אחד הסיוטים הגדולים ביותר בעולם התעופה הוא לאו דווקא מחבל שמנסה לפרוץ אל תא הטייס מבחוץ, אלא איום שמתעורר בתוך החדר הסגור עצמו. הדרמה שהתחוללה בטיסת פליי דובאי לתל אביב המחישה בדיוק את זה: מערכות האבטחה והדלתות המשוריינות הופכות לחסרות אונים כשהסכנה יושבת ממש על ההגאים.
גיבור הטיסה משחזר את ההשתלטות
(צילום: דוברות ראש הממשלה, צילום: לפי סעיף 27א' מחוק זכויות יוצרים)
התובע הכללי של איחוד האמירויות הודיע היום (שבת) כי חקירת האירוע העלתה שטייס המשנה ניסה לבצע "פעולת טרור": הוא תקף את הקברניט בתוך תא הטייס באמצעות גרזן חירום וניסה להשתלט על מערכות ההטסה. לדבריו, החקירה נמשכת במטרה לחשוף את מלוא נסיבות האירוע והמניעים שעמדו מאחוריו.
בתוך פחות מחצי דקה צלל המטוס כ-14 אלף רגל, ורק תושייתו של הקברניט הפצוע – שהצליח לפתוח את הדלת המבוצרת מבפנים – אפשרה לאנשי צוות ונוסעים לפרוץ פנימה. הם השתלטו על טייס המשנה, והמטוס נחת לבסוף בטבוק שבסעודיה.
האישור הרשמי שפורסם כעת פותר את אחד מסימני השאלה המרכזיים שנותרו סביב האירוע: כלי התקיפה היה גרזן חירום – כלי שנמצא בתא הטייס כחלק מציוד הבטיחות. כלומר, כדי להגיע אליו לא היה צורך להבריח נשק אל המטוס. העובדה הזאת מעלה שאלה שרובנו מעולם לא עצרנו לחשוב עליה: למה בכלל יש גרזן בתוך תא הטייס של מטוס נוסעים?
גלריה
Crash Axe בתוך מטוס: גרזן החירום נועד לחילוץ ולהתמודדות עם שריפות
(צילום: shutterstock / irfansatria28)
לפרוץ את הדרך אל האש
השם המקצועי הוא Crash Axe – גרזן חירום תעופתי. הוא לא נמצא בקוקפיט כדי לשמש כנשק להגנת הטייסים, אלא ככלי עבודה לשעת חירום.
במקרה של שריפה נסתרת, למשל, עשן עלול לצאת מאחורי חיפוי, לוח או חלק ממבנה המטוס מבלי שהצוות יוכל להגיע ישירות למקור האש. במצב כזה גרזן החירום יכול לשמש לפתיחה או לפריצה של פאנלים וחיפויים, כדי לאפשר לצוות להגיע למוקד השריפה ולהשתמש במטף. הוא יכול לשמש גם לחיתוך, עיקום או שבירה של חלקים שנתקעו, לפינוי מעבר חסום או לחילוץ במקרה שבו יציאה רגילה אינה אפשרית. גרזני חירום תעופתיים מצוידים בדרך כלל גם בידית מבודדת, משום שאנשי הצוות עלולים להידרש להשתמש בהם בקרבת חיווט ומערכות חשמליות.
ולא מדובר בפריט חריג. תקנות התעופה באיחוד האמירויות מחייבות מטוסי נוסעים מסחריים מהסוג הזה לשאת לפחות גרזן חירום או לום בתא הטייס, כחלק מציוד הבטיחות התקני.
הטייס ההודי משוחח עם ראש הממשלה נתניהו
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
מטוס פליי דובאי מדגם Boeing 737 MAX
(צילום: shutterstock / Cristi Mitu)
כלי עבודה או נשק קטלני?
כאן נמצא הפרדוקס. מצד אחד, כלי כזה חייב להיות זמין מיד לאנשי הצוות. בזמן שריפה או חילוץ אין זמן לחפש מפתח, לפתוח תא מאובטח או להזעיק אדם אחר. מצד שני, מדובר בכלי כבד וחד שבידיים הלא נכונות עלול להפוך לנשק.
ההמלצה המקצועית הגורפת היא לשמור את גרזן החירום במקום דיסקרטי שאינו ידוע או נגיש לתוקף פוטנציאלי, אך באותה נשימה מצוין כי תא הטייס נחשב זה שנים למקום מועדף לאחסונו. ההיגיון ברור: הקוקפיט הוא אזור מוגן, שאליו לנוסעים אין גישה חופשית במהלך הטיסה. נוסף לכך, אם מתרחש מצב חירום בתוך תא הטייס עצמו, אנשי הצוות צריכים להיות מסוגלים להגיע לכלי במהירות.
אלא שההיגיון הזה נשען על הנחת יסוד אחת: שהאנשים שכבר נמצאים בתוך תא הטייס הם אלה שמגינים על המטוס – ולא אלה שמפניהם צריך להגן עליו.
זה כבר קרה: החוטפים שהשתמשו בגרזן
הסיכון אינו תיאורטי בלבד. בנובמבר 1996 המריאה טיסה 961 של אתיופיאן איירליינס מאדיס אבבה. כ-20 דקות לאחר ההמראה השתלטו שלושה חוטפים על מטוס הבואינג 767. לפי דוח החקירה הרשמי, הם היכו את טייס המשנה ואילצו אותו לעזוב את תא הטייס.
החוטפים לא הצליחו להבריח עמם נשק דרך מערך האבטחה. במקום זאת הם לקחו מתוך המטוס את גרזן החירום ואת מטף הכיבוי. אחד החוטפים החזיק את הגרזן והורה לקברניט לטוס לאוסטרליה, אף שלא היה במטוס מספיק דלק להגיע לשם. בסופו של דבר הדלק אזל והמטוס נאלץ לבצע נחיתת אונס באוקיינוס סמוך לאיי קומורו. מתוך 175 האנשים שהיו על המטוס, נהרגו 125.
בעקבות האירוע נכללה בדוח החקירה גם המלצה לאחסן את גרזן החירום כך שלא יהיה נגיש למי שאינו חלק מצוות הטיסה. מאז השתנתה אבטחת התעופה באופן דרמטי: דלתות תא הטייס חוזקו, הנהלים הוחמרו וההפרדה בין הנוסעים לבין הקוקפיט נעשתה קשוחה הרבה יותר. אבל הבעיה הבסיסית לא נעלמה.
המלכודת שמעבר לדלת המבוצרת
אותו עיקרון בדיוק עומד גם מאחורי שכבת ההגנה המפורסמת ביותר בקוקפיט – הדלת. אחד השינויים המרכזיים שנעשו באבטחת התעופה אחרי פיגועי 11 בספטמבר היה חיזוק דלתות תא הטייס והקשחת הדרישות שנועדו למנוע פריצה לקוקפיט.
דלת הקוקפיט הפכה מאז 11 בספטמבר לאחת משכבות ההגנה המרכזיות במטוס
(צילום: shutterstock / eric1207cvb)
הגישה לקוקפיט נשלטת בידי הצוות שבתוכו, והדלתות נבנו לעמוד בניסיונות חדירה, ואף לספק הגנה מפני ירי ורסיסים. הרעיון פשוט: גם אם אדם עוין מצליח להגיע עד לפתח תא הטייס, הוא לא אמור להיות מסוגל להיכנס אליו בקלות.
אמצעים מחמירים יותר שהוכנסו בשנים האחרונות מחייבים גם מחסום פיזי משני, אך גם הם נועדו למנוע חדירה מבחוץ תוך השארת השליטה בידי הצוות שבפנים.
בטיסת פליי דובאי הסיפור, כפי שאישרה כעת החקירה באמירויות, התהפך. כלי החירום שנועד לסייע לצוות בשעת שריפה או חילוץ הפך לכלי התקיפה, והדלת המבוצרת שנועדה להגן על תא הטייס מפני חדירה מבחוץ הותירה את הקברניט הפצוע סגור בפנים עם התוקף. רק כשהצליח לפתוח אותה מבפנים יכלו אנשי צוות ונוסעים נוספים להגיע לקוקפיט ולהתערב.
פורסם לראשונה: 15:53, 01.10.26
