עשר פעמים הגיעה אליזבט צורקוב לעיראק, כחלק מהמחקרים שערכה. בביקור העשירי, ב-19 במרץ, היא שוחחה עם מכון המחקר בוושינגטון שבו הייתה עמיתה. "הספיק לי מעבודת שטח", אמרה להם, "אני חוזרת". אבל שבוע לאחר מכן היא נחטפה בחזרה מבית קפה בבגדד. יותר משלושה חודשים עברו מאז, והיא עדיין מוחזקת על ידי המיליציה השיעית "גדודי חיזבאללה".
כעת באותו מכון מחקר, New Lines Institute, שבמגזין שלו אף פרסמה מאמרים - קוראים לארצות הברית להתגייס למאמצים לשחרורה. האמריקנים, לפחות בפומבי, לא ממהרים. בתגובה לפניית ynet בנושא אמר משרד החוץ האמריקני: "אנחנו מודעים לחטיפה ומגנים חטיפת אזרחים פרטיים. אנחנו מפנים לתגובת הרשויות העיראקיות".
4 צפייה בגלריה
אליזבת צורקוב
אליזבת צורקוב
אליזבט צורקוב. עברה ניתוח גב זמן קצר לפני שנחטפה
(צילום: תומר אפלבאום)
במכון המחקר אמרו ל-ynet כי צורקוב "הייתה בעיראק כדי להשלים מחקר שדה עבור עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת פרינסטון. אנחנו לא יודעים אם בפרינסטון היו מודעים לנוכחותה הפיזית בעיראק, ולא ידוע לנו על אמצעי אבטחה כלשהם שנועדו להגן עליה במהלך שהותה שם. לא היה לנו שום קשר איתה מאז חטיפתה ואנחנו לא יכולים לדבר על התקדמות כלשהי לקראת שחרורה".
בהודעה ארוכה שפרסמו באתר, אמרו במכון המחקר, New Lines Institute כי הקשר האחרון שלהם עם החוקרת הישראלית, שמחזיקה גם באזרחות רוסיה, "היה ב-19 במרץ. היא אמרה לנו שהספיק לה מעבודת השטח במזרח התיכון ושהיא רוצה לחזור לפרינסטון לכתיבת הדוקטורט שלה. 'לא עוד עבודת שטח', היא אמרה. הוקל לנו. לא רצינו שהיא תישאר בעיראק שבה המיליציות הפרו-איראניות דומיננטיות.
"שבוע לאחר מכן נודע לנו ממקורותינו שמיליציה פרו-איראנית חטפה אותו בבגדד, שם היא ערכה את המחקר שלה. לא שמענו ממנה מאז. האינסטינקט הראשוני שלנו היה לצעוק באינטרנט, בתקשורת ומעל דפים אלו על היעלמותה. דנו בכך, אבל מתוך כבוד לבקשת משפחתה ולסיכוי שזה ייפתר בשחרור מהיר, בחרנו לא לפרסם זאת. עד שזה הופיע באנגלית בחודש שעבר במאמר, ואתמול במקורות אחרים.
4 צפייה בגלריה
רידאה עלואן קפה בית הקפה שממנו נחטפה אליזבט צורקוב אליזבת צורקוב
רידאה עלואן קפה בית הקפה שממנו נחטפה אליזבט צורקוב אליזבת צורקוב
בית הקפה שבחזרה ממנו נחטפה צורקוב
"המחקר של ליז מתמקד במדע המדינה, ועבודת השטח שלה בעולם הערבי לא מסכנת איש. עם זאת, היא אזרחית ישראלית, ולכן יש חלקים במזרח התיכון שעצם זהותה זו מציבה אותה בסיכון גדול בהם. אבל ליז מחויבת למחקר מקומי, שדורש עבודת שטח, ולא נראה לרגע שמשהו הפחיד אותה. היא נשארה בעיראק.
"לאחר חטיפת ליז היו חודשים של שקט פומבי, אבל ניסיונות בלתי פוסקים ללמוד עוד על המצב. ניסינו להשיג מידע ורצינו להחזיר אותה. הגענו לאנשים בשקט ולחברים בתקשורת. לבכירים אמריקנים וזרים. וגם לאוניברסיטת פרינסטון. נמשיך לעשות זאת. אנחנו מקווים שהיא תשוחרר בעקבות משא ומתן, ואף שאנחנו לא יודעים בוודאות היכן היא, איראן כנראה תהיה מעורבת בכך. ומכיוון שליז היא גם אזרחית רוסייה, ייתכן שגם רוסיה תהיה מעורבת.
"באופן אירוני, ליז - שחלק טוענים שנחטפה כי היא 'האויבת הציונית' - כלל אינה ציונית. היא מבקרת חריפה של מדיניות הביטחון של ישראל, ומנגד יש לה אמפתיה רבה כלפי תושבי המזרח התיכון. לא ברור אם חוטפיה מאמינים כי היא אויבת, אבל מה שברור הוא שיש לה חברים רבים באזור.
4 צפייה בגלריה
אליזבט צורקוב
אליזבט צורקוב
צורקוב. "קפדנית ואמביציוזית, ואף פעם לא נצלנית"
(צילום: AFP PHOTO / Ahmad Mohamad)
"ליז קפדנית ואמביציוזית, אבל בניגוד לחלק מחוקרי השטח, היא אף פעם לא נצלנית. מה שחשוב לה הוא מה מניע אנשים - אם זה פליטים בצפון סוריה, חמושים בעיראק, או פוליטיקאים בלבנון. השילוב הזה גורם לעבודתה להיות מעולה. היא שונאת אנשים שאותם היא רואה כלא-אנושיים, לא הוגנים או מושחתים - אנשים כמו חוטפיה. בכל אחד אחר היא נוהגת בחיבה ובחברות נטולת ציניות".
לסיכום כתבו במכון המחקר כי "הדבר שמסבך את העניין הוא שליז היא מבקרת חריפה של שלושה מהשחקנים העיקריים שייתכן שיהיו מעורבים במגעים לשחרורה - ישראל, איראן ורוסיה. כולנו מרגישים שארצות הברית צריכה להתערב בדרך כלשהי כדי לסייע לליז. היא לא אזרחית אמריקנית, והיעלמותה לא הובילה לתגובה החריפה שהיעלמות אזרח אמריקני הייתה מובילה. אבל ליז היא לגמרי חלק מאמריקה. היא עובדת במכון מחקר בוושינגטון, כותבת במגזין אמריקני ולומדת בפרינסטון. מגיע לה שארצות הברית תנסה להביא אותם למקום מבטחים".
לפי פרטים שפורסמו ב"ניו יורק טיימס", צורקוב עברה ניתוח חירום בגב מעט לפני שנחטפה. החוקרת שהייתה פעילה מאוד ברשתות החברתיות לא פרסמה פוסטים מאז 21 במרץ. לפי הדיווחים, היא נחטפה לאחר שישבה בבית הקפה רידהא עלוואן בשכונת קראדה בבגדד ב-26 במרץ.
4 צפייה בגלריה
אליזבט צורקוב על רקע מוסול
אליזבט צורקוב על רקע מוסול
צורקוב בביקור במוסול, לפני ארבע שנים
ההערכה בישראל היא שעניינה של צורקוב לא ייפתר בקרוב. אין צפי לשחרורה וניתן להעריך שישראל לא תנהל משא ומתן ישיר ולא תשלם עבור שחרורה כמו במקרים קודמים של חטיפת ישראלים. בינתיים, רואים בממשלת עיראק אחראית לשלומה.
עם זאת, מאז היוודע בישראל על החטיפה, מתנהלים מגעים שקטים בניסיון להביא לשחרורה בכמה ערוצים ובהם מול ממשלת רוסיה, הממשל האמריקני וגורמים נוספים. בישראל רומזים שהתקבל אות חיים מצורקוב ואפילו נמסר שמצבה טוב. ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי החטיפה העלתה חשש שצורקוב תועבר לאיראן, אך אין סימן שהדבר קרה.
ב"גישה", ארגון זכויות אדם ישראלי הפועל לחופש התנועה של פלסטינים, כתבו בטוויטר: "אליזבט צורקוב עבדה ב'גישה' במשך מספר שנים בקידום הגנה על זכויותיהם ורווחתם של פלסטינים ברצועת עזה. אנחנו דואגים מאוד לשלומה ולביטחונה ומייחלים שתוכל להתאחד עם קרוביה ולחזור לביתה ולעבודתה החשובה במהירות האפשרית".
מייקל הוצ'קיס, עוזר סגן הנשיא לתקשורת בפרינסטון, אמר כי "אליזבט היא חברה מוערכת בקהילת פרינסטון. אנחנו מודאגים מאוד, ומצפים שהיא תתאחד עם משפחתה ותחדש את לימודיה".