על רקע הירידה בסקרים, ובצל המאבק עם יו"ר "ישר" גדי איזנקוט על הובלת גוש האופוזיציה, יו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט הציג את מה שהוא כינה כ"הסכם חדש" - תוכנית מפלגתו ל"תיקון ישראל" בשלל תחומים, ובהם כלכלה, ביטחון, חינוך, גיוס חרדים והזירה הבינלאומית.
בדומה לרעיונות עבר שהציג, בנט מתחייב כי אם תוקם קואליציה שהוא ירכיב, או יהיה חלק ממנה, הוא ידאג להורדת מחירי המזון ב-30%, יספק חינוך ציבורי ברמה של חינוך פרטי ויבצע "פינוי-בינוי" לחלק ממערכות המדינה. מקורות התקציב לתוכנית לא פורטו בכל הסעיפים.

"יהיה פה הסכם חדש בכלכלה", אמר בנט. "אנחנו נצא למלחמת חורמה לפירוק קרטלי המזון. חברה סינית בשם 'ברייט פוד' קנתה את 'תנובה' והנחיתה על ההנהלה הישראלית הוראה - תעלו מחירים, תסחטו כמה שאפשר עד שהציבור יזעק, וגם אז תמשיכו לסחוט". הוא הוסיף ותקף: "גורמים זרים חדרו לשוק המזון, והם מצליחים - כי אין תחרות. אנחנו נפרק אותם, ונוריד מחירים".
התוכנית הכלכלית של בנט מסתמכת על העובדה שהוא וראשי המפלגות האחרות רואים בסקרי העומק האחרונים שנערכים בציבור כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר מבחינת הציבור הישראלי כיום הוא התייקרות סל הקניות ויוקר המחיה בכלל.
"יש פה דורות של פוליטיקאים שבונים על הג'וב הבא - אז אין להם את האומץ להיכנס בקרטלים ובמונופולים", אמר בנט. "אני לא תלוי באף אחד, אני עובד אך ורק אצל עם ישראל. אז אני אומר מפה לבעלים הסינים של 'תנובה', ל'שופרסל', ל'יונילבר', 'דיפלומט', ולכל השאר: ביום הראשון שלי בתפקיד - נגמרה החגיגה".
כמו כן, הוא הבטיח לפרק את משרד החינוך, שאותו כינה "מיושן" ושלדבריו הוא משרד של שנת 1948, ולבנות משרד חינוך חדש נוסח 2026. בנט לא התייחס למורכבות הנושא בכל הנוגע ליחסים עם ארגוני המורים ולשביתות המרובות המשפיעות על המשק, על ההורים ועל התלמידים, בכל פעם שסדרי עולם משתנים בתחום החינוך.
במצע המפלגה הוא כתב כי "החינוך בישראל צריך לעבוד במתכונת של החינוך הפרטי בשינוי גישה באופן יסודי וחדשני יותר". הוא דיבר גם על שינוי תפיסת הביטחון ועל מעבר מ"התשה ומריחה להכרעה", ועל שיפור מעמדה של ישראל בעולם באמצעות צוותים ייעודיים לכך. בעניין גיוס חרדים התחייב: "נלמד יחד, נשרת יחד ונעבוד יחד - ומי שלא, לא יקבל שקל מהמדינה".
במצע גם נכתב כי יהיה "הסכם חדש בשירות לאזרח". לדברי בנט, "נסיים את האטימות והסרבול ונחזיר את המצוינות למערכות המדינה, האזרחים ייהנו מסטנדרטים של הייטק בשירות הציבורי".





