כשעה לפני פתיחת חקירתו הנגדית הראשונה ביום חמישי, חבר הכנסת דוד ביטן הסתובב בתוך אולם בית המשפט המחוזי בלוד. כלפי חוץ הוא חיכה בחיוך לשאלותיה של עו"ד אתי בן דור מפרקליטות המדינה, אבל ברגע אחד מסך השקט והחיוכים שעטה על עצמו ההתפרק כאשר כמה צלמי עיתונות לקחו יותר מדי תמונות שלו לטעמו. "נו חברים, די, תנו לי לעבור", הוא זרק לעברם.
נדמה שביטן, בעבר חובב מצלמות ותקשורת שעשה לא מעט כותרות באולפנים, היה הפעם פחות נלהב מכמות העיתונאים שנכחה באולם. והמעמד אכן מלחיץ: אחרי שלושה חודשים שבהם פרס את גרסתו בפני בית המשפט בעדותו הראשית, שבמהלכה שואלים את השאלות סנגוריו, כעת עליו להתחיל לענות לשאלות התביעה על עשרת האישומים שמולם הוא מתמודד בתיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים - לצד שורת עבירות כלכליות שמיוחסות לו בתקופת כהונתו כסגן ראש העיר ראשון לציון.
דוד ביטן בחנות
(צילום: באדיבות חדשות 13 )
"נחקרתי 100 שעות ועניתי בצורה מפורטת על שאלות", טען ביטן בפני התובעת, עו״ד אתי בן דור. היא, מצידה, אמרה כי בניגוד לדבריו, הוא לא שיתף פעולה עם חקירות המשטרה - אלא שמר על זכות השתיקה "באופן מתוחכם" והתחמק מתשובות. רגע אחרי פתיחת חקירתו הנגדית הראשונה, חזרנו אל תיק ביטן - פרשת השחיתות החמורה שמתנהלת לרוב מתחת לרדאר הציבורי, ושמאז שהתפוצצה כיהן איש הליכוד, בין השאר, כסגן יו"ר הכנסת - וכיום משמש יו"ר ועדת הכלכלה, מהמרכזיות והחשובות שבוועדות הכנסת.
חובות עתק
עדותו של ביטן בבית המשפט החלה שמונה שנים אחרי שחקירת היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 הפכה לגלויה, וכארבע שנים אחרי שהוגש נגדו כתב אישום שלפיו גרף לכיסו במצטבר 715 אלף שקלים של שוחד, לצד עבירות נוספות שביצע בשנים 2017-2011 במסגרת תפקידיו בעיריית ראשון לציון ובכנסת. עבירות המס בתיק מסתכמות באי-דיווח על סכום של כ-587 אלף שקל. חצי שנה לפני שעלה על דוכן העדים, לקה ביטן בשבץ שהביא לאשפוזו.
המשטרה, נזכיר, הצליחה לגייס שני עדי מדינה נגד ביטן: מ', חברו הקרוב שניהל את כספיו, ו-ד' - איש נדל"ן שעימו פעל. עד כמה ביטן מסובך תעיד גם העובדה שבמסגרת הפרשה הורשעו בעסקאות טיעון גורמים נוספים על קשריהם איתו, כגון סגן ראש העיר תל אביב - ארנון גלעדי - וגם חברת "חצי חינם" והבכירה בה, ליהי סונק-קופרלי, שהורשעו במתן שוחד לחבר הכנסת.
בין היתר, ביטן מואשם בכך שקיבל לידיו כספי שוחד, ושמר אותם אצל עד המדינה מ'. בנוסף, לפי כתב האישום, הוא מואשם בכך שקיבל הבטחה לדירות בפרויקטים שקידם מתוקף הקשרים שיצר כסגן ראש העיר ראשון לציון - וגם אחרי נסיקתו במפלגת הליכוד. בנוסף, נטען, ביטן גרם לשינוי חוות דעת משפטיות לגבי פרויקטים, והפך את עמותת "פינג פונג ראשון לציון" למקור להלבנת כספים.
ביום העדות הראשון שלו בבית המשפט, ביטן אמר כי חווה בעיות כספיות ונכנס לחובות של יותר משני מיליון שקלים כשכיהן כיו"ר קבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון. לדבריו, הוא נאלץ לקחת הלוואות כדי לסגור את החוב של המועדון. "עשיתי טעות ואני מודה בטעות הזאת", אמר ביטן. "הייתי צריך לעשות מה שעשו אחרים, כמו בית"ר ירושלים שהתפרקה פעמיים-שלוש והתחילה מאפס. אבל אני לא עמדתי בלחץ האוהדים והתקשורת, לקחתי על התחייבות וחשבתי שאוכל להיחלץ מזה".
יחד עם זאת, באותה עדות טען ביטן כי ההסתבכות הכלכלית הזו הייתה מאחוריו הרבה לפני שהאירועים שהובילו לכתב האישום קרו, והיא לא השפיעה עליהם. בפרקליטות, מנגד, מאמינים שזו הייתה אחת הסיבות לכך שנאלץ לכאורה לקבל שוחד ולהלבין כספים - ושכך הוא הצליח לכסות את חובות העתק.
"לא ביקשתי ולא קיבלתי שוחד מעולם", טען חבר הכנסת בשורה התחתונה. "לא הפרתי אמונים, ולא עברתי שום עבירה שקשורה להלבנת הון או העלמת הכנסה".
הקופה רושמת
אחד האירועים המרכזיים בפרשה כפי שנחשף בבית המשפט הוא קופה סודית אחת מלאה בכסף, שהייתה בחדר צדדי בחנות של מ' בראשון לציון. שם, על פי מעקב המשטרה הסודי שהוביל לכתב האישום, היה ביטן מחזיק כספים שלכאורה קיבל מאנשים בתמורה לפעילותיו - בעוד הוא טוען שהכסף היה שלו ושל אחיו המנוח.
בתוכנית "המקור" בערוץ 13 התפרסמו צילומים של ביטן לוקח מהקופה המדוברת כספים, והוא עצמו הודה כי קופה סודית כזו הייתה קיימת - ושהיא נוהלה עבורו בידי חברו מ'. לדברי ביטן, בשל מצבו הכלכלי המורכב הוא היה חייב להפקיד את כספיו - כמו אלה שקיבל בחתונת בתו - בקופה הזו.
עד המדינה מ', מנגד, טוען שהכספים בקופה היו תשלומים בעבור פעולות שביטן ביצע. חבר הכנסת טוען כי מדובר בשקר, וכי פרט לכמה פעמים בודדות שבהן לקח הלוואה ממ' - רוב הכסף בקופה שייך לו. "הוא היה אדם שמלווה בריבית, לא ריבית גבוהה, והיו אנשים שבאו אליו ולווים ממנו", טען. "זה היה אחד העסקים שלו, לא העיסוק העיקרי. והיו פעמיים–שלוש שהוא נתן לי הלוואה של 2,000-1,000 שקל והחזרתי לו אחרי יומיים–שלושה. מעבר לזה לא קיבלתי הלוואות ממנו".
סיפור הקופה חוזר על עצמו שוב ושוב בעדותו של ביטן. בפרקליטות מאמינים שזו הייתה אחת הדרכים שלו להלבין הון. השיטה לטענת התובעים הייתה פשוטה - קבלת הכספים נעשתה כנגד הוצאת חשבוניות מהחנות, כאשר למעשה מי שקיבל את הכספים הוא איש סודו של ביטן, מ', בעל החנות. לטענת הפרקליטות, לא רק שיש הוכחות לכך באמצעות מצלמות המשטרה שצילמו את ההתחשבנויות, אלא נתפסו פתקים שהועברו בין השניים - וכמובן שיש את עדותו של מ' עצמו. בכתב האישום אף נטען כי החל מ-2013 התקיימה שותפות בין ביטן למ' בשורה של פרשיות שוחד.
ביטן ניסה בעדותו הראשית לספק הסברים לראיות ולעדות של מ'. כך למשל, מ' העיד כי היה מביא לביטן כספים לפני נסיעות לחו"ל; חבר הכנסת אישר את העניין, אך הסביר כי "אלה היו פעמיים בלבד, פעם אחת בדולרים ופעם אחת בלירה שטרלינג".
ביטן פירט: "לפני נסיעה לארה"ב לקחתי ממנו 1,500 דולר שהוחזרו לא הרבה אחרי שחזרתי - אבל זה כסף שלי, שהיה אצלו למשמורת". על פעם נוספת שבה לווה מ-מ' כספים לפני נסיעה ללונדון ב-2017, אמר ביטן כי מ' אמר לו שיש לו שטרות ישנים של לירות סטרלינג. "הוא הציע שאני אשתמש בהם או שאנסה להחליף אותם בלונדון כי הוא לא ידע אם הם טובים", טען. "בסופו של דבר אי אפשר היה להשתמש בהם, אז החלפתי אותם בבנק. כשחזרתי לארץ החזרתי לו את היתרה בשקלים".
מעשה ב-3 עסקאות נדל"ן
קצרה היריעה מלסקור את כל עשרת הפרשיות שבהן מואשם ביטן בכתב האישום. בשבע מהן הוא מואשם בלקיחת שוחד, בשתיים אחרות ביקש שוחד - וקיימות בתיק גם שתי עבירות של הפרת אמונים, לצד שש עבירות של הלבנת הון ועשר עבירות מס.
כך לדוגמה, בפרויקט "ראשון סנטר" מואשם ביטן כי קיבל שוחד כדי לשנות את התב"ע של המקום. באישום אחר, מתואר כי ביטן קיבל כ-40 אלף שקל בתמורה לכך שיעזור לאחד מסניפי "חצי חינם" בראשון לציון להסדיר שימוש חורג במקרקעין. אישום אחר הינו בגין תשלום שקיבל לכאורה מאשת הקשר בחצי חינם בתמורה לפגישה עם ראש העירייה. באישום נוסף נטען כי לקח מאדם אחר 60 אלף שקל, בתמורה לכך שיעזור בביטול בקשת מקרקעין מהעירייה. בסעיף אחר של כתב האישום, מפורט כיצד ביטן קיבל מחברת "אמריקן סייף רום" עשרת אלפים שקל בתמורה להפחת חובות ארנונה.
בין עשרת האישומים השונים בחרנו להתמקד בשלוש עסקאות נדל"ן, שלפי התביעה ביטן הרוויח מאות אלפי שקלים במצטבר מה"תיווך" שעשה בהן.
על פי האישום הראשון, בין השנים 2011 ל-2017 התקיימה בין ביטן ל-ד', יזם נדל"ן שהפך אף הוא לעד מדינה בפרשה, מערכת יחסים שוחדית מתמשכת. במסגרת היחסים הללו, לקח ביטן מ-ד' טובות הונאה כספיות לקידום שלושה פרויקטים שבהם היה מעורב - הראשון מביניהם היה פרויקט גרשון שץ בתל אביב.
לפי כתב האישום, במהלך המחצית הראשונה של 2011 התנהלו הליכים ודיונים בבקשה שהגיש היזם ד' בוועדת המשנה בתל אביב, שבסופם אושרה בקשתו וניתן לו היתר מתוקן להקמת 14 יחידות דיור בפרויקט, במקום 10. לצורך אישור הפרויקט, ד' פעל בעזרת ביטן לגייס את תמיכתו של סגן ראש העיר תל אביב לשעבר ארנון גלעדי, ששימש כחבר הוועדה המקומית בעירייה ו-ועדת המשנה לתכנון בנייה. שלוש שנים מאוחר יותר, כשהתגלתה בעיה באישור להתקין בבניין מתקן חנה ייחודי שהיווה את אחד מתנאי היתר הבנייה, פעל ד' באמצעות ביטן - ובתמיכת גלעדי - לביטול הבקשה להתקנת המתקן. המהלכים הללו, שלא במפתיע, נשאו פרי.
באישום אחר, הקשור לפרויקט בנייה שבו היה מעורב ד' ברחוב אלוף בצלות בתל אביב, ביקש הקבלן המבצע לשנות את מבנה קומות החניה מחמישה לשלושה מפלסים. משום כך התעורר חשש שהעבודות יופסקו עד קבלת ההיתר, ו-ד' פנה לביטן וגלעדי. תמורת כסף, השניים דאגו שהעבודות יימשכו - כך טוענת הפרקליטות.
בעדותו הראשית טען ביטן כי לא קיבל שוחד עבור הפרויקט וכי עבד בו במשרה חלקית כעורך דין, לצד עבודתו בעיריית ראשון לציון. עד 2013, לדבריו, הוא עבד ב-80% משרה בעירייה ו-20% משרה כעורך דין - והחל מהשנה הזו ועד היבחרו לכנסת עבד ב-90% משרה בעירייה ו-10% משרה כעורך דין. בעדותו טען כי אכן פעל לקדם את הפרויקטים בתקופה שבה היה מותר לו לעבוד כעורך דין בתמורה לשכר טרחה המבוסס על הצלחת הפרויקטים. לפיכך, ציין, הוא מעולם לא ביצע פעולה חריגה - אלא פעל כפי שמצופה מעורכי דין מן השורה.
במהלך עדותו הדף ביטן גם את הטענות שלפיהן פעל למניעת הגעת פקחים לפרויקט אלוף בצלות, או שהתחייב לכך עבור ד'. לטענתו מדובר בעלילת שווא, ואין לכך ראייה למעט עדותו של ד' בנושא.
ביטן אמר כי הוא וגלעדי מכירים שנים ממסגרת פעילותם בשורות מפלגת הליכוד, וכי ביטן פנה אליו כעורך דין ובתמורה לא קיבל גלעדי שקל. בנוסף, טען ביטן, לאחר שהפרויקטים צלחו, החליטו הוא ו-ד' כי בעבור עבודתו יקבל ביטן שכר טרחה של 55 אלף דולר. ביטן אמר שמעולם לא ידע ש-ד' העביר כספים ל-מ' בעבור העזרה מאחורי גבו.
על פי אישום נוסף בכתב התביעה, ביטן וגלעדי סייעו ל-ד' לעזור למכר שלו שהיה חלק מקבוצה שבנתה מעונות סטודנטים בתל אביב. בעת הגשת הבקשה לבנייה בעירייה התגלה כי טרם נערך תכנון גיאומטרי לשטח, ולפיכך לא נקבעה נקודת הייחוס שממנה נמדד גובה הבניין ועומק החניון לחיבור הרחוב. החברה ביקשה כמה הקלות בנייה ואת הגדלת מספר יחידות הדיור, וכשנתקלה בבעיות פנתה דרך ד' לביטן - שעזר תמורת 250 אלף שקל.
בעדותו אמר ביטן כי הוא לא טיפל בקידום הפרויקט, ובסך הכל השיב לכמה הודעות וואטסאפ לאדם שקשור אליו. לדבריו, הפעם היחידה שבה עסק בנושא היה כאשר ד' העביר לו החלטה של העירייה, שאימצה פרשנות משפטית שלפיה לא ניתן להחיל במקביל את שתי ההקלות שבוקשו. ביטן גם טען שמעולם לא סיכם עם ד' על תשלום בעבור ייעוץ זה, ובטח שלא 250 אלף השקלים שהתביעה טענה שקיבל. ביטן טען כי מדובר בשקר של ד', שרצה לספק את הסחורה כעד מדינה ולמלט את עצמו מהדין.
פרשת דניה סיבוס
סעיף מרכזי נוסף בעדותו של ביטן היה סביב פרשת דניה סיבוס, שבשנת 2011 מכרה 75% מחברת הבת שלה, נתיבי היובל, לחברת "תשתיות ישראל". בהסכם ביניהן התחייבה דניה סיבוס להקים תחנת דלק על כביש 431 עד שנת 2018.
על פי כתב האישום, ביולי 2013 פנה מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג ל-מ' בבקשה שיעזור לו באמצעות קשריו עם ביטן - שהיה אז מחזיק תיק ההנדסה בעיריית ראשון לציון - כדי לקדם את הפרויקט. מ' סידר פגישה בין השניים, שבה הסביר גינזבורג לביטן את הבעיה. על פי כתב האישום, ביטן פנה לאחר מכן ל-מ' והעביר מסר שלפיו יסייע להם בתמורה לתשלום של 300 אלף שקל כנגד חשבוניות פיקטיביות. בהמשך, ביטן הביא לכך שלמרות שהיטל ההשבחה שדרשה העירייה על השטח היה בין 3.5 לארבעה מיליון שקל - הסכום שהחברה תצטרך לשלם יהיה 880 אלף שקלים בלבד.
בעדותו הודה ביטן בקיום הפגישה, אך כפר בכך שעזר לחברה בעניין. הוא כפר גם בכך שלטענת הפרקליטות נוכחותו בפגישה בין דניה סיבוס למשרד התחבורה הייתה יוצאת דופן, והכחיש כל קשר בינו לבין החלטת העירייה להגיש ערר על החלטת הוועדה המחוזית בשעתו. הוא גם הכחיש שידע על הסכם כספי בין ד' לבין החברה, וסיפר כי למד על כך לראשונה בעת מתן עדותו במשטרה.
עורכי הדין דרור מתתיהו, שרון כהנא וגדי זילברשלג, שמייצגים את ביטן, מסרו בתגובה: "חבר הכנסת ביטן מתייצב זקוף לפני בית המשפט הנכבד ומשמיע את קולו באופן חד וברור. הוא מתייחס לכל אחד מן האישומים המיוחסים לו, משיב בפירוט לכל שאלה, ומפריך אחת לאחת את טענות הפרקליטות בעניינו, תוך הפניה לעדויות וראיות מוצקות. חבר הכנסת ביטן סמוך ובטוח כי במהלך פרשת ההגנה תתבהר התמונה במלואה, וכי בית המשפט ישתכנע שהוא לא קיבל כל טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידיו הציבוריים ושהתנהלותו היתה נקייה מכל רבב ודופי".
