1 צפייה בגלריה
קניה ווסט מול דונלד טראמפ
קניה ווסט מול דונלד טראמפ
ארכיון. קניה ווסט עם דונלד טראמפ
(צילום: EPA)
קניה ווסט לא באמת חשוב בסיפור ההתבטאויות האנטישמיות שלו. כן, הוא מוזיקאי עצום, יש שיגידו גאון, ויש לו מיליוני מעריצים שאחד מהם בהחלט יכול ללכת לסופרמרקט, לקנות רובה בלי שום שאלות ולסגור בשבילו חשבונות עם יהודים - אבל בתמונה הגדולה, הוא לא חשוב. חוץ ממוזיקה, הוא לא יודע כלום. הוא מעולם לא קרא ספר והוא גם לא באמת איזה "מוח חופשי ועצמאי" - בפרפראזה על ציוץ של הזמר ג'ון לג'נד, שהיה פעם אחד החברים הכי קרובים של ווסט. איכשהו כל המוחות "החופשיים והעצמאים" האלה נפגשים בסוף בגזענות פינת אנטישמיות, ממש ליד צומת הומופוביה ופטריארכיה מימי הביניים.
ההליכה של ווסט למחילת הארנב התחילה הרבה לפני שהוא קיבל הנחות בגלל בעיות נפשיות - ברק אובמה קרא לו "טמבל" (jackass) כבר ב-2009, כשאנשים עוד חשבו שמדובר לפחות במלקולם אקס - וכמו שקורה לפעמים למי שצומחים באמריקה מעוני לעושר גדול, גם הוא נוטר לנשארים מאחור ושונא את הדומים לו שהצליחו. בקיצור, קניה ווסט והבורות שלו לא חשובים כאן.
מה שחשוב זה החופש שווסט הרגיש ללכת לאינטרנט ולאיים באלימות על יהודים. הביטחון להיות אנטישמי, להיות גזען, להיות מיזוגן, להיות הומופוב, לחבק פאשיזם בפומבי - זו בעיה. הביטחון הזה נמצא היום בכל פינה של השמרנות האמריקנית, וזה גם ההישג הגדול ביותר של דונלד טראמפ: הוא לא שינה את המפלגה הרפובליקנית, הוא הוציא אותה לחופשי. מכל זרעי הרעל שנטע בין 2016 ל-2020, צמחו לו יורשים מתוחכמים יותר, בוטים יותר, יהירים אפילו יותר. ליברלים באמריקה בטוחים שהם הצילו את הדמוקרטיה ב-2020, וההתעוררות שלהם תהיה כואבת מאוד.
הנרטיב הבסיסי בטראמפיזם העולמי, עוד לפני הירידה לרזולוציות של מדורי שנאה, הוא ש"קבאל" של אליטות "גלובליסטיות" שולט "בתקשורת", "בהוליווד", "באקדמיה" וכמובן בכל "הבנקים", ומטרתו להרוס את "הציוויליזציה המערבית" ו"להחליף" את "התרבות". כך שזה לא באמת מסתורין מדוע התנועה הזו מושכת כל כך הרבה אנטישמים. מה שצריך להדאיג אותנו, זה כמות היהודים ששייכים אליה.
ציפי שמילוביץ ציפי שמילוביץ מתוך אלבום משפחתי
בישראל אוהבים לעסוק בסנטימנט אנטי-ישראלי, ולפעמים אנטישמי, שקיים בקמפוסים בארה"ב, כי זו בעיה שמגיעה מהשמאל. אבל בשטח מדובר בתופעה שולית עם מספרים אפסיים ואנשים שאין להם שום השפעה. בימין האמריקני האנטישמיות כבר הגיעה מזמן לאלימות קשה, כולל טבח בבתי כנסת, והנציגים שלה רצים לקונגרס ולבתי ממשל, נהנים מתקשורת שמסרבת או לא מסוגלת להבין מה קורה מול העיניים שלה, ומגלים עד כמה מאסיבית התמיכה שיש להם.
הטראמפיזם ושלוחתו בארץ נתמכים בידי שיעור גדול מהיהודים בישראל, וכ-25 אחוז מיהדות ארה"ב. יש בהם אנשים שיודעים היסטוריה ומזהים היטב את כל התהליכים, אבל הם למדו לעשות רציונליזציה לאנטישמיות בתנועה, כי הם מסכימים עם שאר הרעל שהיא מפזרת ובטוחים שזה לא יגיע אליהם. גם זו, כמובן, תופעה מוכרת למדי בספרי ההיסטוריה, והיא רק גדלה כל הזמן. זה מה שחשוב כאן, לא קניה ווסט.
  • ציפי שמילוביץ היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il