מחר (שישי) חודשיים יעברו מאז שנפתח כנס החורף. בזמן שרבים סבורים שהבחירות, שצפויות להיערך עוד פחות משנה, לא יתקיימו במועדן, סדר היום של הקואליציה עמוס בחקיקה שתנסה להעביר כבר בכנס הנוכחי. ynet עושה סדר בכל החוקים הנפיצים והשנויים במחלוקת שאם יעברו ישפיעו רבות על חיינו, ובאלו שהם בגדר "הצהרות חוק" ולא יקודמו - ומוגשים כדי לספק לח"כים כותרות לקראת הבחירות והפריימריז.
החקיקה הראשית
חוק הדגל של הכנס הנוכחי הוא חוק הפטור מגיוס שנמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש לנסות לאשרו, אך במערכת הפוליטית סקפטיים לגביי סיכויו לעבור. הפרטים שבו ידועים, הוא נידון בוועדה בראשות ח"כ בועז ביסמוט בקצב של שלושה דיונים בשבוע, כשנכון להיום קיימו דיונים בסך הכול בארבעה סעיפים מרכזיים - סעיף המטרה, סעיף הכללת שירות אזרחי-ביטחוני, סעיף רשימת הישיבות שיכולות להיכלל בדחיית הגיוס וסעיף ההגדרה מיהו חרדי. טרם הגיעו לסעיפי היעדים והסנקציות.
לסיכום: תעדוף גבוה של הקואליציה, הערכה פוליטית נמוכה שהחוק יעבור.
עימותים בירושלים עקב מעצר עריק, היום
הבא בתור הוא חוק התקשורת. מדובר בחקיקה שמלווה מקרוב על ידי רה"מ, וכן על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, בוועדה חדשה בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן שמטרתה לעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן. החוק מבקש לעשות רפורמה בשוק הטלוויזיה וזוכה להתנגדות משמעותית מצד האופוזיציה והתקשורת, משלל טענות, כמו פגיעה בערוצים; פגיעה באפשרות להקמת ערוצי חדשות ללא פיקוח; פגיעה בהפרדה המבנית בין החברות המסחריות לבין חברות החדשות שבבעלותן; טענות נגד שינוי במדידת הרייטינג; והתנגדות להקמת גוף פיקוח חדש.
לסיכום: הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה החדשה ותדרוש עוד הרבה דיונים. לפי הערכה פוליטית, ספק אם החוק יספיק לעבור לפני הבחירות ויהיה הראשון שנתניהו יקריב כדי לקבל חנינה.
ישנה גם הצעת החוק העוקף לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר שהגיש ח"כ אריאל קלנר מהליכוד. לפי ההצעה, תוקם ועדה בת שישה חברים שמהם ייבחר יו"ר או שניים - תלוי בשיתוף הפעולה מצד האופוזיציה. בשלב הראשון יתבצע ניסיון להגיע להסכמה על כל ששת חבריה ברוב של 80 ח"כים. אם לא יהיו הסכמות תוך 14 יום, הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ימנה את שלושת הנציגים שלה במקומה.
ההצעה צפויה לעבור בקריאה טרומית במליאה בשבוע הבא ואז יחלו לדון עליה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כשהמטרה העיקרית היא להשיב לעתירה בבג"ץ הדורשת להקים ועדת חקירה ממלכתית כי יש הליך חקיקה אחר בפועל. גורמים פוליטיים מעריכים כי היא לא תקודם עד הסוף ותתקע באמצע הליך החקיקה בעקבות התנגדויות רבות אליה וחוסר שיתוף פעולה מצד האופוזיציה. נתניהו עשוי להקים במקומה ועדת בדיקה ממשלתית כמו ועדת וינגורד.
חקיקת ההמשך למהפכה המשפטית
הקואליציה מנסה לקדם גם חוקים שנכללו במהפכה המשפטית, דוגמת חו"ק מח"ש של ח"כ משה סעדה מהליכוד. הצעת החוק מציעה להפריד את מח"ש מכפיפותה לפרקליטות, במטרה להפוך אותה ליחידה עצמאית בתוך משרד המשפטים. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי - וצפויה להתקדם לשלבים הבאים לקראת חקיקה סופית.
הצעת חוק אחרת נוגעת לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים: יועמ"ש, תובע כללי, ואחראי על ערכאות שיפוטיות. ההצעה קובעת בנוסף כי חוות הדעת המשפטיות לא יהיו מחייבות מאחר ששר המשפטים יהיה זה שיחליט מי יאיישו את שלושת התפקידים, כשבמינוי לתפקיד היועמ"ש ייקח חלק גם ראש הממשלה. בנוסף, לפי החוק, תהיה הממשלה רשאית לפטר כל אחד מבעלי התפקידים, על סמך קריטריונים שייקבעו בו.
ההצעה נמצאת בשלב זה בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אחרי שעברה בקריאה טרומית בכנסת, וצפויה לעבור - אך עם ריכוכים בנוסך. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מתנגדת אליה בתוקף בטענה שתפגע בשומר סף בדמוקרטיה, וכן בטענה לשיקולים זרים בחקיקה הקשורים למשפטו הפלילי של נתניהו.
הח"כים מהציונות הדתית שמחה רוטמן וצבי סוכות הגישו גם הצעת חוק המכונה "תובע מיוחד", שתקבע כי שר המשפטים יוכל למנות תובע שיחקור את היועמ"ש או את פרקליט המדינה במצבים שבהם הם נמצאים בניגוד עניינים.
ההצעה נמצאת בשלב זה בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וצפויה להתקדם. עם זאת, ההערכה היא שלא תעבור באופן סופי. בהרב-מיארה מתנגדת אליה נחרצות בטענה להתערבות פוליטית בחקירות ויצירת "מערכת תביעה אלטרנטיבית", ובאופוזיציה טוענים למוטיבציה לחקור באזהרה את היועמ"שית הנוכחית.
ההערכה היא כי החוק, שנועד לספק מענה לקושי של שר המשפטים יריב לוין למנות תובע מטעמו לליווי חקירת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
ישנה גם הצעת החוק שהגיש ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שתעניק חסינות לכל חייל שיעביר מידע - גם סודי - לשר הביטחון או לראש הממשלה. ההצעה מכונה "חוק הנַגָּד" או "חוק פלדשטיין", ומקודמת על רקע פרשת המסמכים המסווגים שבמרכזה הנגד ארי רוזנפלד, שהעביר לדובר ראש הממשלה לשעבר אלי פלדשטיין מסמכים סודיים עבור ראש הממשלה.
ההצעה מקודמת בוועדת החוץ והביטחון ונמצאת בהכנה לקריאה ראשונה, אך נבלמה בשלב זה בעקבות בקשתו של נתניהו מאחד מיוזמיה, ח"כ עמית הלוי, לבצע בה תיקונים.
הצעת חוק אחרת נוגעת להסדרת "תוספות הרמטכ"ל" שניתנו לגמלאי צה"ל במשך שנים באופן לא חוקי, ואת התוספות העתידיות שצפויות לעבור. ההצעה מקודמת בעקבות קביעת בג"ץ כי התוספות שניתנו חרגו מסמכותו של הרמטכ"ל והועברו ללא סמכות בחוק. ההצעה כאמור מסדירה את התוספות באופן רטרואקטיבי, וגם את התוספות העתידיות שמגיעות לעלות תקציבית בסך מיליארדי שקלים.
בשלב זה נמצאת ההצעה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון, ותקועה בעקבות התנגדות כמה חברי קואליציה שטוענים כי ההגדלות מופרזות ומגיעות לכך שאנשי צבא שאינם לוחמים מקבלים פי 7 וחצי פנסיה מאזרח נורמטיבי, בזמן שהם יוצאים לפנסיה בגיל צעיר בהרבה מרוב האוכלוסייה. כמו כן, ח"כים טוענים כי לא הגיוני שבזמן שהצבא טוען שאין תקציב לחימוש יביאו הצעה בעלות גבוה כזו לתוספות לאנשי צבא שאינם לוחמים.
גם החרדים מעורבים בקידום חוקים שנויים במחלוקת. ח"כ משה גפני מיהדות התורה מקדם שתי הצעות חוק המרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים, ומכונות "חוק בתי הדין הרבניים". הראשונה מדברת על הרחבת הסמכויות לדון בענייני מזונות, והשנייה - הגדולה יותר - עוסקת בסמכות בתי הדין הרבניים לדון בבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים כמו חוקים, כספים ונזיקים, אחרי שבג"ץ שלל אותה בשנת 2006. ההצעות מעלות ביקורת רבה משום שיובילו הלכה למעשה לכך שגורמים בעלי כוח יכפו על חלשים מהם להסכים ליישב סכסוכים בבתי דין רבניים.
ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וצפויה להתקדם בשל הניסיון בקואליציה לרצות את המפלגות החרדיות.
גם "חוק העמותות" של קלנר מקודם בקואליציה. הצעת החוק תקבע הטלת מס בסך 80% על כל תרומה ממדינה אחרת לארגון שרוב מימונו מגיע ממדינות זרות. ההצעה נועדה לצמצם את ההשפעה של ממשלות וישויות אחרות על מדינת ישראל, אך בפועל מעוררת זעם על פגיעה בעמותות ובחברה אזרחית שהממשלה אינה מרוצה מפעילותן. ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וצפויה להתקדם - אך אינה נמצאת בתעדוף גבוה.
ח"כ אביחי בוארון מהליכוד מקדם מצידו את החוק להורדת שכר השופטים. ההצעה קובעת טבלת שכר המשווה בין בעלי תפקידים ציבוריים שונים במדינה. בראש הפירמידה נמצא נשיא המדינה, מיד מתחתיו יהיו ראשי שלוש הרשויות, ומתחת להם יהיו המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ראש האופוזיציה וממלא מקום ראש הממשלה. בשלב הבא נמצאים השרים, שופטי העליון, הרבנים הראשיים ועוד, ומתחתם נשיאי בתי המשפט המחוזיים וגורמים נוספים. בהמשך יהיו חברי בית הדין הרבני הגדול, קאדים, שופטים בכירים וחברי כנסת. את השכר הגבוה ביותר, של הנשיא, תקבע ועדה ציבורית.
ההצעה עברה בקריאה טרומית במליאה ומחכה כעת בוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בה. ההצעה צפויה להתקדם, אך גם היא אינה נמצאת בתעדוף גבוה.
חוקים שעברו אמש בקריאה טרומית
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן, בגיבוי לוין, מקדם את "חוק ההרכבים" שמציע להפקיע את סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים של שופטים בדיונים בבג"ץ, בטענה כי סמכותו משפיעה על תוצאותיהם וכן בטענה כי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית משבץ שופטים לפי רוב אקטיביסטי. ההצעה צפויה להתקדם במהרה, שכן מדובר בחוק דגל משמעותי לרוטמן ולוין. בהרב-מיארה מתנגדת להצעה בטענה לפגיעה בסמכויות נשיא העליון, ובינתיים היא עברה אתמול בקריאה טרומית בכנסת.
חוק הג'ובים של חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד, המבקש לאפשר מינויים פוליטיים לחברות ממשלתיות - תוף העדפת קשרים על פני כישורים. הטענה שלו היא קיפוח של אנשי ליכוד בתפקידים בחברות הממשלתיות, אך היועמ"שית מתנגדת בטענה שיהפוך את החברות הממשלתיות למאגר למינוי מקורבים.
גם חוק הדירקטורים שיזמו השר דודי אמסלם וחבר הכנסת אביחי בוארון מקודם במהירות כדי להספיק להשלים את החקיקה לפני הבחירות. מדובר למעשה בתיקון חוק החברות הממשלתיות, תוך ביטול "נבחרת הדירקטורים" שחייבה מינויים של בעלי כישורים לראשי וחברי דירקטוריונים. לפי החוק, כל סמכויות המינוי יעברו לשרים רלוונטיים לחברות הממשלתיות, שיישלטו על כל המינויים, כשהמטרה ברורה – למנותם בשל קברתם הפוליטית לשר הרלוונטי.
ישנו גם חוק "יאיר גולן", שהגישו חברי הכנסת קלנר ואושר שקלים מהליכוד, שמציע לשלול פנסיות, דרגות והטבות מבכירי מערכת הביטחון שדיברו נגד המדינה, הוציאו את דיבתה או קראו לסרבנות ולמרי אזרחי. החוק לא צפוי להיות מקודם למרות שעבר אתמול בקריאה טרומית, שכן הוא מקודם לכאורה במטרה למשוך מצביעים בפריימריז בליכוד.
לבסוף, ישנו חוק "הזהות היהודית" של דיסטל אטבריאן, שמציע לאסור על הפרעה לדוכני תפילין או לתפילות במרחב הציבורי ודורש לקבוע מזוזות בכל מוסד בעל מימון ציבורי. החוק, שעבר אמש בקריאה טרומית, לא צפוי גם הוא להיכנס לספר החוקים, ולכאורה מקודם בעקבות הפריימריז בליכוד.
