חמאס בחר ראש חדש כמעט שנתיים אחרי חיסולו של יחיא סינוואר: ארגון הטרור הודיע היום (שני) רשמית כי חליל אל-חיה, שהתמודד מול חאלד משעל, נבחר לראש הלשכה המדינית - כיממה לאחר הדיווח אתמול שלפיו חמאס החל בתהליך לבחירת ראש לשכה מדינית חדש, שיחליף את "מועצת החמישייה" שניהלה את הארגון מאז חיסול סינוואר באוקטובר 2024. לפי ערוץ "אל-ערבי" הקטארי, אל-חיה ניצח את משעל על חודו של קול: 34 מול 35.
אל-חיה, ראש תנועת חמאס ברצועת עזה בפועל וראש משלחת המשא ומתן של חמאס, נחשב למקורבו המובהק של סינוואר ולבעל ברית הדוק של הציר האיראני. הוא גבר בבחירות על משעל, ראש חמאס בחו"ל, שכבר הנהיג את הלשכה המדינית בעבר ומייצג קו עצמאי יותר מול טהרן, עם זיקה חזקה לקטאר ולטורקיה.
מקורות בחמאס ציינו אתמול כי חברי מועצת השורא ברצועת עזה הצביעו "כמעט פה אחד" בעד אל-חיה, ההכרעה הסופית התקבלה לאחר שקלול קולותיהם של חברי המועצה בגדה המערבית ובחו"ל. לפי הדיווח אתמול בא-שרק, בתהליך השתתפו באופן חסר תקדים גם חברי מועצה שהם אסירים ביטחוניים השוהים בבתי הכלא בישראל, והצבעתם מועברת בדרכים חשאיות.
בעקבות בחירת אל-חיה, מרכז הכובד של התנועה יישאר בתוך רצועת עזה. במקרה כזה, עלי אל-עמודי צפוי להתמנות לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, בעוד זאהר ג'בארין ימשיך להחזיק בתיק הגדה המערבית.
לפי תקנון חמאס, התנועה מקיימת בחירות פנימיות מדי ארבע שנים. לאחר חיסול סינוואר, ומאחר שהתנאים המבצעיים לא איפשרו קיום בחירות, הקימה חמאס "מועצה פיקודית זמנית" בת חמישה חברים. בראש המועצה עמד מוחמד דרוויש (המוכר בכינוי "אבו עמר חסן"), יו"ר מועצת השורא הכללית, וחברו בה ראשי שלושת המחוזות (עזה, גדה, חו"ל) ומזכיר הלשכה המדינית שזהותו נותרה חסויה לחלוטין משיקולי אבטחה.
האיש שהפך לפנים של חמאס
אל-חיה, "אבו אוסאמה", נולד ברצועת עזה בשנת 1960, ונחשב לפעיל בחמאס מאז הקמתו בשנת 1987. הוא הצטרף לאחים המוסלמים בשנות ה-80 המוקדמות, הארגון שממנו צמח חמאס, והיה פעיל בו יחד עם איסמעיל הנייה ועם סינוואר. אל-חיה גדל בשורות חמאס, ולאורך השנים הוא נעצר כמה פעמים על ידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה.
אל-חיה נחשב לאדם דתי די אדוק. הוא למד לתואר ראשון בעזה, מחזיק בתואר שני מאוניברסיטה בירדן ותואר דוקטור מהאוניברסיטה לקוראן ולמדע איסלאמי בסודן. בשנות ה-80 וה-90, לפי אל-ג'זירה, היה חלק מבניית מנגנונים פנימיים שישמשו לימים את חמאס, ובהם מנגנון ביטחון ארגוני שכלל מניעת חדירות מודיעיניות של ישראל. אל-חיה, לפי הרשת הקטארית, טען כי באחת הפעמים שנעצר באינתיפאדה הראשונה, עבר חקירות ועינויים קשים בכלא - שבהן לדבריו כמעט מת.
2008, עם מחמוד א-זהאר
(צילום: רויטרס)
בשנת 2006, הוא נבחר לפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס - בבחירות האחרונות שהתקיימו לפרלמנט, ובהן זכה חמאס ברוב המושבים. הוא כיהן בעזה גם כראש לשכת ההסברה של חמאס, ולאורך השנים צבר עוד כוח וניסיון. בשנת 2017, כשיחיא סינוואר נבחר למנהיג חמאס ברצועה, נבחר אל-חיה לסגנו.
אל-חיה איבד לאורך השנים ארבעה בנים מתקיפות ישראל. ביתו הופצץ ב-2007 וב-2014. בתקיפה במבצע "צוק איתן" נהרגו בנו הבכור אוסאמה, יחד עם כלתו ובנו. עוד קודם לכן, ב-2008, נהרג בנו חמזה. המאם, בן נוסף, נהרג בתקיפה הישראלית בדוחא - שבה ניסתה ישראל לחסל את אל-חיה עצמו יחד עם בכירים נוספים בחמאס. התקיפה הזו נכשלה. במאי האחרון חוסל בנו עזאם בתקיפה בעיר עזה.
לפני 7 באוקטובר, אל-חיה עזב את רצועת עזה לחו"ל - כנראה כהכנה לכך שיצטרך לייצג את חמאס ברצועה בכל הזדמנות שתהיה למו"מ. אל-חיה הוביל שיחות שהתקיימו בין ישראל לחמאס בצורה עקיפה בכמה הזדמנויות, והיה גם שליח ארגון הטרור לשיחות שהתקיימו בדמשק עם משטר אסד, כדי לשים קץ לסכסוך בן עשור אחרי התמיכה שהביע חמאס תחת חאלד משעל במורדים עם פרוץ מלחמת האזרחים.
חיבוק מנחם מארה"ב
אל-חיה, מאז חיסולם של איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר, הפך לפנים הציבוריות המוכרות של חמאס, והיה מי שהופיע מול המצלמות כדי לנאום באירועים מרכזיים - או למתן עדכונים על המגעים לעסקה כשצריך היה. כמי שהוביל את המו"מ לעסקה שסיימה את המלחמה בעזה והביאה לשחרור החטופים, הוא גם פגש באופן ישיר את שליחי הממשל האמריקני סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר ואדם בוהלר.
"זה היה רגע אנושי": וויטקוף על החיבוק עם אל-חיה
(צילום: התוכנית "60 דקות" תשודר בyes ובyes VOD)
ב"ניו יורק טיימס", לדוגמה, דווח כי אל-חיה קיבל חיבוק מנחם מסטיב וויטקוף לאחר מות בנו בתקיפה הישראלית בקטאר, שממנה כאמור ניצל אל-חיה. בהמשך דווח כי בלחץ ישראלי, נמנעו פגישות נוספות דומות.
בישראל היו מי שסימנו אותו, אבל לאור מעורבותו במגעים לעסקה והעובדה שהוא דווקא מי שכן הוכיח את נכונותו להתגמש בפני האמריקנים, נראה שאל-חיה כבר לא יעד לחיסול. על 7 באוקטובר הוא אמר כי מדובר ב"כשל צבאי ישראלי". הוא טען שמחבלי חמאס תכננו "פעולה מוגבלת לחטיפת חיילים" לצורכי חילופי שבויים, אבל המתקפה התרחבה כי "יחידות הצבא התמוטטו". אל-חיה, כמו סינוואר, התפאר בכך שהטבח החזיר את הסוגיה הפלסטינית אל השיח הבינלאומי.
למרות שהתוכנית האמריקנית כוללת את הפסקת שליטתו של חמאס ברצועה ואת פירוזו מנשק, אל-חיה הבהיר לא אחת שהוא לא מקבל זאת ואמר כי "מי שחושב על היום שאחרי חמאס - חושב על אשליות", וטען כי "מבול אל-אקצא (השם שנתן חמאס למבצע) היה תגובה לזלזול בעם הפלסטיני ולהפניית העורף אליו".
ימשיך את הקו?
למרות החיבוק המנחם, אל-חיה התמודד על ראשות הלשכה המדינית של חמאס מול משעל, והעובדה שגבר עליו יכולה להעיד על הכיוון שאליו ייקח את חמאס. לאחר חיסול סינוואר, אל-חיה כונה מנהיג הארגון בעזה אף שלא נערכו שם בחירות פנימיות עד הימים האחרונים, ואף שאל-חיה כלל לא נכח שם מאז 2023. הוא כן היה אחד מהאנשים שהיו יחד עם איסמעיל הנייה בטהרן, בבית ההארחה שבו חוסל ביולי 2024. הוא שרד את הפיצוץ שהתרחש בחדר של הנייה, ולא נפגע.
אל-חיה מתראיין בשארם, אחרי ניסיון החיסול בדוחא
בעיצומה של המלחמה, הנייה פגש לפחות פעמיים את מנהיג חיזבאללה המחוסל חסן נסראללה בביירות. הוא גם ביקר עם משלחת של חמאס את המנהיג העליון המחוסל של איראן, עלי חמינאי.
הבחירה בו עשויה לסמן את הקו שבו הלך חמאס מאז שנת 2017, אז נבחר הנייה למנהיג חמאס אחרי 21 שנים שבהן היה בתפקיד משעל. אל-חיה ידוע כמי שמשמר קשרים הדוקים עם טהרן, כמו סינוואר והנייה. תחת השניים הללו, לפי מסמכי שלל של צה"ל שנחשפו, התנהלו קשרים ענפים בין ארגון הטרור הסוני לרפובליקה האיסלאמית, כולל בקשות לתמיכה של 15 מיליון דולר בחודש והבטחות כי הכספים לא יילכו ל"חמאס חו"ל" של משעל.
אבל גם שאלת התמיכה העתידית של איראן נמצאת בערפל. על רקע ההסלמה באזור, לא ברור איזה הסכם סופי ייחתם, אם בכלל, בין ארה"ב לטהרן - ואם הוא יכלול את הדרישה לעצור את התמיכה בשלוחי איראן, ובהם חמאס. אבל גם אם איראן תישאר מאחור, אל-חיה, שכבר חי את חייו בקטאר וביקר לא אחת גם בטורקיה, יוכל להסתמך גם עליהן.
סדרי העדיפויות שלו עשויים להיות שונים מאלה שהציג משעל - והוא כנראה ינסה, כעזתי, לשמור את מרכזיותה של רצועת עזה באסטרטגיה החמאסית - ולפתח את המשך השליטה שם, או לכל הפחות את שיקום הזרוע הצבאית של הארגון.
