תיעוד הפיגוע בבאר שבע
המחבל מוחמד אבו אלקיעאן רצח ארבעה בני אדם ופצע שניים נוספים במסע הרג. הוא פעל לבדו בלי שיתוף פעולה ובלי תשתית, כי גם לא היה צריך שיתוף פעולה ותשתית לפיגוע שכזה, שנעשה באמצעות סכין ואפילו לא נשק חם.
לפי השב"כ לא עלה חומר מודיעיני מקדים או אינדיקציה לכך שאבו אלקיעאן תכנן את הפיגוע הזה. ועדיין צריך לתחקר אם הארגון "ישב" עליו כפי שצריך אחרי ששוחרר מהכלא. גם הערכת המצב של צה"ל לרמדאן התמקדה באיו"ש ובמזרח ירושלים, בטח לא במפגע בדואי.
במסגרת הפיקוח שנערך מעת לעת על האיש, התקבל בשב”כ מידע עדכני שהצביע על כך שמאז שחרורו מהכלא, ירדה רמת הלאומנות שלו באופן מובהק. נכון לעכשיו, בבדיקה האחרונה לא עלה שום מידע שהצביע על פעולות או על הכנות שלו לפיגוע. זה מחזק את ההערכה שמדובר במפגע בודד קלאסי.
ועדיין, גם אם בסופו של יום אלה הפרטים, הסיפור אינו יכול להיות רק המחבל הבודד אלא אובדן המשילות על הנגב. אתמול לא המתינו הצדדים הפוליטיים אפילו דקות כדי להטיח האחד בשני את האחריות למצב במגזר הבדואי בדרום. אז האמת צריכה להיאמר: הנגב לא הופקר לפני תשעה חודשים עם הקמת ממשלת השינוי אלא הרבה לפני כן. חלה הידרדרות בתחושת הביטחון ועלייה בהיקף העבריינות, שהגיעה לשיאה בתקופת ההסלמה האחרונה בחודש מאי במבצע "שומר החומות". ההתפרעויות, חסימת הצירים, האלימות.
אבל "שומר החומות" היה צלצול השכמה להמון נושאים. אחד מהם הוא ערביי ישראל והבדואים. לא נעשו כל הפעולות הנדרשות כדי למגר את הטרור, האלימות, העבריינות. המצב בשטח לא חזר לימים שקדמו למבצע. מספיק להציץ ברשתות החברתיות או לדבר עם תושבי באר שבע.
לטובת המשימה של השבת הביטחון והבטחת המשילות, צריך היה לגייס פלוגות מג"ב במילואים, לא להסתפק בתגבור של שתיים, לייצר הרתעה, לתת ביטחון לתושבים ולייצר פעילות מניעתית. זה לא קרה. המפכ”ל קובי שבתאי דיבר על תוספת אלפי שוטרים כלקח מ"שומר החומות" וכך גם הזהיר מפקד מג"ב, ניצב אמיר כהן. בינתיים לא הורם המשמר הלאומי שהיה לקח עיקרי מ"שומר החומות".
כאן האחריות כולה של הממשלה, שלא מתקצבת את הנושא מטעמיה שלה. לא מדובר בכסף גדול, במיוחד לא למדינה עם כלכלה חזקה כמו ישראל, שתצטרך להתמודד בחירום עם בעיות פנים. וכפי שאמר זאת מפקד מג"ב, "שומר החומות 2" יהיה אלים הרבה יותר.
המשימות של המשטרה הן לא רק להטיל שמיכה שתכבה את האירועים בדרום, אלא גם לייבש את הביצה שמתדלקת את הטרור והעבריינות ואת השגת הנשק הבלתי חוקי. לטובת המשימה הזו, צה"ל צריך לעבוד צמוד מול המשטרה ובחלק מהמקרים הוא אף הצליח.
הביצה הגדולה שצריך לייבש נמצאת בגבול עם מצרים וגם עם ירדן: הברחות סמים וכלי נשק. בתחום הסמים נרשמה ירידה בהברחות בהיקף של ארבעה מיליארד שקל לפני שנתיים ל-1.4 מיליארד השנה. זו מגמה יפה ועדיין מדובר בסכום כסף מטורף. התחום השני הוא השגת כלי הנשק. בניגוד לנטען, רוב כלי הנשק כבר לא מגיעים מצה"ל. לפני שנתיים נגנבו 80 כלי נשק, בשנה שעברה והשנה רק ארבעה. זאת אומרת, שכשצה”ל מחליט לטפל בנושא מסוים ברצינות, הוא יודע לשמור על הנשקיות ולמנוע גניבות.
מנגד, הבעיה הגדולה שמתפתחת היא עלייה בהברחות כלי הנשק ממצרים ומירדן. רק ביום שישי נתפסו בהברחה אחת 34 כלי נשק מירדן. עכשיו תדמיינו כמה הברחות לא נתפסו. גורמים בכירים בצה”ל העריכו שבשני הגבולות הוברחו כאלף כלי נשק בשנה, והם מופנים לטרור באיו"ש ולפשיעה במגזר הבדואית. גם כאן נדרשת פעילות מהירה.
ובחזרה לפיגוע. לא נכון לחפש סיבות כמו חודש רמדאן שכלל לא החל, כדי להסביר פיגוע מתועב שכזה. כן צריך להתכונן לקראתו החל מהחודש הבא, להגביר ערנות וכוונות וכמובן להוסיף כוחות. אם יש חשש, הוא מפעולות של חקיינות, כי הפיגוע הזה הצליח ועלול לייצר השראה למי שבמוחו חלפה לרגע המחשבה.
והדבר הכי חשוב להסתכל למציאות בעיניים ולטפל בה בלי קשר לעמדות פוליטיות.
