ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) לקדם את הצעת החוק המבקשת לקבוע כי הפרקליט הצבאי הראשי יהיה כפוף לרמטכ"ל בלבד, ללא כפיפות מקצועית לייעוץ המשפטי לממשלה. על פי המצב כיום, הפצ"ר כפוף פיקודית לרמטכ"ל, אך מקצועית הוא כפוף לחוק ולפסיקת בג"ץ – והוא מרבה להתייעץ בנושאים משפטיים עקרוניים עם משרד המשפטים, שגם מייצג אותו בפני בג"ץ.
2 צפייה בגלריה
"פגיעה ביכולת הפצ"ר למלא את תפקידו", היועמ"שית בהרב-מיארה נגד הצעת החוק הנדונה בוועדת השרים לחקיקה
(צילום: עמית שאבי)
ח"כ אושר שקלים (הליכוד), שיזם את הצעת החוק, אמר שזו נועדה "לשמור על אחריות פיקודית ברורה ואחידה, ולהבטיח שמערכת הצבא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי בגורמים חיצוניים". מנגד, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק באמצעות חוות דעת שאותה פרסם המשנה שלה, ד"ר גיל לימון.
השרים ידונו גם בהצעות נוספות, כחלק מבליץ מחודש של המהפכה המשפטית. הצעה של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) מבקשת להעביר את השליטה בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לכנסת לידי הפוליטיקאים. מטרת ההצעה, לדבריה, היא "לחזק את השפעת חברי הכנסת על פני גורמים אחרים החברים בוועדה". על פי ההצעה, שני נציגי ציבור שייבחרו בהצבעה חשאית יחליפו בוועדה את ראש לשכת עורכי הדין ונציג של האקדמיה בוועדת הבחירה.
הצעת חוק נוספת, של ח"כ עמית הלוי (הליכוד), מבקשת לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה מעורב במינוי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. זאת בנימוק שהיועמ"ש מכהן גם כתובע הכללי וגם כמי שמופקד על פרקליטות המדינה, לטענת ח"כ הלוי "עניין העשוי ליצור ניגוד עניינים חמור". כיום ממונה הנציב בידי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים והיועמ"ש ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
הצעת החוק קובעת גם כי נציב התלונות על הפרקליטות יבקר גם את התביעה הצבאית. כן מוצע כי אם מושא הביקורת של הנציב הוא היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או בעל תפקיד אחר המקורב אליהם – יוכל הנציב למנות "שופט חוקר" שיוכל להורות לפרקליט המחוז להגיש כתב אישום נגדם.
"הובא לידיעתנו שצה"ל מתנגד לקידום הצעת החוק"
כאמור, היועמ"שית בהרב-מיארה מתנגדת בנחרצות להצעת החוק המכפיפה את הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל. בחוות דעת ששיגר המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון לשר המשפטים יריב לוין, הוא גורס שההצעה "מעוררת קשיים משמעותיים ביותר, פוגעת במעמד הפרקליט הצבאי הראשי וביכולתו למלא את תפקידו החיוני בשמירה על החוק בצבא, ועל כן אין לקדמה". לימון כותב עוד: "כפי שהובא לידיעתנו, צה"ל מתנגד לקידום הצעת החוק. הפגיעה בעצמאות המקצועית של הפרקליט הצבאי הראשי פוגעת אפוא בראש ובראשונה בעקרון שלטון החוק".
לדברי לימון, הצעת החוק מבטלת שתי ערובות מהותיות ויסודיות אלו – עצמאותו המקצועית של הפצ"ר מהדרג הפיקודי וכפיפותו להנחייתה המקצועית של היועצת המשפטית לממשלה – שתכליתן לשמור על אכיפת הדין בצבא ולהקנות לפצ"ר את היכולת למלא את תפקידו החשוב לעניין זה.
2 צפייה בגלריה
"החוק יקשה להגן על בעלי תפקידים במוסדות בינלאומיים". כוח צה"ל בלבנון
(צילום: REUTERS/Avi Ohayon)
בהקשר זה כתב המשנה: "פגיעה בערובות אלה אינה פגיעה מוסדית גרידא, אלא פוגעת בליבת יכולתו של הפצ"ר למלא את תפקידו החיוני כשומר החוק בצבא וכגורם המאזן בין צורכי הביטחון לבין חובת הציות לדין. כפועל יוצא מכך, נפגע גם עקרון שלטון החוק עצמו, אשר תחולתו בצבא מחייבת הגנה מוגברת וזהירות יתר".
לימון התריע עוד שהצעת החוק צפויה להשליך באופן ממשי גם על היכולת של מדינת ישראל להדוף ניסיונות לקידום הליכים משפטיים נגדה ונגד בעלי תפקידים שפעלו מטעמה בפורומים משפטיים זרים ובינלאומיים: "כידוע, מדינת ישראל מתמודדת מזה שנים, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, עם מערכה מדינית-משפטית אשר כוללת, בין היתר, מגמה גוברת של ניסיונות לפתיחה בהליכים נגד ישראל ומי שפעלו מטעמה בערכאות שיפוט זרות ובין-לאומיות".
לימון הדגיש כי "הצעת החוק שבפנינו מעוררת קשיים משמעותיים ביותר, ויש לה השלכות כבדות משקל על מוסד הפרקליט הצבאי הראשי ועל יכולתו לבצע את תפקידו החיוני של שמירת הדין בצבא, במקצועיות ובעצמאות. אין המדובר אך בפגיעה מוסדית פנימית, אלא בפגיעה העלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות במישור המשפטי הבינלאומי וביכולת ההגנה על מי שפעלו ופועלים מטעמה של המדינה".
