נזקי מתקפת הטילים הרוסית בעיר ויניציה, בצהריים
(מהרשתות החברתיות)
מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, רבות מתמונות המלחמה שהגיעו לידי הציבור הרחב בעולם סופקו על ידי כלי טיס בלתי מאוישים: ממטעני נפץ שהוטלו בהפתעה על חיילים חשופים, דרך טיסות שחשפו ערים שלמות שנחרבו בקרבות ובהפגזות ועד טנקים ועמדות שהושמדו בפיצוצים דרמטיים על ידי כטב"מים "מתאבדים".
השימוש בכטב"מים מסוגים שונים – מרחפנים קטנים ומסחריים ועד מל"טים גדולים וצבאיים – הפך לנרחב ביותר במלחמה באוקראינה, בהיקף שמעולם לא נראה כדוגמתו מאז נכנסו כלי הטיס הללו לשימוש צבאי בעשורים האחרונים. שני הצדדים, הרוסים והאוקראינים, מסתמכים על כטב"מים לצורכי מודיעין ותקיפה, אך מאגרי כלי הטיס הללו הולכים ומידלדלים – והן מוסקבה והן קייב נמצאות כעת במרוץ לבניית או רכישת כטב"מים חדשים ומתקדמים יותר, כאלו שיוכלו להעניק להן יתרון מכריע בשדה הקרב.
21 צפייה בגלריה
אולג, ילד אוקראיני, עם הרחפן שלו ליד הבירה בקייב בחודש יוני האחרון. האזרחים סייעו לצבא בשלבים הראשונים, כעת צפויים פחות סיפורי גבורה כאלו
(צילום: AP)
21 צפייה בגלריה
חיילים אוקראינים מפעילים כטב"ם בקו החזית בחרקוב, בשבוע שעבר. החשש: הארטילריה הרוסית תפגע בהם בתוך דקות מזיהויו
(צילום: AP )
הדחיפות במרוץ הזה התבטאה בחשיפה השבוע של הבית הלבן, ולפיה רוסיה ביקשה את עזרתה של איראן בהשגת כטב"מים לטובת המלחמה באוקראינה. לפי וושינגטון, איראן נערכת להעביר לרוסיה "עד כמה מאות" כטב"מים כאלו, חלקם בעלי יכולות התקפיות. "לכוח הכטב"מים הרוסי יש עדיין יכולות, אבל הוא מותש – והרוסים מקווים לנצל את הרקורד המוכח של האיראנים", אמר בשיחה עם סוכנות AP סמואל בנדט, אנליסט במכון המחקר הצבאי CNA.
לדברי בנדט לבחירה המסתמנת של מוסקבה בכטב"מים איראניים יש היגיון לאור העובדה שטהרן מפתחת אותם כבר 20 שנה: "הכטב"מים שלה ראו הרבה יותר קרבות מאשר הכטב"מים של רוסיה", אמר. הוא ציין כי הרחפנים האיראניים כבר הוכיחו יכולת לפגוע ביעדים ממרחק של מאות קילומטרים ולחדור מערכות הגנה אמריקניות, במסגרת תקיפות שביצעו המורדים החות'ים, בעלי בריתה של איראן, נגד מתקני נפט סעודיים. לדבריו לכטב"מים האיראניים צפויה להיות יכולת אפקטיבית לפגוע בתחנות כוח, במתקני זיקוק ובתשתיות קריטיות אחרות באוקראינה.
הרחפנים חשופים לשיבוש אלקטרוני, המפעילים לארטילריה
האוקראינים מצדם זקוקים גם כן לכטב"מים, לדברי בנדט בעיקר כדי לתקוף עמדות פיקוד ושליטה של הצבא הרוסי ממרחקים משמעותיים יותר. "המספרים שאנחנו זקוקים להם עצומים", אמר אתמול (יום רביעי) יורי שיגול, פקיד ממשל אוקראיני שחשף תוצאות ראשוניות בקמפיין מימון המונים שיזמה קייב תחת הכותרת "צבא של רחפנים". לדבריו אוקראינה מקווה בשלב הראשוני לרכוש 200 רחפנים מדגמים צבאיים שמשמשים את ברית נאט"ו, אך המספר שנדרש עבורה גדול פי 10 מזה. בחודש שעבר אמר אחד מיועציו הבכירים של הנשיא וולודימיר זלנסקי כי אוקראינה זקוקה ל-1,000 רחפנים כחלק מניסיונה לנצח במלחמה.
21 צפייה בגלריה
כטב"ם איראני בניסוי, ארכיון. "הכטבמ"ים של איראן ראו יותר קרבות מהכטב"מים של רוסיה"
(AFP / IRANIAN ARMY)
האוקראינים נמצאים כעת במצב נואש למדי: לוחמים רבים מתלוננים שאין להם כלי טיס בעלי יכולות להבסת מערכות השיבוש המתקדמות שמפעילים הרוסים. במסגרת הלוחמה האלקטרונית הזו מצליחה רוסיה לשבש את התקשורת בין המפעילים של הרחפנים לרחפנים עצמם, לקטוע את השידור החי שהם משדרים ולעתים גם להביא להפלתם. הדגמים האזרחיים שבהם משתמשים לעיתים קרובות האוקראינים פגיעים הרבה יותר למערכות השיבוש הללו, וגם מפעיליהם חשופים לארטילריה הרוסית – שפגעה בכמה וכמה מהם בתוך דקות אחדות מרגע זיהוי הרחפנים באוויר.
בנדט, האנליסט הצבאי, מציין כי בניגוד לחודשים האחרונים כעת יש הרבה פחות ראיות לכך שהכטב"מים שמשגרת רוסיה מופלים כמו אלו של אוקראינה. "האוקראינים נמצאים על הקרשים", הוא אומר. לצרותיה של קייב מוסיפה העובדה שבחודשים האחרונים הפך מל"ט מרכזי ששימש אותה בהצלחה רבה בתחילת המלחמה – הביירקטר TB2 הטורקי – לחסין הרבה פחות למערכות ההגנה האוויריות והאלקטרוניות שהציבה רוסיה במזרח אוקראינה, מוקד הקרבות. הביירקטר הפך לגיבור של ממש בעיני האוקראינים בתחילת המלחמה, וסרטונים רבים שהופצו מפעולותיו אז תיעדו כיצד הפיל פצצות מונחות לייזר לעבר היעדים הרוסיים.
21 צפייה בגלריה
הביירקטר הטורקי. גם הוא חסין כעת פחות למערכות השיבוש האלקטרוניות הרוסיות במזרח אוקראינה
(צילום: AFP)
תיעוד אוקראיני: מל"ט תוקף ספינה רוסית ליד אי הנחשים, בחודש שעבר
"הרוסים נמצאים בעמדה טובה יותר בגלל שהם מפעילים כטב"מים שיכולים לטוס לטווחים ארוכים", אמר בשיחה עם AP מפקד של יחידת מודיעין אווירית של הצבא האוקראיני, מחוץ לעיר בחמוט שבקו החזית בחבל דונבאס. לדבריו, הכטב"מים הרוסיים תוכננו באופן שמאפשר להם לחמוק טוב יותר ממערכות שיבוש אלקטרוניות.
אוקראינה מבקשת בדחיפות סיוע מהמערב בהשגת כטב"מים מתקדמים יותר, כאלו שיוכלו להסתמך על תקשורת לוויינית וטכנולוגיות נוספות כדי לעקוף את מערכות שיבוש התקשורת וה-GPS של הרוסים. מקסים מוזיקה, קצין אוקראיני שייסד חברה מקומית לייצור רחפנים בשם UA Dynamics, אומר כי הצורך הדחוף ביותר של קייב הוא כטב"מים שיוכלו לסמן מטרות עבור מערכות הארטילריה החדשות, בעלות הטווח הארוך יותר, שאוקראינה קיבלה בשבועות האחרונים ממדינות המערב.
ארסנל הכטב"מים של רוסיה גדול אמנם הרבה יותר מזה של אוקראינה, אבל גם הוא מידלדל כעת אחרי כמעט חמישה חודשים של מלחמה. כמו האוקראינים, גם הרוסים מפעילים רחפנים מסחריים רבים, בהם קוודקופטרים (בעלי ארבעה רוטורים) שעולים כ-2,000 דולר ליחידה. לפי עדויות שאספו חוקרים מהרשתות החברתיות, כמה מהחיילים הרוסים השתמשו ברחפנים שהעבירו להם בני משפחה או מתנדבים.
21 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי והקרבות בדונבאס. מפעילי הרחפנים האוקראינים נדרשים שם להיכנס לעומק קווי האויב
(צילום: EPA, רויטרס, AFP)
בנדט, האנליסט הצבאי, ציין כי רוסיה איבדה עד כה כ-50 כטב"מים מהדגם המתקדם ביותר של שלה, אורלאן-10, ונותרו לה ממנו כמה עשרות. סגן ראש ממשלת רוסיה יורי בוריסוב, שמפקח על תעשיות הנשק הרוסיות, הודה בחודש שעבר בריאיון לטלוויזיה בארצו כי פיתוח הכטב"מים ברוסיה לפני המלחמה לא היה משמעותי דיו. לדבריו רוסיה מנסה כעת להגביר את הייצור של מגוון של רחפנים, אך הוא הדגיש כי "לא ניתן לעשות זאת באופן מיידי".
הפעלת הרחפנים כרוכה כאמור בסיכון רב עבור מפעיליהם, ובקו החזית הנוכחי של המלחמה בדונבאס לא צפויים כנראה סיפורי גבורה אזרחיים כמו אלו שדווחו בשלביה הראשונים של הפלישה. באותה תקופה, כאשר רוסיה ניסתה לכבוש את הבירה קייב, נפוצו כמה וכמה עדויות על סיוע של אזרחים שהפעילו רחפנים פשוטים. אחד הסיפורים המפורסמים מאותה תקופה הוא זה של נער שבאמצעות הרחפן שלו סיפק לצבא האוקראיני את המודיעין שאפשר לחולל הרס בשיירת המשוריינים הענקית של הצבא הרוסי, ולמנוע ממנה להתקדם לעבר קייב.
טבילת אש לטכנולוגיה החדשנית
כעת, כך אמר ל-AP מפעיל רחפנים אוקראיני שנחשף רק בשם הקוד "מבריק", הוא ועמיתיו נדרשים להיכנס לעומק קווי האויב כדי לספק את המודיעין הנדרש. הסיבה לכך לדבריו היא שלכטב"מים שלהם אין את הטווח הנדרש על מנת להכווין מעמדות שיגור מרוחקות יותר את התותחים האוקראיניים לירי בצורה מדויקת לעבר העמדות של הצבא הרוסי.
21 צפייה בגלריה
חייל אמריקני משגר רחפן מדגם Switchblade 300 באימון בקליפורניה, 2020. יכול לעקוב באופן עצמאי אחרי היעד, אבל מוגבל בזמן הטיסה
(צילום: ויקיפדיה / U.S. Marine Corps / Cpl. Jennessa Davey)
ארה"ב ובעלות בריתה במערב העבירו עד כה לאוקראינה מאות כטב"מים מסוגים שונים, בהם רחפנים מתקדמים מדגם "סוויצ'בלייד", כאלו שנושאים עמם פצצות חודרות שריון של טנקים. הרחפנים הללו יכולים לנוע במהירות של יותר מ-110 קמ"ש ולהשתמש באינטיליגנציה מלאכותית על מנת לעקוב אחר מטרותיהם. אבל הטווח שלהם מוגבל, והם יכולים לשהות באוויר רק כ-40 דקות.
לפני כחודשיים רכשה ארה"ב עבור אוקראינה 121 כטב"מים מדגם אחר, המכונה "Phoenix Ghosts", וייתכן שלדגם הזה יכולת טובה יותר לחדור את קווי האויב ולהשמיד עמדות פיקוד ומחסני תחמושת. רוב יכולותיו של הכמב"ם הזה מסווגות, אבל חבר בוועד המנהלים של היצרנית, חברת Aevex Aerospace, אמר כי הוא יכול לשהות באוויר עד שש שעות, להשמיד כלים משוריינים ומצויד במצלמות אינפרה-אדום למשימות ליליות.
קייב פועלת גם לייצר כטב"מים משלה, בהם דגם ה"פוריה" שמתאים גם הוא למשימות איסוף מודיעין וסימון מטרות ארטילריות. מחירו של כל כטב"ם שכזה עומד על כ-25,000 דולר, ואוקראינה רכשה כ-200 מאז תחילת הסכסוך מול רוסיה ב-2014. מנכ"ל החברה שמייצרת את הדגם, ארטם ויניק, אמר כי כ-70% מהם כבר הופלו. הוא ציין כי הייצור של הדגם יתחדש במפעל חדש שהוקם, אבל לדבריו ספקים מקומיים יתקשו למלא את צורכיה של אוקראינה בתחום.
21 צפייה בגלריה
כטב"מים איראניים. טבילת אש מרכזית לטכנולוגיה הזו במלחמה באוקראינה
(AFP / IRANIAN ARMY)
בעשורים האחרונים החלו צבאות העולם להשתמש יותר ויותר בכטב"מים וברחפנים, ולפתח במקביל מערכות נגדיות במטרה לשבש את פעילותם. אחת המערכות שסיפקו חברות מערביות לאוקראינה מאפשרת לא רק לזהות את מיקומו של הכמב"ם בעודו באוויר, אלא גם לקבוע את הדגם הספציפי שלו על בסיס תדרי הרדיו שבהם הוא משתמש. המערכת הזו יכולה לאחר מכן לשבש את פעילותו של הכמב"ם. משחק החתול-עכבר הזה בין מפתחי כלי הטיס הבלתי מאוישים למפתחי יכולות השיבוש האלקטרוניות זוכה כעת לטבילת אש מרכזית במלחמה באוקראינה.
"כולם רוצים כטב"מים, כטב"מים מתקדמים שלא ניתן לשבש את פעילותם", אומר ת'ורסטן שמילוס, מנכ"ל החברה הגרמנית Aaronia, שהעבירה גם היא מערכות שונות לידי האוקראינים. לדבריו, הפיתוח המהיר של המערכות הללו יוביל בעתיד לסיוט של ממש: "לכולם יהיו מיליוני רחפנים בלתי מובסים".
מתקפת טילים קטלנית במערב אוקראינה: "פעולת טרור רוסית"
בינתיים, הרוסים ממשיכים להשתמש גם בטילים בעלי טווח ארוך כדי לתקוף מטרות בעומק אוקראינה: בצהריים דיווחו הרשויות בעיר ויניציה שבמערב המדינה כי לפחות 20 בני אדם נהרגו במתקפת טילים שפגעה בבניין משרדים ובבנייני מגורים בלב העיר. לדברי הרשויות בין ההרוגים שלושה ילדים, וברשתות החברתיות הופצו תמונות קשות של גופת אחד מהם, לצד עגלת תינוקות שמוטלת על הקרקע. עוד 90 בני אדם נפצעו לפי הרשויות, ומצבם של כ-50 מהם מוגדר קשה. לדברי האוקראינים שלושה טילים פגעו באזור וגם מרכז רפואי ניזוק במתקפה. באש שפרצה בחניון סמוך עלו בלהבות כ-50 מכוניות.
ויניציה שוכנת כ-270 ק"מ דרומית-מערבית לבירה קייב, ורחוקה מאוד מקווי החזית במזרח ובדרום אוקראינה. מושל האזור סרהי בורזוב אמר כי מערכות ההגנה האווירית של הצבא האוקראיני יירטו עוד ארבעה טילים לפני שפגעו במטרותיהם. סגן ראש לשכתו של הנשיא זלנסקי, קירילו טימושנקו, אמר כי הטילים שפגעו בוויניציה היו טילי שיוט מסוג קליבר, וכי הם שוגררו מצוללת רוסית בים השחור. המתקפה היום מגיעה אחרי שעוד חמישה בני אדם נהרגו אתמול בפגיעת טיל בעיר מיקולאייב שבדרום המדינה. גם הבוקר פגע בעיר טיל נוסף שגרם נזק לכמה מבנים, ואדם אחד נפצע במתקפה הזו.
הנשיא זלנסקי טען בצהריים כי המתקפה בוויניציה כוונה על ידי מוסקבה נגד אזרחים. "בכל יום רוסיה משמידה אוכלוסיה אזרחית, הורגת ילדים אוקראינים, מכוונת טילים לעבר יעדים אזרחיים. לא היו שם שום מטרות צבאיות. מה זה אם לא פעולת טרור מובהקת?", כתב זלנסקי בחשבון הטלגרם שלו. קייב, נזכיר, מאשימה את קייב בשורה ארוכה של פשעי מלחמה קשים, והמתקפה היום בוויניציה אירעה ממש בשעה שנציגים מ-40 מדינות התכנסו בהאג שבהולנד כדי לדון בתיאום המאמצים לחקר הטענות הללו ולמיצוי הדין עם האחראים לפשעי מלחמה פוטנציאליים.
הקרמלין מתכנן: משאל עם באזור כבוש בזפוריז'יה
בתוך כך, אחר הצהריים הודיע הממשל הפרו-רוסי שמינתה מוסקבה באזורים הכבושים במחוז זפוריז'יה שבדרום אוקראינה כי בכוונתו לערוך שם בתחילת הסתיו משאל עם שבו תינתן לכאורה לתושבים האפשרות לקבוע אם האזור יסופח לרוסיה. הודעתו על משאל העם של יבגני בליצקי, שמונה על ידי מוסקבה לעמוד בראש הממשל שם, הגיעה שעות אחרי שבתקשורת הרוסית כבר דווח על הכוונה לערוך שם משאל עם באמצע חודש ספטמבר.
21 צפייה בגלריה
לוחם רוסי באזור חרסון, כשברקע דגל סובייטי. מוסקבה מתכננת "משאלי עם" על סיפוח אזורים כבושים
(צילום: AP)
מדובר בצעד נוסף בניסיונה של מוסקבה לבסס את שליטתה באזורים שכבשה בדרום אוקראינה, כשגם באזור חרסון דווח כי בכוונתה לערוך שם בעתיד משאל עם. משאל עם כזה ערכה רוסיה גם בחצי האי קרים שאותו כבשה ב-2014, אך תוצאותיו לא מוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית. בניסיון להטמיע את האזורים הללו בפדרציה הרוסת מוסקבה גם הכניסה בהם לשימוש את המטבע הרוסי, הרובל, ומעודדת את התושבים לקבל דרכון רוסי. האוקראינים מקווים לסכל את התוכנית הזו, ופתחו בימים האחרונים במתקפות נגד יעדים רוסיים באזור חרסון.
