"בממשלה הזו רואים במינויים אמצעי משמעותי לשינוי יסודות המשטר ולהפיכת חובת הנאמנות לציבור לחובת הנאמנות לגורם הממנה. המינויים משנים את פני השירות הציבורי בישראל מעצמאי וא-פוליטי, שחובת הנאמנות שלו לאינטרס הציבורי - לשירות שמושתת על אמון אישי ונאמנות אישית לדרג הממנה. השינוי הזה יביא לכך שהשירות הציבורי יהפוך למפלגתי ואישי של השלטון - וזה עלול להיות בכייה לדורות". כך אמרה אתמול (שישי) היועצת המשפטית לשעבר במשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו. היא התייחסה גם לפיטורי הפקידים המקצועיים תחת ממשלת נתניהו, וייחסה לכך קשר למחדלי 7 באוקטובר.
ברנע-פרגו: "השירות הציבורי הופך למושתת על נאמנות אישית"
(צילום: קמעו מולטימדיה )
ברנע-פרגו דיברה לראשונה בפומבי מאז סיום כהונתה. דבריה נאמרו בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. "הייתי מוגנת יחסית, נתניהו רצה לפטר אותי. כשפנה אליי ראש לשכתו והבהיר שנתניהו רוצה לפטר אותי השבתי שאני עובדת עבור המדינה והיא זו שמעסיקה אותי. דחיתי הצעות מפתות לעזוב", היא אמרה בין השאר.
ברנע-פרגו נחשבה ליועצת המשפטית הלא-אהודה, בלשון המעטה, על שרה ובנימין נתניהו. בשנים האחרונות היא התנגדה לתביעותיהם לשיפוצים בווילה הפרטית שלהם בקיסריה, ובחודש אפריל האחרון יצאה לגמלאות.
בכנס היא סיפרה על עובדי ציבור שסולקו מתפקידם לאחר שסירבו להמיר את נאמנותם למדינה בנאמנות לשלטון, כלשונה. "חשב משרד ראש הממשלה הועבר מתפקידו אך ורק מפני שעמד על דעתו בפרשת המעונות. חשב אחר לא עמד בלחצים, סגנית חשב הועברה כי הכירה טוב מדי מה עומד מאחורי דרישות שונות. הם הוזזו מתפקידם כי עמדו על האינטרס הציבורי", אמרה היועצת לשעבר. "לו היינו נאבקים על כל פקיד ופקיד לא היינו מגיעים לשוקת השבורה הזו. מוויתור לוויתור התרבו והתעצמו סוכני הסדר החדש שהבינו שהדרג הפוליטי הוא בעל ההשפעה, והם חברו אליו במעשה ובמחדל".
2 צפייה בגלריה
ברנע-פרגו במרכז. "ראינו את התוצאה במלחמת 7 באוקטובר"
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל )
ומכאן, לדבריה, הדרך לאסון בלתי נמנעת. "ראינו את התוצאה במלחמת 7 באוקטובר, כשמשרדי הממשלה אוישו בידי אלה שמונו תחת אלה שסולקו, והדרישות המקצועיות הוחלפו בדרישות הנאמנות. וכך כשלו בסיוע ובטיפול במדינה, במפונים, בעקורים ובמשפחות החטופים".
כשהמשיכה לדבר על השירות הציבורי, ציינה ברנע-פרגו: "הממשלה הזו נוקטת באמצעים שונים וחדשניים - כמו רידוד תנאי סף של משרה - כדי לאפשר מינוי של מי שנאמן לממנה, גם אם אינו עומד בדרישות המקצועיות של המשרה. דרך נוספת היא הימנעות מהליכים תחרותיים - כמו מינוי נציב שירות המדינה. המינויים הללו משנים את פני השירות הציבורי בישראל משירות ציבורי עצמאי וא-פוליטי שחובת הנאמנות שלו היא לאינטרס הציבורי - לשירות ציבורי המושתת על אמון אישי ונאמנות אישית לדרג הממנה. השינוי הזה יביא לפגיעה קשה באיכות השירות שניתן לציבור, לכך שהדרג המקצועי יהיה מורתע מלהציג עובדות, נתונים ועמדות מקצועיות בפני הדרג הפוליטי - ולכך שייעשו מינויים של אנשים שלא עומדים ברמה מקצועית מספקת. זה יביא גם לכך ששיקולים סקטוריאליים ופוליטיים יחלחלו מהדרג הפוליטי למקצועי".
היועמ"שית לשעבר התייחסה גם לפיטורי ראש השב"כ לשעבר רונן בר, ולמאמץ הממשלתי להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "ראש הממשלה רצה לפטר את בר", היא סיפרה. "כשביקש ממני מזכיר הממשלה להכין הצעת החלטה לפיטוריו בנימוק שלנתניהו אין אמון בו, השבתי שזו לא משרת אמון וביקשתי את התשתית העובדתית שתצדיק את אובדן האמון במי שראש הממשלה עבד איתו באופן תקין לחלוטין ביותר עד לאחרונה. לא קיבלתי תשתית כזו כי לא הייתה כזו. בהמשך התקבלה החלטת ממשלה שלא עמדה בכללי המשפט המנהלי ושביטלה את הצורך בהמלצת הוועדה הציבורית לטוהר המידות (ועדת גרוניס)".
עוד אמרה כי "כך גם הניסיון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. התקבלה החלטה למראית עין, ללא תשתית עובדתית מספקת, ותוך שקילת נימוקים זרים". דבריה מכוונים לכך ששר המשפטים יריב לוין לא מצא גורם רלוונטי שיוכל למלא את משבצת שר המשפטים או היועמ"ש לשעבר בוועדת גרוניס - ואז אמר ש"לא מצא גורם רלוונטי שקרוב רעיונית לעמדות הממשלה". לכן הקים לוין את ועדת השרים בראשות השר עמיחי שיקלי - והיא קיבלה החלטה שלא עומדת בכללי המשפט המנהלי.
על בהרב-מיארה הוסיפה: "היא דוגמה ומופת לאומץ לב ציבורי, יוצא דופן וחסר תקדים, ועל כולנו לשאוב ממנה השראה ולחזק אותה. במלחמות ישראל, החל ממלחמת העצמאות ועד מלחמת 7 באוקטובר, היו רבים שחירפו נפשם והפגינו אומץ לב בשדה הקרב. המאבק על דמותה הדמוקרטית של המדינה הוא בנפשנו, אך בשדה הקרב הזה נדרש אומץ לב אחר - אומץ לב אזרחי. שומרי הסף והשופטים עכשיו הם החיילים בחזית. אנחנו במלחמה האחרונה על המדינה כדמוקרטיה, וצריך כל אדם לראות עצמו כחייל. כפי שאמר הנשיא אהרן ברק - אם אנחנו לא נגן על הדמוקרטיה, היא לא תגן עלינו".
ברנע-פרגו שימשה בתפקיד היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה במשך 24 שנה. לאחר פרישתה לגמלאות, היא הצטרפה למשרד עורכי הדין ועורכי הפטנטים הבינלאומי פרל כהן צדק לצר ברץ, בתפקיד ראשת תחום משפט ציבורי, קשרי ממשל ורגולציה.
פורסם לראשונה: 22:32, 05.12.25
