צה"ל נכנס היום (חמישי) ליממה העשרים במבצע "שאגת הארי". גורם בכיר בחיל האוויר, הזרוע שמובילה את המערכה ביחד עם אגף המודיעין, מסביר: החיל כולו מתוח עד הקצה, ואין מטוס שלא טס.
פעילות חיל האוויר במהלך המלחמה
(צילום: דובר צה"ל)
על פי נתוני צה"ל, עד כה הוטלו מעל ל-12,000 חימושים, כ-3,600 רק בטהרן. מעל 8,500 תקיפות בוצעו בכל רחבי איראן, שחולקו לכ-540 מטסים למרכז ומערב המדינה, כאשר 50 מטסים מתוכם בוצעו לעומק המדינה. בכיר בחיל אמר: "ב-18 ימים טסנו כמו במשך שנה שלמה".
צה"ל נכנס למערכה אחרי חודשים של תכנון, שתפסו תאוצה אחרי מבצע "עם כלביא". בתקופה זו באמ"ן גיבשו בנק מטרות, ויחד עם צבא ארה"ב יצרו שיתוף פעולה, שאותו מגדירים בצה"ל היסטורי. רוב הגורמים בצה"ל מתארים שותפות שתשאר גם אחרי שהמבצע ייגמר. "זה משהו לעתיד" אומר גורם בצה"ל ששוחח עם כלי תקשורת. בכיר נוסף בחיל האוויר מסביר כי בסיסי החיל עברו שינוי מהותי, ובשל המעורבות האמריקנית "לא יכירו אותם".
השותפות של צה"ל עם סנטקום האמריקני יצרה מגוון רחב של אפשרויות עבור חיל האוויר, החל מאמצעי חימוש דרך חלוקת מטרות ועד לתידלוקים אוויריים בהיקפים שצה"ל לא הכיר. את מכת הפתיחה בנה הצבא חודשים ארוכים והצלחת המבצע מעידה, כך מסבירים, על הצלחת המשך המערכה.
באמ"ן ידעו: האיראנים יסיימו את הישיבה באיחור
באמ"ן ובחיל האוויר הכינו את המטרות ויצאו לביצוע תקיפה מהירה בה סוכלו במקביל 40 בכירים ב-40 שניות. כעת ניתן לספר כי חברי הנהלת המיניסטריון האיראני, גוף המודיעין של המשטר האיראני, שהותקפו וסוכלו היו יכולים להינצל מהתקיפה אם רק היו מסיימים את ישיבתם בזמן.
גורמי ביטחון מסבירים כי מלבד השיקול של תקיפה ביום כחלק מגורם ההפתעה, ושיקולים מבצעיים נוספים שאותם חשפו רונן ברגמן ויובל רובוביץ', נלקחו בחשבון גם תנאי מזג האוויר ובחיל האוויר היה מי שעסק בכך. הוא פיתח מודלים שבהם נאספו תחזיות על מזג האוויר באיראן, ובסופו של דבר באופן הזה נבחר היום. שעת התקיפה שתואמה ונקבעה, הייתה השעה שבה היו אמורים כבר חברי המיניסטריון להתפזר. באמ"ן ידעו להגיד כי ברוב המקרים אנשי המיניסטריון לא "עומדים בזמנים" ומאחרים בסיום ישיבתם, וכך קיוו שיהיה גם הפעם. כך אכן קרה. הבכירים האיראנים שהתכנסו בבוקר והיו בטוחים שלא יותקפו באור יום, איחרו את מועד סיום השיבה בחצי.
כ- 200 מטוסים יצאו לתקוף ברחבי איראן במטס הפתיחה שמכונה בצה"ל "בראשית". בשונה משאר המטסים, הטייסים שטסו במטס הפתיחה טסו "במדיניות אדומה", והמשמעות היא שעליהם היה להטיל את הפצצות כמעט בכל מחיר, גם אם מדובר ביעד שלפתע נוצר ממנו איום ממשי. מדובר על מדיניות חריגה שתפקידה היה להביא למקסימום את יכולת ההצלחה של מכת הפתיחה.
בעוד שמכת הפתיחה כבר יצאה לפועל, בישראל נותרו מספר מועט של מטוסים כדי להגן על שמי המדינה מאיומים אחרים. לאחר מכת הפתיחה, וכחלק מהרצון לדכא את הכוחות האיראניים ולמנוע ירי טילים מאסיבי לעבר ישראל, הוזנקו עשרות מטוסים נוספים לצוד אתרי טק"ק ומשגרים. הפעילות הזו נעשתה בכמה מישורים, בין היתר צייד המשגרים וחסימה של מנהרות בהם החביאו האיראנים את הטילים. בנוסף, היו גם תקיפות מדויקות יותר, שבהן ניסו "להשחיל" טילים לתוך פתח המנהרה. במקרים מסויימים גם הותקפו משגרים שעמדו מתחת למעברי מים.
60 אחוז מהמשגרים יצאו משימוש
על פי נתוני מערכת הביטחון, עם תחילת המבצע היו לאיראנים כ-470 משגרים וכ-60 אחוזים מהם הושמדו או נחסמו. לאיראנים נותרו מאות טילים, ובשלב זה הם מתקשים לייצר מטחים כבדים. בפיקודים שלמים באיראן מורגש מחסור, והיכולת לירות נפגעה דרמטית, כך מסבירים בצבא.
הפגיעה הרציפה במשגרים באה לידי ביטוי גם בכמות השיגורים. במבצע "עם כלביא" שנמשך 12 ימים שיגרו האיראנים כ-550 טילים, בעוד שעד כה בעשרים ימים שיגרו האיראנים כ-350 טילים. גם קצב הירי נחלש מאוד. ביומיים הראשונים לתחילת המערכה ירו האיראנים מעל 100 טילים, אלא שמאז ישנה ירידה מתמדת, והאיראנים משגרים כמה טילים בודדים בלבד ליום. לעיתים אחד או שתיים במטח.
ב"עם כלביא" עמדו אחוזי היירוט על כ-80 אחוזים, ואילו בשאגת הארי עד כה מדובר על איזור ה-90 אחוזי יירוט. אספקט שונה מהמבצע ביוני, הוא טיל המצרר שנורה באופן תכוף. בחיל האוויר מסבירים שלא תמיד "כדאי" ליירט את הטיל. ראשית, לעיתים הטיל מתפצל כבר באטמוספרה, לא בכרח בשלב שהטיל המיירט מגיע אליו. שנית, מדובר בפצצות קטנות יחסית שנעות בין 3-8 ק"ג בלבד, ובהנחה שהציבור נשמע להנחיות הפגיעה היא בסיכון נמוך מאוד.
חיסול חייל בסיג' בעמדת שמירה במערב איראן
(צילום: דובר צה"ל)
עם זאת, בשל הפיזור הגדול, טיל המצרר מייצר אזעקות באיזורים נרחבים במדינה ומאתגר את החוסן האזרחי. ההבנה בחיל האוויר היא שכלל המאמץ נשען על השגת עליונות אווירית ושימורה, כמאמץ מרכזי ומתמשך מראשית המערכה. עוד מציינים בצה"ל כי המטרות שמקבלים הטייסים לפני ההמראה הן קבועות, אך בכ-20% מהגיחות המבצעיות, המטרות משתנות לאחר היציאה. חיל האוויר נאלץ גם להתמודד עם טילי קרקע אוויר. האיראנים אמנם לא "מתמחים" בכך, אך עדיין נשקפים איומים על הטייסים. עד כה במבצע "שאגת הארי", מציינים בצה"ל, הושמדו כ-85% מהמערכים של טילי הקרקע אוויר וכן מכ"מים ומרכיבי גילוי נוספים.
מה עם מטרות הגרעין?
לאחר מכת הפתיחה פעל צה"ל למול שלוש מטרות עיקריות: מערך הטילים, התעשיות הצבאיות ובכירי המשטר בכל רחבי איראן. על מנת להבין את סדר גודל הפעולה, יש לציין כי במבצע "עם כלביא" פעל צה"ל בשלושה מרחבים בלבד באיראן. גורם בכיר בחיל האוויר מסביר כי המטרות באיראן עדיין רבות מאוד, כאשר היא מדינה עצומה עצומה והתעשיות הצבאיות שלה נרחבות ומפוזרות.
בחיל האוויר חילקו את מטרות המבצע לשלוש קטגוריות: מטרות הכרחיות, מטרות חיוניות ומטרות חשובות. מאחורי החלוקה הזו עומדת ההבנה שמכל סיבה שהיא, המבצע עלול להיעצר מוקדם מהצפוי ולכן יש תעדוף על המטרות. בעוד שבצה"ל מציגים שרשרת חיסולים משמעותית, פגיעה משמעותית בעולם הטק"ק האיראני ושמירה על העליונות האווירית, אף אחד לא מוכן לדבר על מטרות הגרעין והאורניום המועשר. קצב תקיפות מטרות הגרעין לא ברור עד לרגע זה לציבור. גורמי ביטחון מסבירים כי מתוך עולם המטרות הצבאיות של המשטר ישנן גם מטרות גרעין אך לא מרחיבים מעבר לכך.
ביחס לסוגיית האורניום המועשר, הנשיא טראמפ אמר כי הוא אינו מתכוון להציב כוחות שיוציאו את המאגר מאיראן "אני לא מציב חיילים בשום מקום", אמר הנשיא בפגישה בבית הלבן עם ראש ממשלת יפן סנאֶה טאקאיצ'י. "אם הייתי עושה זאת, בוודאי שלא הייתי אומר לכם. אבל אני לא מציב חיילים. נעשה כל מה שנדרש כדי לשמור על המחיר".
דבריו מגיעים לאחר שהבוקר דווח ברויטרס כי "טראמפ שוקל לשלוח עוד אלפי חיילים". לפי אותו דיווח, כוחות קרקעיים עשויים להישלח לחופי איראן - כחלק מהגנה על ספינות במצר הורמוז, לאי חארג ולשמירה על מאגר האורניום המועשר של טהרן.
4 צפייה בגלריה
חשש שיעצור את המלחמה? בחיל האוויר נערכו גם להפסקת לחימה פתאומית
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
הזירה הצפונית
ביחס לזירה הלבנונית, מסבירים בצבא כי הפעילות בדרום לבנון ובדאחייה היא עצימה מאוד. עד כה, הוטלו בחזית הלבנונית מעל ל- 2,200 חימושים, הותקפו מעל 220 מטרות "ציד" ובוצעו מעל ל- 1,000 גיחות קרב. עיקר הפעילות מתבצע בצור, בצידון וכמובן בביירות. בפיקוד הצפון כזכור העמיקו את תפיסת המרחב בדרום לבנון, וישנם פחות הפועלים בעומק השטח. בחיל האוויר מסבירים כי העובדה שהחיל מפוצל לטובת איראן לא פוגעת בפעילות בצפון בה מבצועות מאות תקיפות.
