זה קרה שוב היום, בעונת שיא הביקוש, כשישראלים רבים בדרכם לחופשה בחו״ל. אלפי נוסעים נתקעו באולמות של נמל התעופה בן גוריון, לוח הטיסות השתבש לחלוטין ומזוודות נערמו בטורים ארוכים על הרצפה. ברשות שדות התעופה מיהרו להאשים את ועד העובדים בהשבתה פתאומית, בעוד שבוועד התעקשו כי לא מדובר בשביתה יזומה אלא בתוצאה ישירה של מחסור חריף בכוח אדם. מעבר לחילופי ההאשמות ולכאוס הנקודתי בטרמינל, האירוע הנוכחי שוב מפנה את הזרקור אל הדמות הדומיננטית והמשפיעה ביותר במסדרונות הרשות מזה כארבעה עשורים, פנחס עידן.
העומס הבלתי נסבל היום בנתב"ג
(צילום: שאול גולן)
עידן, בן 70, נשוי ואב לחמישה תושב מושב אחיסמך, הוא הבן העשירי מתוך 11 אחים למשפחה שעשתה עלייה מטריפולי שבלוב. הוא החל את דרכו ברשות שדות התעופה בשנת 1979 כסבל וכנהג, לאחר שחרורו משירות בחיל השריון. עידן צמח מלמטה דרך הדרגים בשטח, נבחר לראשונה לוועד העובדים ב-1982, ובשנת 1986 נבחר לעמוד בראש ועד העובדים הכללי. בעוד מנכ"לים, שרי תחבורה וראשי ממשלות מתחלפים בקצב מהיר, עידן נשאר יציב במקומו כמעט ברציפות במשך כארבעים שנה, כשהוא מנהל מערכת חזקה המייצגת כשישה אחוזים מעובדי הרשות ומחזיקה בשריר ארגוני חסר תקדים.
על פי הדין המנהלי ויחסי העבודה בישראל, נקיטת עיצומי עבודה פתאומיים ללא הכרזה מוקדמת על סכסוך עבודה כחוק נחשבת לצעד בלתי חוקי. לכן, פנחס מצידו טען כי לא זה הסיפור, אלא קריסה של מערכת החסרה בכוח אדם.
עומס בנתב"ג
(צילום: מאיר תורג'מן )
על רקע השיבושים, הגיבה שרת התחבורה מירי רגב בעודה שוהה בחופשה פרטית של שבוע במרוקו, ואמרה כי הנחתה את הנהלת רשות שדות התעופה לעתור לאלתר לבית הדין לעבודה כנגד ועד העובדים על מנת לאלץ אותם לעצור את השביתה הבריונית והלא חוקית, תוך שהיא מוסיפה כי מי שקיבל את ההחלטה לקחת את עשרות אלפי אזרחי ישראל כבני ערובה ישלם מחיר כבד.
מגן העובדים - ומנהיג כוחני
לאורך השנים ביסס עידן ועד עובדים ריכוזי בעל נאמנות פנימית גבוהה. עבור אלפי העובדים ברשות שדות התעופה, עידן נתפס כמגן הבלעדי של תנאיהם, דרגות השכר שלהם והביטחון התעסוקתי שלהם. לעומת זאת, בעיני מנהלי הרשות, פוליטיקאים וחלקים נרחבים בציבור, הוא נתפס כמנהיג כוחני שיודע לנצל עד תום את השליטה בשלטר של המדינה כדי להשיג את מבוקשו.
פנחס עידן לצד שרת התחבורה מירי רגב
(צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של רשות שדות התעופה)
מערכת היחסים של עידן עם המערכת הפוליטית ידעה עליות ומורדות חריפות. כאיש ליכוד ותיק, חבר מרכז המפלגה ומי שכיהן בין השנים 1998 ל-2000 כראש עיריית לוד - עידן החזיק במפקד ארגזים ממושמע של אלפי מתפקדים, שהפך אותו למוקד כוח שפוליטיקאים העדיפו שלא להתעמת איתו. עם זאת, הזהות המפלגתית לא פעם התנגשה חזיתית עם תפקידו כמנהיג עובדים. אירוע שיא נרשם במרץ 2023, כאשר הורה לעצור את ההמראות בנתב"ג בעקבות הכרזת ההסתדרות על שביתה כללית.
אחרי השביתה נרשם גל תרעומת נגדו בקרב חברי כנסת ופעילים בסיעת הליכוד. הוגשו נגדו עתירות לבית הדין של המפלגה בדרישה להדיחו בשל פגיעה בממשלה ובערכי התנועה, ובמהלך הבירור הפנימי הוא אף הודה כי השביתה שנקט הייתה בלתי חוקית. למרות הלחץ הציבורי והניסיונות להביא להרחקתו, מהלך ההדחה לא הושלם, ועידן נותר חבר המפלגה. מנגד, עידן גם הוכיח פעם אחר פעם כי בעת מבחן, הנאמנות הראשונית שלו נתונה לעובדים בשטח.
כפי שהשתקף באירועי היום, קו ההגנה הכמעט קבוע של עידן מול טענות על שביתות פתאומיות מתמקד בתנאי העבודה והמחסור הקיים בתקנים. כאשר העומסים בטרמינל עולים לשיאים והעובדים נדרשים למשמרות ממושכות בתנאים קשים, הוועד בראשותו בוחר לעיתים קרובות ללחוץ על הבלמים, אם דרך עצירת שעות נוספות ואם דרך עיכובים נקודתיים.
עבור הנוסע הישראלי, התוצאה היא תמיד סבל, עגמת נפש וביטולי טיסות. מבחינת עידן, מדובר בהפגנת עוצמה שנועדה להבהיר להנהלה ולממשלה שאי אפשר לנהל את נמל התעופה בלעדיו ובלעדי גיבוי מלא לעובדיו. האם הבלאגן שנוצר יסייע לעידן להשיג את דרישותיו? לא בטוח. אך מה שברור הוא שאת המחיר של המאבקים הללו משלמים שוב- הנוסעים.
