ארצות הברית העבירה מסר לישראל שכדאי לחכות כמה ימים כדי לראות אם ניתן להגיע להסכם - ואם לא, נלך לפעולה משותפת, ולא כדאי לבזבז זאת על היגררות לחילופי מהלומות מוגבלות.
בניגוד לאווירה המתלהמת, אין הכרח לתקוף מיד בתגובה לירי האיראני לצפון. צעד כזה גם יכול להיות מוגבל, מכיוון שבשביל תגובה משמעותית צריך לטפל קודם בהגנה האווירית האיראנית. ישראל זקוקה גם לסיוע האמריקני להצלה במקרה הצורך, וגם ביירוטים.
כעת בישראל מתנהלים דיונים, והשאלה העיקרית היא אם לחכות ואם כן, עד כמה. ההנחה היא שהאיראנים יקשיחו עמדות במשא ומתן, וצה"ל יוכל להוציא לפועל מכה בשיתוף ארה״ב. אפשרות נוספת היא לעבור לערוץ תקיפה חשאי בתגובה לירי.
לדברי גורם ישראלי בכיר, "התגובה צריכה להיות בזמן שמתאים לישראל מכל הבחינות, ולא בזמן שהאיראנים והטלוויזיות (כלומר המסרים בערוצים, רב"י) מצפים לו".
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, מצידו, אמר בהערכת מצב עם פורום מטכ"ל כי "צה"ל יכה באויב בעוצמה ברגע שיינתן אור ירוק".
בעניין לבנון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צדק כשאמר שהתקיפה לא תואמה איתו אישית - אבל כן נמסרה הודעה לפיקוד המרכז האמריקני (סנטקום), ולא התקבל מסר שאוסר על הפעולה, אלא ניכרה הבנה.
מבחינת ישראל, בכל מקרה, לא להגיב בכלל לאיראן יוביל לאובדן ההתרעה, ויעביר מסר שהיא כבר אינה יכולה לפעול להגנתה על פי שיקולי ההנהגה המדינית. במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 המצב היה דומה: העיראקים ירו סקאדים על ערי ישראל, וצה״ל כבר התכונן למבצע במערב עיראק. אבל הנשיא ג׳ורג׳ בוש האב דרש שלא לפעול, כדי שהקואליציה שכללה מדינות ערביות לא תתפרק - וכך היה. מאוחר יותר נתפס המהלך כנבון מדינית אבל ככזה שפגע בהרתעה הישראלית.
