו מעבירים כסף מזומן לחמאס, מישהו היה חושב שזה לא סיוע לאויב? באותה עת גם אין בדיוק מערכת בנקאות בעזה והמסחר הוא בסחורות, כמו פעם".
הסערה סביב הפרשה מעלה את השאלה - האם אין מדובר באכיפה בררנית? במקרה של תושבי אל-עזאזמה, בכתב האישום ציינו בפרקליטות כי ב-7 באוקטובר השתמש חמאס ברחפנים אזרחיים שהוסבו לרחפני נפץ, ועד היום ממשיך ארגון הטרור להשתמש ברחפנים לטובת תקיפת כלים משוריינים של צה"ל ועמדות של חיילי צה"ל, כמו גם לצורכי מודיעין.
במקרה של הטבק והסיגריות, מדובר בסחורות שהכניסו לכיסו של ארגון הטרור חמאס מאות מיליוני שקלים מתחילת המלחמה, באופן שמסייע לו לשמור על שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית בשטח. הפרקליטות מייחסת לזיני שלושה סבבים של הברחות של כ-14 קרטוני סיגריות דרך מעבר סופה, תמורתם קיבל 365 אלף שקלים.
"אכן היה כאן שינוי במדיניות האכיפה", הודה אותו גורם. "את השינוי יזם ראש השב"כ החדש זיני. השב"כ היה עסוק במלחמה ובהשבת החטופים, וזה לא היה בקשב הארגוני שלו. אחרי שזיני הבין שמדובר בתופעה מאוד בעייתית והצטברו אצלם מידעים על היקף התופעה, היחס השתנה. יש חוות דעת של השב"כ לגבי הסיכון הביטחוני בהברחות". הטענה לשינוי לא עולה רק מצד הגורם במערכת האכיפה, אלא גם מהודעת שב"כ שפורסמה אתמול בנושא.
רק בחודש ינואר האחרון עצרה המשטרה שלושה תושבי הנגב בחשד שהבריחו 145 ק"ג חשיש לתוך הרצועה. המשטרה ייחסה להם עבירות של ייצוא סמים מסוכנים וכניסה לא מוסמכת למקום צבאי, כשככל הנראה השב"כ לא נכנס לתמונה במקרה הזה. ואכן, הגורם מוסיף כי "רוב המקרים הנקודתיים שנתפסו כלל לא הובאו לידיעת השב"כ, ולכן הם טופלו ברמת המכס או חקירת רגילה בתחנת משטרה מקומית. אף אחד לא אמר לרשויות האלה (צבא, מכס, משטרה - א"ק) שצריך לטפל בזה אחרת".
הפרשה הנוכחית התגלתה ע"י מג"ד בגולני שדיווח גם לגורמי הצבא וגם לרכזי השב"כ. "ייתכן שגם חלק מהמקרים הקודמים ייבחנו ויוחלט להעביר את חקירתם לפסים ביטחוניים, ככל שזה יהיה רלוונטי ואפשרי נוכח חלוף הזמן, נסיבות המקרה וההיתכנות החקירתית. בנוסף, יש הבדל בין הברחה נקודתית שנתפסת במעבר הגבול לבין רשת הברחות משגשגת. באותה מידה, יש הבדל בין ניסיון הברחה שלא צלח ואתה לא יודע למי רצו להעביר את הסחורה, אולי לתת לחיילים בעזה, לבין הברחה שכל השרשרת בה ידועה".
3 צפייה בגלריה
הכסף מהסיגריות מסייע לארגון הטרור להשתקם. מחבלי חמאס ברצועה
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
הגורם הוסיף כי מערכת האכיפה מודעת לשינוי במדיניות בנוגע להברחות. "נתמודד עם הטענות. אגב, נניח שקודם המדיניות הייתה שגויה, האם לא ראוי לשנות אותה כשמגלים שמדובר בתופעה משמעותית וכשנחשפת רשת הברחות מקצועית?", תהה.
סניגוריו של זיני, עו"ד עדי קידר ואסף קליין, הביעו תרעומת, כמו יתר הסניגורים, על השינוי בעבירות שייוחסו למרשם. זאת לאחר שהנאשמים נחקרו רק השבוע על העבירה הזו. עו"ד קידר ציין כי "אנחנו מאמינים בחפותו. לגבי העבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה - עולם הפוך ראיתי. מדובר במי שתרם כל חייו וסיכן את חייו למען המדינה. זה עולם הפוך. המחוקק - הכנסת - לא פיללה וחלמה שהעבירה תחול על סיטואציה של הברחת סיגריות".
