הצעת החוק הדרמטית של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שעברה השבוע בקריאה ראשונה, תאפשר לימודים בהפרדה גם בתארים מתקדמים באוניברסיטה. אלא שהשבוע נחשף ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי מחקר מקיף שהזמינו במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בנושא לא הוצג ולא נדון בערכאות המקצועיות. כעת, בעקבות הפרסום, ממצאיו נחשפים לראשונה.
- לקריאת המחקר המלא שהוגש למל"ג - לחצו כאן
במסגרת המדיניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי, התחייבו במל"ג לקיים בדיקה לגבי המשמעויות המקצועיות והאקדמיות שבפתיחת תארים שניים טיפוליים בהפרדה. במל"ג הזמינו מחקר מקיף שיתייחס לצורך ולתועלת של לימודים כאלו, ותוצאותיו הוגשו בדצמבר 2024.
לטענת כמה מקורות בכירים ביותר, הצגת ממצאי המחקר – שסותר את מדיניותו של שר החינוך יואב קיש, המשמש כיו"ר המל"ג – נמנעה ולא התאפשר לוועדה המקצועית להתכנס ולדון בהם.
לאחר הפרסום השבוע ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, חברות הכנסת עדי עזוז (יש עתיד) ונעמה לזימי (הדמוקרטים) פנו ליועמ"שית הכנסת במכתב דחוף בבקשה לקיים דיון בממצאי המחקר.
המחקר של מכון "צפנת" עוסק בכמה שאלות בסיסיות: האם קיים צורך במטפלים ובמטפלות חרדים? מה המוטיבציות של סטודנטים חרדים ללמוד תארים מתקדמים? מהם החסמים שעומדים בפניהם? האם הפרדה מגדרית היא החסם המרכזי להגדלת מספר הסטודנטים? והאם ישנן אלטרנטיבות להפרדה שיאפשרו שילוב חרדים בתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים?
יוזמת החוק להפרדה מגדרית באקדמיה. ח"כ לימור סון הר מלך
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לאור מכלול השיקולים שהוצגו במחקר, המליצו החוקרים חד-משמעית למנוע את הרחבת פרקטיקת ההפרדה המגדרית לתארים שניים טיפוליים (למעט חריג יחיד: טיפול במוזיקה וטיפול בתנועה ובמחול) שכן נראה שהסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו, והערך המוסף ממהלך זה איננו ברור.
מהמחקר עולה גם כי בחברה החרדית ישנו משבר בריאות נפש משמעותי וקיימת עלייה מתמדת בביקוש למטפלים מותאמים תרבותית, דבר המוביל לוואקום שממולא על-ידי גורמים בלתי מוסמכים. ישנה גם מוטיבציה גבוהה ללמוד באקדמיה.
בנוגע לחשיבות ההפרדה עבור הסטודנטים, התשובות מורכבות ואף מפתיעות. מחצית מהמשיבים לא סימנו את ההפרדה המגדרית כאחד משלושת השיקולים המרכזיים שלהם ללימודי תואר שני, בעוד 48% מהמשיבים כן ציינו זאת כאחד משלושת השיקולים המרכזיים.
רוב המשיבים (69%) מעדיפים ללמוד בתוכניות ייעודיות לחברה החרדית בהפרדה. אם אין הפרדה, מה יעשו הסטודנטים החרדים? בעוד שרק כ-42% מהמשיבים דיווחו כי בוודאות לא ירשמו למסלול כזה, שאר המשיבים ענו כי ירשמו או כי הם מתלבטים. על פי המחקר ייתכן שתמיכה מתאימה בשיקולים נוספים שחשובים להם (כמו עלות הלימודים או גמישות בשעות שמאפשרת לשלב לימודים עם טיפול במשפחה גדולה) תעודד את חלקם להירשם, גם ללא הפרדה מגדרית בכיתות.
הפער בין הנורמה בחברה החרדית לבין השיקולים האישיים בא לידי ביטוי גם בנוגע ללימודים בכיתות מעורבות. בעוד 87% סבורים כי ישנה חשיבות רבה או רבה מאוד לקיום כיתות נפרדות לסטודנטים ולסטודנטיות, 44% מהמשיבים ציינו כי היו נרשמים או שוקלים להירשם ללימודים בכיתות מעורבות במצב שבו לא קיימת אפשרות להפרדה.
מכך הסיקו החוקרים כי ייתכן שהמשיבים מחזיקים בעמדות התומכות בהפרדה מתוך תחושת מחויבות לנורמות המקובלות בקהילה, גם אם הם לא בהכרח פועלים כך עבור עצמם.
ההפרדה היא לא החסם העיקרי
ממצא מהותי נוסף מלמד כי הגישה של קהל היעד איננה הכל או כלום. ככל שרכיב הלמידה חשוף יותר, הצורך בהפרדה עולה. כך הדרכה אישית עם מנחה קליני דורגה כרכיב החשוב ביותר לקיום בהפרדה, בעוד הלימודים התיאורטיים ובחירת מנחה בעבודת מחקר סומנו כמרכיבים שבהם ההפרדה הרבה פחות חשובה.
כמו כן, ההפרדה איננה החסם העיקרי לנגישות לאקדמיה. המחקר מדגיש כי הקושי הכלכלי ופערי ההשכלה הם חסם משמעותי עבור הסטודנט החרדי, שנדרש לאנגלית ומתמטיקה ברמה גבוהה כדי להתקבל למסלול מתקדם. לפי החוקרים, צמצום פערים בתחומים הללו יקל על ההשתלבות גם ללא הפרדה מגדרית. אם כך, האם נראה בקרוב פעילות פרלמנטרית נמרצת למען לימודי ליבה מקיפים בשביל להנגיש את האקדמיה לחרדים? התשובה ברורה.
ומה בנוגע לרמה המקצועית של מי שילמדו בהפרדה? הטענה המרכזית של גורמי המקצוע היא שהפרדה מגדרית בתהליכי ההכשרה חותרת תחת יסודות מקצוע הטיפול, המהות שלו וכלל ערכי הליבה הבסיסיים שלו.
החשש עולה גם מצד גורמי מקצוע, בעיקר בפסיכולוגיה, וגם מצד פסיכולוגים ומטפלים באומנות חרדים בעצמם. טיפול נפשי נשען על היכולת של המטפל לראות את האדם מעבר להגדרות כמו מגדר או שיוך מגזרי. אחת ממיומנויות הליבה של המטפל היא היכולת "לצאת מעצמו" ולהבין את חוויות חייו ומצוקתו של האחר. על רקע התעצמות ההתמודדויות הנפשיות בחברה החרדית בשנים האחרונות, הצורך במיומנות זו רק צפוי להתחזק.
הסיפור המלא – מחר ב"המוסף לשבת"
