היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (שני) את תגובתה על העתירות שדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי 7 באוקטובר. "הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת בכך שהממשלה לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית ומעכבת את תחילת החקירה המקצועית והעצמאית", כתבה.
בתגובה ציינה בהרב-מיארה כי "מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם לה טיל אחריות אישית לכשלים".
לדבריה, "אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית. דבר נדרש, בין היתר, לשם מניעת הישנות אסון לאומי כמו אירועי 7 באוקטובר, ולשם הגנה על חייהם, גופם, חירותם וכבודם של אזרחי ישראל... אין מדובר בעניין 'מוסדי-משטרי' בלבד, אלא חלק בלתי נפרד מזכותו הבסיסית של הציבור – ושל כל אזרח ואזרח – לדעת, להבין ולגבש עמדה מושכלת ביחס לאירועים מרכזיים ולתפקוד השלטון, וכן שיופקו לקחי אמת לשם שמירה על חייו, גופו וחירותו בעתיד".
הודעתה פורסמה שעות אחרי שוועדת החוקה החלה את דיוניה בקידום הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לאירועי הטבח. אתמול השיבה הממשלה לבג"ץ כי אין לו סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכי מדובר ב"אקט קיצוני חסר תקדים".
בתגובתה ציינה בהרב-מיארה כי מנגנון ועדת החקירה הממלכתית, "על מאפייניו שנקבעו בחקיקה – ובראש ובראשונה היותו כלי עצמאי, א-פוליטי ומקצועי – הוא הכלי המשפטי ההולם את הנסיבות הייחודיות והצורך הציבורי והחיוני לגילוי האמת ולהפקת לקחי אמת".
הדיון בוועדת החוקה, הבוקר:
(צילום: ערוץ כנסת)
בנוסף, ציינה היועמ"שית כי "זכות הציבור לדעת את האמת על פעולות השלטון מתעצמת במיוחד מקום שבו מדובר באסון לאומי; ובהיעדר מנגנון בירור עצמאי, מקצועי ואמין, בעל המאפיינים ומלוא הסמכויות הנדרשות בנסיבות העניין – נשללת מן הציבור האפשרות לממש זכות זו. אלא שבחלוף למעלה משנתיים מאירועי 7 באוקטובר, עדיין לא הוקמה ועדת חקירה כאמור, וחקירה מקצועית ועצמאית על-ידי הגוף הייעודי והייחודי שנקבע בדין לשם כך טרם החלה.
"בחלוף הזמן, ובפרט משפחתה עצימות הלחימה בעזה, מתחדד ואף מתגבר הצורך בקידום הקמת ועדת חקירה ללא דיחוי. זאת הן נוכח חשיבות הבירור הציבורי והפקת הלקחים, והן משום שלחלוף הזמן יש מחיר ראייתי ממשי: הוא שוחק זיכרונות, מטשטש רצפים עובדתיים, מקשה על איתור עדים ומסמכים, ויש בו כדי לפגוע ביכולת לקיים בירור אפקטיבי וממצה לחקר האמת.
"קושי נוסף מתעורר לנוכח קיומם המקביל של בדיקות וחקירות של האירועים הרלוונטיים על-ידי גופים שונים, בהם מבקר המדינה 1 וגופי הביטחון שקיימו תחקירים פנימיים, דבר שעלול לפגוע באפשרות לקיים בדיקה סדור ואפקטיבית של האירועים על כלל הגורמים המעורבים בהם, בדרגים השונים".
