עלה לארץ, שירת בצה"ל - והפך לאחד מגדולי מבקריה: ההיסטוריון הרוסי ארטיום קירפיצ'ונוק, שלפי הדיווחים ברוסיה נעצר בנתב"ג בחשד לריגול לטובת איראן, עדיין מחזיק באזרחות ישראלית, שאותה קיבל עם עלייתו בתחילת שנות ה-90. הוא התחנך בישראל ולמד באוניברסיטה העברית, אך לאחר מכן שב לרוסיה והחל להטיף נגד קיומה של המדינה.
אתר החדשות האופוזיציוני הרוסי "מדוזה" דיווח בסוף השבוע על מעצרו של קירפיצ'ונוק, שנלקח לטענתם על-ידי שב"כ. בעיתון "איזבסטיה" פורסם כי ביקר כמה פעמים באיראן, למרות היותו אזרח ישראל. בשנת 2018 הוא ערך ביקור שנמשך כשבועיים ופירט עליו באופן נרחב ברשתות החברתיות. לפי הדיווחים, קבוצת פעילים שהוקמה למען שחרורו טוענת כי קירפיצ'ונוק קיבל הזמנה להגיע לישראל להרצות בכנס, וכעת הם סבורים שזו הייתה מלכודת.
קירפיצ'ונוק בן ה-51 נולד בסנט פטרבורג, שנקראה אז לנינגרד. הוא העיד על עצמו כפעיל לשעבר בארגוני שמאל בישראל, ובאמצע שנות ה-2000 שב לרוסיה. בכובעו האקדמי פרסם סדרת ספרים שבהם מתח ביקורת קשה על ישראל והציונות, וכיום הוא עומד בראש מכון מחקר לחקר סוגיות שנוגעות לעולם הערבי ומרכז אסיה. אחרי טבח 7 באוקטובר הצדיק את פעולות חמאס.
בספרו "ההיסטוריה העממית של ישראל", שראה אור בשנת 2019, הסכים קירפיצ'ונוק עם הטענה כי מדיניות ישראל באיו"ש היא אפרטהייד. הוא הדהד את הטענה, וכאשר התייחס לזכות קיומה של המדינה כתב כי "לפני הציונים, שתי הדתות (נצרות ואיסלאם – א"נ) היו היחידות שנלחמו על השליטה בארץ הקודש. המסורת היהודית התלמודית אוסרת זאת בתוקף ודורשת המתנה שלווה להגעתו הפלאית של המשיח. זו בדיוק הסיבה שרוב היהודים האורתודוקסים ראו בציונות כפירה שטנית, והמסורתיים ביותר עדיין סבורים כך".
כריכת הספר "ישראל - הדרך לקטסטרופה"
את ספרו "ישראל - הדרך לקטסטרופה" פרסם אחרי הטבח, ובו טען בין היתר כי יישובי עוטף עזה הם לא יותר מאשר "התנחלויות" וכי הפלסטינים "הועסקו בהם בתנאי עבדות". "כעת קיבלו הזדמנות לסגור חשבון עם המעסיקים שלהם לשעבר. למעשה התממשה כאן העלילה של ספרו של הרברט וולס 'מכונת הזמן', כשעובדים שחיו מתחת לאדמה תפסו את הפריווילגים והשליכו אותם לתהום", כתב בספר.
עוד טען: "ההסברה הישראלית שמה דגש על ההיבט ההומניטרי בפשיטת חמאס, מה שאמור היה להציג את ישראל כקורבן. אבל היום גם העיתונות הישראלית נאלצת להודות שאזרחים ישראלים רבים היו קורבן לירי חסר אבחנה של טנקים ומסוקים ישראליים. הכישלון התעמולתי התגבר לנוכח 'פייקים' רבים שהופרכו בקלות, על 40 ילדים שראשם נערף או ילד שנשרף במיקרוגל".
קירפיצ'ונוק אף נשא דברים נגד ישראל בטקס שבו הוצג ספרו לראשונה. הוא טען אז כי "הקמתה של ישראל היא הטרגדיה לא רק של העם הפלסטיני, אלא גם של העם היהודי". הוא הקשיב חלק מדבריו ליוצאי חבר העמים שבחרו כמוהו לעלות לישראל, אך נשארו בה: "הם אנשים מהסוג השני והשלישי. רק חצי מהילדים שלהם מקבלים תעודת בגרות. אותו דבר קורה עם יהודים ממרוקו ורומניה, שהיו במדינותיהם אנשים עשירים ומשפיעים".
במקביל לעיסוקו האקדמי, קירפיצ'ונוק היה נוכח גם במפה התקשורתית ברוסיה. הוא הרבה לכתוב טורים באתר הטורקי TRT, שהתפרסם גם בשפה הרוסית, והפיץ לא פעם את משנתו בנוגע לסכסוך במזרח התיכון. באחד מביקוריו באיראן הוא הצטלם לסרט תיעודי שעסק בסיפור חייו, שפורסם בשם "גן הזיכרונות המרים", ותיאר את אכזבתו לאחר העלייה לישראל. בסרט הוא מספר על עצמו ומשתף תמונות משירותו בצה"ל.
באחת מהופעותיו ברוסיה דיבר בפומביות על מאבק בישראל. "אנשים רבים רוצים להגר ממנה. אנחנו צריכים ליצור דיאלוג עם האנשים האלה", טען אז. הוא הוסיף כי "אין לנו את המשאבים ואין לנו ערוצים בשפה העברית. יש רק אתרים קטנים שמנוהלים על-ידי ירדן וסוריה. אנחנו צריכים כלי תקשורת גדולים יותר לדיאלוג איתם".
