החשדות להתערבות זרה בבחירות לכנסת ה-26, שהובילו לעימות חריף בין ראש השב"כ דוד זיני ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אינם מבססים חשד לעבירות של מימון בחירות או לעבירות ביטחוניות. כך עולה מחוות דעת שהעבירה היום (שלישי) המשטרה ליועמ"שית, לאחר שבחנה את חומרי המודיעין שהעביר לה שב"כ. גורם במשטרה אמר ל-ynet בעקבות הממצאים: "אין דרמות כפי שניסו לצייר על השפעה זרה בבחירות לכנסת".
חוות הדעת הועברה לאחר הפגישה המשולשת שהתקיימה ביום חמישי האחרון בין הגורמים, שבמהלכה הוצגו למשטרה חומרי המודיעין שנאספו בשב"כ. במשטרה בחנו את החומרים וקבעו כי הם אינם מעלים חשד לעבירות מימון בחירות או לעבירות ביטחוניות. מדובר בהתפתחות משמעותית בפרשה, שבמסגרתה ביקש ראש השב"כ לקדם חקירה בחשד להתערבות של גורמים זרים בהליך הדמוקרטי, בעוד היועמ"שית הבהירה כי לא ניתן לפתוח בחקירות ללא תשתית ראייתית מתאימה.
בתגובה להודעת המשטרה, תקף מנהל מטה טוהר הבחירות בליכוד, שגיא קייזלר, את התנהלותה - וטען כי היא נמנעת מבדיקת תלונות שהועברו אליה. "לפני יותר משבוע הגשנו ללשכת המפכ"ל 1,281 תלונות מפורטות - כולל עשרות מקרים המעלים חשד כבד לשוחד בחירות במגזר הערבי. עד לרגע זה, אפילו תלונה אחת לא נבדקה", אמר. לדבריו, "מצער לראות כיצד המשטרה בוחרת להצטרף לוועדת הבחירות המרכזית כדי לקבור את הראיות והתלונות עמוק באדמה, במקום להגיע לחקר האמת. יותר מ-1,200 חברי ועדות קלפי מוכנים להתייצב כבר הערב בכל תחנת משטרה ולמסור עדויות. המשטרה לא צריכה לחפש תירוצים - היא פשוט צריכה להרים את הכפפה ולהתחיל לחקור".
קייזלר, איש יחסי ציבור ופעיל ימין, מונה לפני כמה חודשים לפרויקטור מיוחד מטעם הליכוד האחראי על הפעילות בחברה הערבית. כפי שפורסם ב-ynet, בעבר היה קייזלר אחד מראשי משרד הפרסום "קייזלר ענבר", שב-2019 התגאה במעורבותו במבצע להצבת מצלמות נסתרות בקלפיות ביישובים ערביים. בפוסט שפרסם אז המשרד נכתב: "שמעתם על השתלת המצלמות בקלפיות? זה אנחנו". במשרד אף התגאו בכך שהמבצע תרם לירידה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית. הפרשה עוררה אז סערה ציבורית, והמפלגות הערביות הגישו תלונות לוועדת הבחירות המרכזית. מאז נאסר על צילום בתוך קלפיות.
מהחשדות למימון זר ועד העימות בין זיני ליועמ"שית
במרכז הפרשה עומדים חשדות שלפיהם גורמים זרים, בהם קטאר, טורקיה והרשות הפלסטינית, העבירו סכומי כסף גדולים לגורמים הקשורים למפלגות הערביות, במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. בשבוע שעבר הציג שב"כ לחברי ועדת הבחירות המרכזית מידע מודיעיני שלפיו פעולות המימון וההשפעה הזרה נעשו לכאורה בסכומי עתק ובהיקף של אלפי אנשים ואף יותר. עם זאת, בשלב שבו הוצגו הדברים טרם הובאו ראיות המבססות את הטענות.
עודה, טיבי, אבו שחאדה ועבאס. זיני ביקש לקדם את חקירתם באזהרה
(צילום: אלכס קולומויסקי, ריאן פרויס, דוברות הרשימה המשותפת)
בעקבות החשדות ביקש ראש השב"כ זיני לקדם חקירה באזהרה של בכירים במפלגות הערביות, בהם מנסור עבאס, אחמד טיבי, איימן עודה וסאמי אבו שחאדה. כפי שנחשף ב-ynet, זיני אף דרש לסווג מראש את הפרשה כולה כחשד לעבירות ביטחוניות, באופן שהיה מאפשר לשב"כ להפעיל כלי חקירה מורחבים. בהרב-מיארה התנגדה לדרישה והבהירה כי לא ניתן להשתמש בכלים אלה ללא בסיס ראייתי המצדיק זאת.
העימות בין השניים החריף לאחר שהיועמ"שית פרסמה הודעה חריגה שבה הבהירה כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות. היא אף האשימה את שב"כ בעיכוב העברת חומרי החקירה לצוות המיוחד שהוקם בשיתוף המשטרה ובליווי הפרקליטות. בעקבות המשבר התערב נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוחח עם זיני ועם בהרב-מיארה בניסיון להרגיע את הרוחות. בהמשך נפגשו השניים במטה שב"כ והסכימו לפעול לשיקום יחסי העבודה ביניהם.
שלשום התייחסה בהרב-מיארה לחשדות ואמרה כי אינה מכירה תשתית ראייתית שיש בה "ולו בקירוב" כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. לדבריה, עד לאותו שלב הוצגה בפניה תשתית ראשונית הנוגעת לאירועים בודדים ומתוחמים בלבד. עוד הדגישה כי אם יוצג מידע נוסף הוא ייבחן ויטופל בהתאם לדין. גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הבהיר קודם לכן כי הבחירות לכנסת ה-26 התנהלו בתקינות וכי תוצאותיהן משקפות את רצון הבוחרים.
