לאחר כמעט שנתיים של דיונים סוערים ורגישים, אישרה הבוקר (רביעי) ועדת החינוך של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר. החוק מהווה מסגרת רשמית לקביעת החלטת מדינת ישראל להנצחת האסון. ynet העביר את הדיון מהוועדה בשידור ישיר.
לעיון בהצעת החוק - לחצו כאן
הדיון בוועדת החינוך
(צילום: ערוץ כנסת )
נעמה נבון, אמו של גל שנרצח במסיבת הנובה, אמרה: "הצעת החוק הזאת נותנת לי באופן אישי קצת שקט בתוך השבר הגדול שהחיים שלנו נפלו אליו. בשנים האחרונות הייתה לי תחושה שהכול הולך ונשכח. המחשבה שהילדים האלה יישכחו - מדירה שינה מעיניי, ולכן הצעת החוק הזאת כל כך חשובה".
פריצת הגדר ב-7 באוקטובר
לאורך הליך החקיקה הוכנסו בהצעה שינויים בעקבות הערות המשפחות השכולות שנשמעו בדיון בכנסת. כך למשל בסוגיית המיגוניות בציר 232 גובש מתווה שלפיו רשות מקומית שבתחומה נמצאת מיגונית שבה התרחשו אירועי 7 באוקטובר תדווח לוועדת החינוך על כל החלטה בדבר שינוי או העתקה, לרבות הליך שיתוף הציבור שקדם לה.
המתווה גובש לאחר מחלוקת קשה שנשמעה בדיונים בין משפחות שכולות סביב סוגיית העתקת מיגוניות המוות ממקומן. המתנגדים טענו שזהו בעצם הקבר האמיתי של יקירם וש"גם את אושוויץ לא הזיזו ממקום למקום". מי שתמך בהזזת המיגוניות היו בני משפחות שכולות אחרות וזאת בשל הקושי הגדול שתיארו עבורם כתושבי האזור "לחיות בתוך אתר הנצחה" וגם ראשת מועצת אשכול שציינה היבטים בטיחותיים בשל עצירת רכבים בשולי הכביש ולכן ביקשו לרכזן באתר הנצחה מרכזי.
שינוי נוסף שהוחל במהלך הזמן שחלף נוגע לפרק המטרות. בהצעת החוק המקורית נכלל גם סעיף שכולל את "העמקת המחויבות לשחרור החטופים שנותרו בשבי עד לשחרורם לביתם". בחלוף הזמן ועם השבתם ארצה של כל החטופים והחללים, הוסר הסעיף כמובן.
"גבורה" לעומת "טבח"
אחת המחלוקות נגעה לאופן ציון התאריך. חלק מחברי הוועדה ומשפחות שכולות ביקשו להדגיש את התאריך העברי של הטבח (כ"ב בתשרי), בעוד אחרים טוענים שהתאריך הלועזי 7 באוקטובר מהווה את הזיכרון היחיד שנצרב מיום האסון. כמה מחברי הוועדה דרשו הנצחה באמצעות המילה "גבורה", אחרים דרשו שתצוין המילה "טבח". בניסיון לרצות את כל הצדדים, נקבע השם המסורבל: "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) - 7 באוקטובר".
במהלך הדיונים הקודמים על הצעת החוק התגלעה מחלוקת סביב הנוסח הממשלתי שהגיע ממשרד ראש הממשלה. בנוסח המקורי לא הופיעה המילה "טבח", אך לאחר סערה תקשורתית וכמה דיונים רגישים הוחלט להכניס אותה באופן רשמי ומפורש לשם החוק והן לסעיפי מטרותיו שמגדירים את שימור הזיכרון של "מתקפת הטרור הרצחנית, הזוועות וחטיפת האזרחים".
לפי הצעת החוק, מדי שנה ייקבע בכ"ד בתשרי יום זיכרון ממלכתי ובמהלכו יורדו הדגלים לחצי התורן במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובמתקני המשטרה והשב"ס, יתקיימו טקסים ממלכתיים ו"תוכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה יבטאו את אופיו הייחודי של יום הזיכרון".
בנוסף, החוק קובע להקים תאגיד חדש בשם "רשות הזיכרון" שיהיה אחראי על מימוש מטרות החוק ויקבל תקציב שנתי. התאגיד ינוהל על ידי מועצה בת 13 חברים וחברות. בדיונים דובר על הרכב מגוון במטרה להבטיח ייצוג רחב, אולם רובו מכיל נציגי ממשלה או כאלה שנבחרו מטעמם, ומי שממנה אותם באופן רשמי הוא ראש הממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב אמר בדיון: "עברנו שנתיים אינטנסיביות, היו סוגיות קשות בוועדה ונשמעו פה אמירות קשות אחד כלפי השני, הכול כדי להגיע לחוק עם הסכמות רחבות. הצלחנו להביא חוק ממלכתי שמטרתו להנחיל לדורות הבאים את זיכרון הטבח ולהנציח את מעשי הגבורה שהיו ב-7 באוקטובר".
טייב הוסיף: "יכול להיות שלא כולם יצאו מרוצים, אבל יש פה אמירה ברורה מהבית הזה שב-7 באוקטובר אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה. מה שעמד בראש מעיניי הוא השורדים, משפחות הנופלים והנרצחים בידי בני עוולה שגם הם לא הפרידו בין ימין לשמאל, בין דתי לחילוני. יש לנו ארץ אחת, תורה אחת ונתפלל שנסתכל קדימה בלי לשכוח את מה שהיה, כמו שהיה. כפי שאמרתי בתחילת הדיונים, אין כוונה לייצר נראטיב חדש או נראטיב שקרי".
פורסם לראשונה: 10:02, 08.07.26
