"סופרנו הבאר-שבעי" הולך לכלא: בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שני) שלושה מאסרי עולם ועוד 33 שנים וחצי שנות מאסר על העבריין ניבי (יניב) זגורי - אחרי הליך משפטי סבוך שנמשך יותר משבע שנים - באחת מפרשות הפשיעה החמורות בשנים האחרונות. לאור הנסיבות המחמירות - נגזרו על זגורי בסך הכל לפחות 135 שנות מאסר.
זגורי הורשע בחודש שעבר במעורבות ברצח העבריין טל קורקוס, גרושתו דבורה הירש ועד התביעה אלישע סבח, במסגרת מסע נקמה מתוכנן ואכזרי שניהלו עבריינים נגד עדי מדינה ובני משפחותיהם, במטרה להטיל אימה, להרתיע משתפי פעולה ולפגוע בלב מערכת אכיפת החוק. בנוסף הוטלו עליו פיצוים בסך 248 אלף שקלים לקורבנות - כלומר, 774 אלף שקלים.
דיון גזר דינו של ניבי זגורי, והמתקפה של אשתו: "הוא חף מפשע"
(צילום: הרצל יוסף )
בפרקליטות אמרו כי זו פרשה שבה שנאה תהומית, שהפכה לכלי נשק, הובילה לרצח של שלושה בני אדם, רק משום שבחרו לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. אחרי מידע מודיעני חריג שהתקבל אחרי ההרשעה, הגדירה המשטרה את ראש ההרכב, השופט נתן זלוצ'ובר, כמאוים בדרגה 6 - והצמידה לו אבטחה חריגה.
לאורך משפט הציגו הפרקליטים ראיות למסע נקמה של הנאשם המרכזי זגורי ושותפיו. בהרשעה, שכוללת 841 עמודים השופטים כתבו בין היתר כי "זגורי עשה כל שביכולתו לספק את תאוותו הרצחנית לנקמה". זגורי הורשע כאמור בשלוש עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, שלוש עבירות של ניסיון רצח, הדחה בחקירה ונשיאת נשק, עשיית עסקה בנשק ושיבוש מהלכי משפט.
לצידו הורשעו שלושה נאשמים נוספים: אריק איטל הורשע בשתי עבירות של רצח בכוונה תחילה, שלוש עבירות ניסיון רצח, חמש עבירות נשיאת נשק, השמדת ראיה ושידול להשמדת ראיה; משה רובין הורשע ברצח בכוונה תחילה, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד; ועמיר בן שימול ברצח בכוונה תחילה.
על איטל נגזרו שני מאסרי עולם במצטבר ו-516 אלף שקל פיצויים, ועל בן שימול ורובין נגזר מאסר עולם ופיצויים מקסימליים לקורבנות. בפתח הדיון שאל השופט זלוצ'ובר את הנאשמים האם הם רוצים לומר דבר מה טרם גזר הדין. זגורי אמר: "לא נעשה כאן צדק. אם יש ארגון פשע זה אתם, הפרקליטות". רובין ובן שימול הוסיפו: "בית המשפט הזה מיותר לדעתי", "הבמאי הכי טוב שיש זה אתם והפרקליטות. שקרים בלי סוף. איך אתם מצליחים לישון?".
את התיק הובילו עורכי הדין סיגל דהן-הירש, מוחמד סולימאן, מירית נוימן ורחל אלמקייס מפרקליטות מחוז דרום. עו"ד אלמקייס אמרה בדיון הטיעונים לעונש כי "הכרעת הדין חושפת בפני בית המשפט ובפני הציבור כולו מציאות עבריינית חריגה, קיצונית ומטלטלת, שפעלה במשך שנים מתחת לפני השטח, וזה במקביל לחברה נורמטיבית ולמוסדות שלטון החוק - עד שהתפרצה במלוא עוצמתה אל תוך אולם בית המשפט הנכבד".
לדבריה, "בית המשפט קבע כי התיק משול לסרט פשע רע, וקשה ביותר לצפייה. עלילתו נכתבה בדם על-ידי הרוע, הכעס והנקמה. בית המשפט הבהיר שלא מדובר בסרט אלא במציאות קשה ומזעזעת, שמקורה בכעס גדול ורצון עז לנקום. חוט השני המדמם המקשר בין כל האירועים של הרצח בתיק זה, הוא בעצם היותם של הנרצחים עדים במשפט. המעשים שנעשו נועדו להעביר מסר ברור ומרתיע - לבל יפעלו אחרים באופן דומה".
היא תיארה את מקרי הרצח המזעזעים, שהובילו לעונשים הכבדים לארבעת הנאשמים: "דבורה קורקוס נרצחה לנגד עיני ילדיה, אלישע סבח נרצח בירי מטווח אפס במרכז העיר לעיני עוברים ושבים, וטל קורקוס נרצח כשהוא נשרף בעודו חי וזועק 'אימא, אימא'".


עו"ד משה יוחאי המייצג את איטל מסר בתגובה כי "זה היה צפוי. לצערנו הרוצחים האמיתיים נמצאים בחוץ. קרי עד המדינה שלחץ על המטען של טל קורקוס ועד המדינה בתיק של סבח. הוא שיקר לאורח כל המשפט. יש הפתעות. יתגלו דברים שאף אחד לא ידע".
נציגת פרקליטות מחוז דרום עו"ד סיגל דהן אמרה כי "ביהמ"ש קיבל את עמדת הפרקליטות כי מעשי הרצח חריגים בחומרתם. זו החלטה שנעשית בסיטואציות חריגות. ביהמ"ש העביר מסר חשוב שרשויות אכיפת החוק תמצה את הדין עם נאשמים שמבקשים לפגוע בעדים ולמנוע מהם להעיד. חשוב לציין שליבנו עם משפחות קורבנות העבירה, על אף שלא התייצבו לדיונים מחשש מהנאשמים. ביהמ"ש נתן ביטוי עונשי לסבל ולצערי הרב שנגרם להם".
"זו רדיפה ואובססיה"
"ניבי חף מפשע, כמו כל הנאשמים כאן", טענה אשתו מיכל מחוץ לאולם לאחר הדיון. "ניבי זגורי לעולם ומעולם לא היה ולא יהיה רוצח, לעולם. מה שנעשה כאן זה רדיפה ואובססיה של ימ"ר דרום ופרקליטות, שחברו יחד. קשה להם לראות אדם מצליח עם עסקים נורמטיביים. רצו אותו בטירוף, בשגעת, ואותי גם. אני מאמינה שאם יהיה צדק ואני רוצה ומאוד רוצה להאמין בבית המשפט העליון, אני מאמינה ששם יעשה צדק, כי זה לא הגיוני מה שקרה כאן".
לדבריה, "יש כאן תיאומי גרסאות מטורפים בין עד המדינה הראשון לבין השני. איפה נשמע דבר כזה? זה תקדים עולמי מה שנעשה כאן, כל עורכי הדין בכל המדינה המומים מגזר הדין שנעשה כאן, משהו מטורף. נלך בכל הכוח לעליון. הרדיפה הזאת היא נוראית, מטורפת, ניבי זגורי לא רצח, לא את דבורה, לא את טל ולא את אלישע. אין לו שום קשר אליהם, מלבד מניע שהוא היה עד מדינה שלו. אז מה? הוא היה עד מדינה של עוד המון אנשים".
כמו כן, ציינה כי "ניבי הוא אדם חזק, שום דבר לא מערער לו את שלוות הנפש שלו. לעיתים אני חושבת אפילו שהוא איזשהו סוג של רובוט. הוא איש מדהים, מיוחד, כריזמטי, אדם טוב. לא מגיע לו מה שנעשה לו כאן, וכולם יודעים שהוא חף מפשע. גם השופטים יודעים שהוא חף מפשע".
2 צפייה בגלריה


זגורי וקורבנותיו: טל קורקוס, אלישע סבח ודבורה הירש
(צילום: דוברות המשטרה, הרצל יוסף, אלבום פרטי)
בדיון הכרעת הדין שנערך לפני כחודש, אמר ראש ההרכב זלוצ'ובר כי "כל דבר טוב מגיע לסופו, גם כל דבר פחות טוב מגיע לסופו". הוא הוסיף: "תיק זה משול לסדרת פשע רע. השתתפו בה שחקני משנה, חבורה עבריינית לא מקומית. חמישה שחקנים שלכל אחד תפקיד מרכזי. יניב זגורי, בעל הרעיון לתסריט הבלהות, המפיק הבמאי וכותב התסריט העיקרי.
"לצערנו לא מדובר בסרט אלא במציאות קשה ומזעזעת". אמר זלוצ'ובר. "זגורי בא לבוא בחשבון ולנקום בכל מי שתרם להפללתו והפללת מקורבו איטל. שלושה אנשים נרצחו באופן מזעזע רק בגלל שהעזו להעיד".
במסגרת ההליכים נשמעו 218 דיוני הוכחות. פרשת התביעה נפרסה על פני 192 ישיבות ופרשת ההגנה על פני 26 ישיבות. זגורי העיד על פני 10 ישיבות. במסגרת פרשת התביעה העידו 117 עדים, ובתקופת הקורונה הועתק הדיון לחצי קומה בהיכל, המשמש בימים כתיקונם כמועדון שופטים. בתחילת המלחמה, בשל טענות הסניגורים שהם חוששים לנסוע לדיונים בבאר שבע, נסעו השופטים עצמם לתל אביב וקיימו דיונים שם.









