5 צפייה בגלריה
המנדט של בית הדין עשוי לקבוע סיפוח דה פקטו. אבו מאזן סירב למשוך את ההחלטה
(צילום: AFP, AP)
החלטת הוועדה המיוחדת של האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה ולפיה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ישפוט את ישראל על "הכיבוש המתמשך" לא תיכנס לתוקף לפני שתאושר בעצרת הכללית של האו"ם בחודש הבא - משום שרק לעצרת הכללית יש סמכות לפנות לבית הדין. עם זאת, לא צפויות הפתעות בשל הרוב האוטומטי נגד ישראל בעצרת. ישראל, מצידה, תצטרך לקבל החלטה אם היא משתפת פעולה עם בית הדין הבינלאומי.
לפי ההערכות, ישראל לא תשתף פעולה לנוכח המנדט שמופיע בהחלטה. אם חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי תקבע כי הכיבוש באיו"ש הוא קבוע, כפי שהבקשה הפלסטינית מבקשת ממנו לקבוע - המשמעות היא שישראל תואשם בסיפוח דה-פקטו. לכן, סביר להניח שישראל תעדיף לא לשתף פעולה, אבל זו החלטה שכנראה תתקבל על ידי הממשלה הבאה - ובראשם ראש הממשלה הבא ושר החוץ הבא.
השגריר ארדן: "הושמד הסיכוי לפיוס, הפלסטינים חיסלו אותו"
(צילום: UN)
בדרך כלל לוקח לבית הדין כשנה אחת לחבר חוות דעת כזאת. בית הדין שיש לו 15 שופטים יבחן ויחקור את הסוגיה, ולבסוף יגבש החלטה. ההחלטה לא מחייבת משפטית אף אחד מהצדדים וגם לא צד שלישי - אבל מדינות רבות רואות בפסיקות שלו "סטנדרט" משפטי בינלאומי.
לחוות הדעת שיגבש בית הדין הבינלאומי משמעות אופרטיבית מוגבלת. ברור שחוות הדעת של בית הדין בהאג היא לא מחייבת אלא מייעצת - כי ממילא לא מקובל לפנות לבית הדין ללא אישור של כל הצדדים המעורבים, כולל הצד הישראלי.
הפלסטינים, מצידם, הצליחו לקחת את המאבק שלהם צעד אחד קדימה - הם למעשה זונחים בצורה בוטה וברורה את מהלך המו"מ עם ישראל, לטובת מאבק משפטי שגם ייתן רוח גבית ל-BDS. כי אם בית הדין הבינלאומי אכן יגיע למסקנה שמדובר בכיבוש מתמשך כמובנו באמנת האו"ם, ישראל תהיה בבעיה קשה - ויהיו מעט מדינות שיעמדו לצידה.
במקביל רואים יותר ביטויים של BDS, הסטת השקעות והחרמת חברות ישראליות שפועלות בשטחים. זה תהליך שצובר תאוצה, וחוות הדעת העתידית של האג עלולה לתת לכך גושפנקא רשמית של האו"ם - מה שרק יחזק את התפיסה של הרבה מדינות וגופים ש"ישבו על הגדר" ולא ידעו באיזה צד לתמוך. ועכשיו זה יחזק אותן נגד ישראל - וייתן להן סיבה מעוגנת להפסיק, למשל, לרכוש מוצרים מיהודה ושומרון.
הממשלה החדשה שמוקמת בישראל בימים אלה לא תתרום לתהליך הזה, ועלולה לשכנע את בית הדין בהאג לפרסם חוות דעת חריפה נגד ישראל תוך ציטוט שרים בכירים בממשלה שמדברים בגנות הפלסטינים, בעד סיפוח ונגד פתרון שתי המדינות. ההערכה בישראל היא שחוות הדעת העתידית תיתן דלק לתנועת החרם נגד ישראל, ובכל מקרה זה הולך להיות "כאב ראש מתמשך" שיציק לישראל מאוד בחודשים הקרובים.
על פי נוסח ההחלטה, הפלסטינים מבקשים מבית הדין לקבוע כי הכיבוש הישראלי אינו זמני כפי שנקבע בהחלטה 242 של מועצת הביטחון, כלומר כזה שאמור להסתיים באמצעות משא ומתן על בסיס נוסחת שטחים תמורת שלום, אלא מצב קבוע - סיפוח הלכה למעשה. בית הדין גם עלול להמליץ לאו"ם כיצד לנהוג כלפי ישראל, בין אם בצעדים אופרטיביים, הטלת סנקציות, חרם וכדומה.
בתהליך דומה בשנת 2004 דן בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בסוגיית גדר ההפרדה וקבע שהגדר וההתנחלויות בלתי חוקיות. אז, ישראל לא שיתפה פעולה עם התהליך, אך כן פרסמה את עמדתה.
אוקראינה הצביעה נגד ישראל: "לא עוזר לבניית אמון"
רק 16 מדינות הצביעו אמש (שישי) לצד ישראל ונגד ההחלטה. מלבד ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה מדובר בשבע מדינות אירופיות (גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה, איטליה, ליטא ואסטוניה), אחת מאפריקה (ליבריה), אחת ממרכז אמריקה (גואטמלה) וארבע מדינות איים זעירות - איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ופלאו.
רובן הגדול של 98 המדינות שתמכו בהחלטה לפיה בית הדין הבינלאומי ישפוט את ישראל הן מאפריקה, אסיה ודרום אמריקה. עם זאת, פרט לרוסיה ואוקראינה, גם מדינות אירופיות אחרות הצביעו בעד - בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, מלטה, פולין וטורקיה. מעצמת העל סין תמכה אף היא בהחלטה, וכך גם שתי המדינות החשובות בדרום אמריקה - ארגנטינה וברזיל - וכן המדינות הערביות, כולל אלו שמקיימות יחסים עם ישראל כמו איחוד האמירויות, ירדן ומצרים. "כל מדינה שתמכה בהחלטה עשתה 'וידוא הריגה' לסיכוי לפיוס ותרמה להנצחת הסכסוך", אמר השגריר באו"ם גלעד ארדן לאחר ההצבעה.
שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי הגיב להחלטה של קייב להצביע בעד ההצעה הפלסטינית, וכתב בטוויטר: "התמיכה האוקראינית בהחלטה ששוללת את הקשר היהודי להר הבית וקוראת לגיבוש חוות דעת של בית הדין הבינלאומי מאכזבת מאוד. תמיכה ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם לא עוזרת לבנות אמון בין ישראל לאוקראינה".
ארדן אמר בנאומו לפני ההצבעה כי "עירוב גוף שיפוטי בסכסוך בן עשרות שנים רק כדי להכתיב את דרישותיו של צד אחד על אחר, מבטיח עוד שנים רבות של קיפאון. עם זאת נראה שזה בדיוק מה הפלסטינים רוצים, שכן הם דחו כל תוכנית שלום, כולל תוכנית החלוקה של האו"ם 1947. שלום לא ניתן להשיג ללא משא ומתן דו-צדדי עם וויתורים הדדיים. עם זאת, הגישה החד-צדדית של החלטה זו מבטלת כל סיכוי שזה יקרה".
סגן שגרירת ארה"ב באו"ם, ריצ'רד מילס, תמך לפני ההצבעה בעמדה הישראלית: "אין קיצורי דרך לעצמאות. אנו דוחים את ההצעה הפלסטינית, ומודאגים ממנה. צעד כזה ירחיק את הצדדים אחד מהשני. אנו קוראים לעצרת לחדול מהחלטות שפוגעות במאמץ לשלום, ותומכים במאמץ לקדם את פתרון שתי המדינות דרך שיח קונסטרוקטיבי".
האמריקנים והאירופאים הפעילו לחצים על הפלסטינים למשוך את ההחלטה אך הם סירבו. גם בקשה אירופית לדחות אותה נדחתה. ישראל העבירה מסרי אזהרה לפלסטינים והתריעה בפניהם על תגובה חריפה אפשרית למהלך. ישראל וארה"ב ביקשו מכמה שיותר מדינות מערביות להתנגד להחלטה או להימנע מהצבעה, כדי להשפיע בבוא היום על חוות הדעת של ביה"ד בהאג.
גורם פלסטיני בכיר חשף לפני שלושה ימים בפני סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" את הלחצים שהפעילו ארה"ב וישראל, ואמר כי אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית דבקים בעמדתם לאחר שאלה סירבו להגיב לדרישותיהם. לדבריו, קיימת חשיבות לעצירת "התקפות הכיבוש הישראלי", ותיאר את האפשרויות הטמונות בפנייה להאג כ"אופק מדיני חדש שיוביל לסיום הכיבוש". אותו גורם אף ציין כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הדגיש בעבר את החשיבות וההכרח של הפסקת הנקיטה בצעדים חד-צדדיים.
פורסם לראשונה: 21:21, 11.11.22
