33 מתים מדי יום בישראל מנזקי עישון, שיעור העישון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, ולראשונה יותר בני נוער מנסים סיגריה אלקטרונית מסיגריה רגילה. דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2025, שיוגש מחר (ג') לכנסת מציג תמונה עגומה לפיה ישראל ממשיכה להיות מדינה עם מספר מעשנים גבוה ביחס לעולם המערבי.
ממצאי מחקר שבדק את שיעורי מקרי המוות הניתנים לייחוס לעישון בישראל, מציגים עלייה בשנים האחרונות, מאז המחקר הקודם שנערך בשנת 2014. לפי הנתונים, בשנת 2022 ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות בישראל, כ-23% מכלל התמותה. מרבית המקרים מיוחסים לעישון פעיל, לצד תרומה נוספת של עישון פסיבי. המשמעות היא שכמעט אחד מכל ארבעה מקרי מוות בישראל קשור לעישון - 33 מקרי מוות ביום בממוצע.
לפי הנתונים, שיעור העישון היומי בגברים בישראל עומד על 24.3%, גבוה מהשיעור הממוצע בגברים במדינות המפותחות שעומד על 18.5%. ישראל נמצאת במקום ה-32 מתוך 50 מדינות. שיעור העישון היומי בנשים בישראל (11.8%) גבוה גם כן מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD (11.4%), אם כי בצורה מתונה יותר. שיעור העישון המשוקלל בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל היה 23.1.
העישון נותר גורם הסיכון המרכזי והניתן למניעה לתחלואה קשה, נכות ומוות, והוא גובה מדי שנה את חייהם של יותר מ-8 מיליון בני אדם בעולם. העישון אחראי למחצית ממקרי המוות בטרם עת ממחלות כרוניות וממאירות - בהן סרטן, מחלות נשימה, סוכרת, מחלות לב ושבץ מוחי. למרות הנזקים, נתוני 2025 חושפים כי בישראל לא חל שינוי: כבר יותר עשור ששיעור המעשנים באוכלוסייה הבוגרת תקוע על כ-20%.
חוק מניעת העישון במקומות ציבוריים מעניק לראשי הרשויות המקומיות ולפקחיהם את סמכויות האכיפה, והכספים הנגבים מהקנסות מועברים במלואם לקופותיהן. במסגרת חובת הדיווח, דרש האגף לאכיפה ופיקוח מהרשויות להציג את נתוני האכיפה לשנת 2025, בהתבסס על מדד כמות הקנסות השנתית.
הנתונים מראים עלייה עקבית בהיענות הרשויות: 92 רשויות מקומיות העבירו דיווח על שנת 2025, לעומת כ-80 רשויות אשתקד ו-50 בלבד בשנת 2023. למרות העלייה במספר הרשויות המדווחות, סך הדוחות במדינה נותר יציב: 11,692 קנסות בשנת 2025, לעומת 11,605 בשנת 2024.
מפת האכיפה חושפת שירושלים מובילה בפער עצום עם 4,240 קנסות שחולקו על ידי 440 פקחים למניעת עישון. גם חיפה ותל אביב נמצאות בעשירייה הפותחת: עיריית חיפה מציגה אכיפה משמעותית, כאשר בשנת 2025 נרשמו בה כ-2,500 דוחות על ידי 40 פקחים בלבד. בתל אביב-יפו, בירת הבילויים, נרשמו 1320 קנסות במהלך 2025.
הדוח חושף תופעה מטרידה כאשר רשויות מקומיות מבוססות מאוד, בעלות תקציבי עתק ומערכי פיקוח עירוניים משומנים, שבהן חוק העישון כמעט ולא נאכף בפועל לאורך שנה שלמה: בראשון לציון, הרשות הרביעית בגודלה בארץ נרשמו רק 120 דוחות, אכיפה נמוכה משמעותית ביחס לגודל האוכלוסייה. באשדוד ובנס ציונה נרשמו 0 דוחות, כלומר חוסר אכיפה מוחלט. כך גם בהרצליה, רעננה, רמת השרון, מבשרת ציון ויקנעם עילית. בראש העין ניתן לאורך כל שנת 2025 דוח אחד בלבד, וברחובות 10.
כמעט אחד מכל שני ערבים מעשן
הפערים בין אוכלוסיות שונות בישראל חדים במיוחד. שיעור העישון בקרב גברים ערבים עומד על 46.2% - פי שניים מהממוצע הכללי. לעומתם, שיעור העישון בקרב נשים ערביות עומד על 13%, ובקרב נשים יהודיות על 15.7%. הפערים ניכרים גם בחשיפה לעישון פסיבי: 28.9% מהאוכלוסייה היהודית ו-48.5% מהאוכלוסייה הערבית נחשפים לעישון כפוי.
בשנת 2023 שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב גברים בנפות נצרת (39.7%), חדרה (36.2%) ועכו (35.2%). בקרב נשים שיעורי העישון הגבוהים ביותר נמצאו בנפות חולון, צפת ותל אביב - 19%, 19.1% ו-16.5% בהתאמה. בנפות פתח תקווה, יהודה ושומרון ורמת גן נצפה השיעור הנמוך ביותר של המעשנים, ובנפות גולן, עכו ונצרת, השיעור הנמוך ביותר של המעשנות.
הנתון שמטריד את אנשי הבריאות במיוחד הוא דווקא בקרב הצעירים, שם תופעת העישון הולכת וגוברת. ממצאים מהמחקר הבינלאומי HBSC לשנת 2025 מעידים על עלייה בהשוואה לשנת 2023, באחוז התלמידים שהתנסו בעישון סיגריות בכיתה ח' ו-י'. כמו כן, לראשונה בתולדות המדידה, שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריה אלקטרונית עקף את שיעור המתנסים בסיגריה רגילה: כ-20% מהתלמידים התנסו בסיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19% שהתנסו בסיגריות רגילות. כ-17% מהתלמידים דיווחו שעישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת בחודש האחרון. שיעורי העישון לפי מגדר גבוהים יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות. בשיעורים לפי מגזר, שיעורי העישון במגזר הערבי גבוהים יותר בקרב בנים ובמגזר היהודי בקרב בנות.
יותר בני נוער חרדים מעשנים
הגידול בין השנים 2023 ל-2025 בולט במיוחד בקרב בנים ערבים בכיתה ח', שם עלה שיעור ההתנסות מ-9.5% ב-2023 ל-25% ב-2025 - עלייה של 15 נקודות אחוז בשנתיים בלבד. גם בקרב בנות ערביות בכיתה י' נרשמה עלייה חדה: מ-5.3% ב-2023 ל-6.9% ב-2025. שיעורי ההתנסות גבוהים יותר בקרב בנים מאשר בנות, ובמגזר הערבי לעומת היהודי.
הדוח מדגיש כי מניפולציות השיווק הולכות ומתפתחות - טעמים אטרקטיביים, עיצוב קומפקטי ושיווק ממוקד בני נוער הופכים את הסיגריות האלקטרוניות לנגישות ואטרקטיביות יותר. העישון בסיגריות אלקטרוניות גבוה יותר בקרב תלמידים מהמגזר החרדי בכיתות ח' ו-י', בהשוואה לשאר המגזרים.
משרד הבריאות מציג בדוח שורה של צעדים שקידם בשנה האחרונה. הבולט שבהם: חובת סימון אזהרות גרפיות על מוצרי עישון שתיכנס לתוקף באוגוסט 2026, כאשר 75% משטח האריזה יוקדש לאזהרות על מגוון מוצרי עישון. בנוסף, הוגש לכנסת חוק שיחייב "חבילה אחידה" - אריזה נטולת מיתוג צבעוני לכלל מוצרי הטבק.
בהקשר זה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי "בשעה שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב צעירים נמצא בעלייה מדאיגה וגיל החשיפה למוצרי עישון וניקוטין ממשיך לרדת, צעדי חקיקה משמעותיים שיזם משרד הבריאות להגנה על הציבור עדיין אינם מקודמים בוועדת הכספים. מדובר בצעדים מקצועיים המבוססים על ידע מדעי וניסיון בינלאומי, שנועדו לצמצם התמכרות, תחלואה ותמותה. עיכובם פוגע ביכולת של המדינה להגן על בריאות הציבור. משרד הבריאות ימשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו כדי לקדם את המאבק בעישון ולהגן על הדור הצעיר". לדבריו, "הנתונים בדוח ממחישים כי העישון ממשיך להיות אחד מגורמי התחלואה והתמותה המשמעותיים בישראל, ובמיוחד בקרב ילדים ובני נוער".
ואף מילה על קנאביס
הדוח לא מתייחס כלל לתחום הקנאביס והרעש הציבורי בנושא, עם פרסום המלצות מרחיקות לכת של ועדה מיוחדת של משרד הבריאות, שלפיהן יש להפסיק בהדרגה את השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, לנקוט זהירות יתרה בטיפול בפוסט-טראומה ולהעביר את כל האחריות לקופות החולים לצורך מעקב הדוק יותר. מטופלים בקנאביס רפואי זעמו על המלצות הוועדה, וימים אחדים לאחר מכן, שר הבריאות חיים כץ גנז המלצות אלה.
השר כץ אמר בהתייחסו לדוח החדש, כי "העישון ממשיך להיות אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לבריאות הציבור ובהתאמה המשרד פועל לצמצם את היקף התופעה. הנתונים בדוח מחייבים אותנו להמשיך לפעול בנחישות למניעת חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרי עישון, תוך חיזוק צעדי המניעה, האכיפה וההסברה".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, ציינה כי "מצב החירום המתמשך בישראל זה שבע שנים עלול גם הוא להביא לבחירה בהתנהגויות סיכוניות כמו עישון, הפוגעות בבריאות כמו עישון, כדרך מסוכנת להתמודדות עם המתח והחרדה. התנהגויות אלו מובנות מכורח המציאות, אולם פוגעות בבריאות הגוף והנפש, ועל כן יש לנקוט בפעולות שונות כדי לצמצם את תוצאותיהן ואת פגיעתן האפשרית". עוד הוסיפה: "בהתאם לכך, מבקש משרד הבריאות להדגיש את חשיבותה של מניעת העישון בכלל וכן דווקא בימים אלה, תוך שתחום זה מהווה נושא מרכזי בתוכניות הרב-שנתיות של המשרד, לרבות השקעת תקציב ייחודי להן".
בהתייחס לנתונים, באגודה למלחמה בסרטן מוסרים כי מצב העישון כיום בישראל "הוא בנקודת השפל הקיצונית ביותר של העשור". מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, משה בר-חיים, הדגיש כי "במקום להתקדם, מדינת ישראל צוללת לאחור. מערכת הבריאות מתמודדת עם עומס רב של מטופלות ומטופלים עם נזקים פיזיולוגיים הנובעים משימוש בטבק. המאבק להפחתת שיעורי העישון הוא צורך חיוני ומחייב שילוב זרועות של הכנסת, הממשלה, המשטרה והרשויות המקומיות. עלינו להציב בעדיפות עליונה את המלחמה בגורם התמותה והתחלואה המוביל בישראל הניתן למניעה".
