96 תלמידים מכיתות א' עד י"ב' הורחקו לצמיתות במהלך שנת 2025 מבתי הספר, כך עולה מנתונים רשמיים שנמסרו בדוח השנתי בנושא הרחקת תלמידים לוועדת החינוך של הכנסת. התלמידים הורחקו בשל מעורבות באלימות חמורה ואי קבלת סמכות, אלימות כלפי הצוות החינוכי, אלימות מינית ושימוש או סחר בסמים. במהלך ה-11 השנים האחרונות, בין 2015 ל-2025 הורחקו לצמיתות מבתי הספר בישראל 1013 תלמידים בסך הכול.
מהנתונים הרשמיים עולה שמגמת ההרחקה לצמיתות של תלמידים נמצאת בעלייה - כך למשל, בשנת 2012 הורחקו 46 תלמידים "בלבד". ב-2018 עלה מספר התלמידים שהורחקו ל-123. בשנת 2024 הורחקו ממוסדות החינוך בישראל 113 תלמידים ובשנה שעברה עמד מספר המורחקים על 96 תלמידים. הדוח מסביר את הירידה הקלה במספר המורחקים בהקלה מסוימת במצב הביטחוני. עם זאת, הנתונים מעלים כי מספר ההרחקות המתבצעות כאשר קיים סיכון מידי לתלמיד וסביבתו כמעט הוכפל - 18 תלמידים הורחקו בגין סיבה זו ב-2025 לעומת 10 הרחקות בשנת 2024.
בדוח נכתב כי כמחצית מהמורחקים (49%) בשנת 2025 נאלצו לסיים את לימודים בשל הפרות משמעת ואי קבלת סמכות. בשנת 2024 הורחקו בשל כך 47% מכלל המורחקים. בשנה שעברה הסיבה ל-21% מההרחקות היא מעורבות באלימות חמורה. 21% נוספים הורחקו בשל מה שהוגדר כ"התנהגויות חריגות". בשנת 2024 עמד שיעור המורחקים על רקע זה על 20% ו-19% הורחקו על רקע אלימות חמורה. הסיבה הרביעית הנפוצה להרחקת תלמידים היא על רקע אלימות כלפי מורים.
עוד עולה מהדוח כי תלמידים מורחקים מהלימודים יותר מתלמידות - 60% מהמורחקים (58 תלמידים) בשנת 2025 היו בנים, לעומת 40% בנות שהורחקו (38 תלמידות). פרט לכך עולה מהדוח כי 8 תלמידים שהורחקו בשנת 2025 למדו בבית ספר יסודי (כיתות א' עד -ו'). 38 תלמידים למדו בכיתות ז' עד ט', ו-50 תלמידים שהורחקו היו תלמידי י' עד י"ב. 55% מהמורחקים למדו בחינוך הממלכתי דתי כש-34% מתוכם (7 תלמידים) למדו במסגרות של החינוך החרדי.
מהדוח עולה, כי 26% מהתלמידים שהורחקו לצמיתות ב-2025 אינם רשומים עד היום במוסד חינוכי כלשהו ומוגדרים כנושרים גלויים, זאת לעומת 17% אחוזים בשנה שקדמה לה. 72% מהמורחקים לומדים במסגרות שונות לעומת 78% מהתלמידים שנשרו שנה קודם לכן. בהקשר לזה יש לציין כי משרד החינוך והרשויות המקומיות נדרשים לאתר עבור התלמידים המורחקים מסגרות חינוכיות טיפוליות או שיקומיות כגון כיתה קטנה, מסגרת של חינוך מיוחד או מסגרת אחרת.
2 צפייה בגלריה
"לשמור על איזון בין משמעת לזכויות התלמיד". דיון בוועדת החינוך
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
השפעת המלחמה - אלימות חריגה
מחברי הדוח סבורים כי הגידול בהרחקות לצמיתות מושפע מהמצב הביטחוני על רקע מלחמת חרבות ברזל. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בתופעות של אלימות חריגה וקשה. מפילוח הנתונים עולה כי רוב התלמידים הורחקו בשל שילוב של כמה גורמים ולא רק גורם אחד. 57% מהמורחקים היו מעורבות בהפרות משמעת ואי קבלת סמכות, 8% היו מעורבות באלימות קשה כלפי הצוות החינוכי, 1% היה מעורב באלימות מינית ו-1% נוסף בשימוש או בסחר בסמים. עוד עולה מהנתונים כי 25% מהתלמידים היו מעורבות בהתנהגויות חריגות.
בנוגע לבקשות ערר על ההרחקות - בשנת 2025 הוגשו 25 בקשות כאלו ורק 6 התקבלו. בשנת 2024 הוגשו 49 בקשות ערר כש-18 מתוכן התקבלו. על פי המדיניות המקובלת - הערר מתקבל במקרים בהם התלמיד וההורים עברים תהליך ומגיעים לוועדת ערר עם הבנה טובה יותר של הנסיבות, לקיחת אחריות וכוונה לשינוי בהתנהגות. כמו כן, נדרשים התלמידים וההורים להפגין מחויבות להליך טיפולי ולשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי. לעומת זאת, דחיית הערר מתבצעת כשלמרות הניסיונות הרבים - לא חל כל שיפור בנושא האלימות אצל התלמיד - או במקרים של אלימות חריגה במיוחד שמקשה על המשך שילובו של התלמיד בבית הספר.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, מסר בתגובה לנתונים: "חייבים לשמור על איזון בין משמעת לזכויות התלמיד”.
"את התלמידים צריך לחבק ולעצב"
טובה בן ארי, ששמשה עד לאחרונה כמפקחת הארצית על זכויות התלמיד במשרד החינוך, ציינה כי הנתונים הרשמיים אינם משקפים בהכרח את הנתונים בפועל משום שבתי הספר מדווחים על הרחקת תלמידים אך ורק כשמדובר בהרחקה לאלתר - כך שייתכן שישנם תלמידים שלא לומדים בפועל אך לא מופיעים בנתונים הרשמיים.
בן ארי אמרה ל-ynet: "על מערכת החינוך לקדם שינוי בתפיסת התלמידים , כאזרח צעיר הזקוק להכוונה ולא רק על-ידי ענישה חמורה שלרוב מעמיקה את הניכור למערכת. את התלמידים הטועים צריך לחבק ולחנך - לעצב אותם עם ההורים בשיתוף פעולה עם גבולות ברורים. חשוב שיחד עם התלמידים וההורים יידעו את גבולות זכויות וחובת האחריות". היא הוסיפה כי "במידה ולבית הספר אין משאבים אנושיים לזיהוי מצוקות ראוי להתייעץ עם פסיכולוג גורמי מקצוע נוספים כדי למצוא את החולשות ולחזק אותו , בדאגה אמיתית".
שר החינוך יואב קיש ציין במסמך נלווה להגשת הדוח כי "משרד החינוך ממשיך לנהוג במדיניות של אפס סובלנות למקרי אלימת, תוך קידום מענים טיפוליים וחינוכיים לכלל התלמידים בתוך מערכת החינוך- בזמן שגרה וגם בשנה זו, בזמן מלחמה ממושכת עם אתגריה השונים, המשתקפים בחברה הישראלית. זאת בהלימה לכך שמערכת החינוך שלמה לה למטרה לצמצם את מקרי ההרחקה לצמיתות - ואת הנשירה הגלויה בכל המגזרים ובכל המסגרות".
