מאחורי ההנחיה לצה"ל להכין תוכנית להעברת סמכויות האכיפה האזרחית על ישראלים ביהודה ושומרון לידי המשטרה: שר הביטחון ישראל כ"ץ לא נתן לצה"ל לפעול כמו שצריך נגד המתפרעים היהודים בכפר הפלסטיני קוסרה, ולכן הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר דרש שיסירו ממנו את האחריות.
שר הביטחון כ"ץ והניסיון לחדש את האחיזה בכפר הפלסטיני קוסרה
(צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
כ"ץ היה מרוצה מהדרישה של זמיר, מכיוון שהעברת הסמכות המלאה לאכיפת החוק בשטחים על משטרת ישראל גם בעניינים אזרחיים, משמעותה המעשית היא סיפוח דה-פקטו, או לפחות צעד הצהרתי ומשפטי חשוב בכיוון של סיפוח השטחים למדינת ישראל, שבה החוק נאכף רק על-ידי משטרת ישראל, והצבא פועל רק בעניינים צבאיים מובהקים כמו מעצר עריקים.
כ"ץ רוצה לבסס את מעמדו בימין כמוביל אידאולוגי ימני-לאומני שמונע הקמת מדינה פלסטינית ומספח את השטחים למדינת ישראל. מדובר במהלך עם משמעות מדינית בינלאומית, והוא צפוי לעורר תגובות של משפטנים ברחבי העולם ולהגביר את הבידוד של ישראל.
אבל מחוז ש"י של המשטרה עדיין לא ערוך ואינו מסוגל לקחת עליו את המשימה האסטרטגית החדשה, כי אין לו את כוח האדם, האמצעים והתשתיות הנחוצים. גם אם המפכ"ל ישלח תגבורות ממחוזות אחרים, המשטרה הכחולה ומג"ב צריכים להיערך בשטח, לקבוע נהלים וכו', בעיקר לגבי חלוקת העבודה החדשה עם צה"ל שהוא עדיין הריבון בשטח כל עוד אזור יהודה ושומרון מוגדר כשטח כבוש שנתון להחזקה מלחמתית.
מתוקף מעמד זה, שמעוגן במשפט הבינלאומי, צה"ל חייב עדיין להגן על האוכלוסייה הפלסטינית, אפילו אם משטרת ישראל תיקח עליה באופן מלא את הטיפול באזרחים הישראלים ובכללם הפורעים. ומי ישפוט את העבריינים?
לכן, עד ש"הנחייתו" של שר הביטחון תמומש בשטח - אם זה בכלל יקרה - יעברו לפחות כמה חודשים. בינתיים יהיו בחירות, ולאחריהן לא ברור מה יקרה. אבל בינתיים כ"ץ זכה בנקודות פוליטיות רבות אצל הסקטור המתנחלי בליכוד, אולי אפילו לקראת היום שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו ירד מהבמה.
